אביגדור ליברמן
צילום: דוברות האוצר

ליברמן מתנגד לאקזיטים: "צריך להשאיר את כל הערך בישראל"

דניאל ליברמן | (8)

"צריך להמשיך ולחזק את ענף ההייטק ולהשאיר את כל הערך בישראל, לא למכור סטארט-אפ ואקזיט אלא להשאיר את הפיתוח, הייצור והמטה של החברות בישראל". כך אמר שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס התאגידים של רשות התחרות. לדבריו, הממשלה מנסה לסייע עם בעיית המחסור בענף בהייטק, באמצעות גיוס עובדים ממדינות זרות.

שאלה שליברמן לא התייחס אליה היא שאם דוחפים את כל הצעירים בישראל ללכת להייטק, אולי כדאי לנסות לתמרץ חברות להעסיק צעירים גם ללא ניסיון?

שר האוצר התייחס למצב הכלכלי בישראל: "כרגע אנחנו מסיימים עם נתונים מאוד טובים ויותר ממה שציפינו. יחסית לעולם אנחנו במצב טוב מבחינה כלכלית. מי שנפגעו הם מי שבנויים על תיירות נכנסת, נבחן בדיוק מה קורה סביב תעשיית התעופה, ללא ספק נעניק את רשת הביטחון לכל מי שנפגע בגלל הנסיבות".

ליברמן טען כי יש להגביר את הלימודים באוניברסיטאות: "אני לא צריך שחברות ההייטק ייסחרו בבורסה הישראלית, הן יכולות להנפיק שם (בארה"ב. ד"ל) אבל שיביאו את הכסף לכאן, בצורת מיסים".

לכאורה - זה בדיוק התפקיד של הממשלה אך ליברמן לא פירט על הדרכים לגרום לחברות לרצות להישאר בארץ אך עדכן כי הם "עובדים על זה".

ליברמן גם להתייחס לדבריה של יו"ר ענת גואטה מהנאום שנתנה הבוקר באותו הכנס זאת סביב נושא שוק הקריפטו והארנקים הדיגיטליים, על פיו, יש המון מושגים חדשים שלא נשמעו בעבר, והם עדיין לא מבינים אותם לעומק ולא יודעים כיצד להתמודד איתם. הוקמה ועדה שמטרתה לטפל בנושא. "רשות ניירות הערך הוכיחה עצמה כגוף יעיל, בטוח שתיקח חלק ברגולציה בשוק הקריפטו".

ליברמן חזר על דברים שאמר כבר לא פעם ולא פעמיים, הוא לא רואה סיבה מדוע להיכנס לסגר, עבור המחוסנים האומיקרון הוא כמו שפעת ואנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה ולהמשיך עם מתווה התו הסגול. רמז כי בממשלה מנסים לזרוע בהלה שלא לצורך. "אני לא מציע להקל ראש באומיקרון, צריך להתמודד איתו, לא להתקפל ולא להילחץ... אנחנו חייבים לשמור על המשק פתוח, אסור לנו לחזור למציאות של סגר, מגבלות וחל"תים".

שר האוצר התייחס גם לדיווחים כי MSCI בוחנת שוב אם להכליל את ישראל במדד MSCI אירופה. MSCI היא ספקית עולמית של מדדים ביניהם מדדי סיכון, מדדי שוק ההון ומדד בינלאומי הכולל למעלה מ-120,000 אינדיקאטורים המחושב מדי יום ביותר מ-70 מדינות. ליברמן דיבר בחיוב על האפשרות שהמדד יתחיל לכלול בתוכו חברות ישראליות, אם אכן כך הדבר, הרבה מאוד כסף עשוי להיכנס לישראל שכן אנשים משקיעים במדד ככללותו, וכך באופן עקיף ישקיעו גם בארץ. "אנחנו צריכים להתקבל לשם, בפברואר יהיה הדיון סופי. אם נתקבל ונהיה 3 אחוז מהמדד הכולל אז סכום כסף ענק יגיע לכאן אם יכניסו גם ערך של חברות ישראליות בניו יורק אז בכלל"

בהתייחסו לשוק הדיור טען ליברמן כי אמנם מדינת ישראל נמצאת במשבר דיור שנגרם מ"הזנחה קלה בשנים האחרונות", אך במשרד האוצר יודעים מה צריך לעשות. הוא חזר על דבריו כי עד סוף 2022 יצליחו לבלום באופן משמעותי את עליית מחירי הדיור וכי כבר ב-2023 נתחיל לראות ירידה במחירים. זאת אמר בביטחון עקב בחינת תוצאות המחצית השנייה של השנה, בה הגיעו לשיא של כ-100 אלף שיווקים (הצעות שהמדינה מציעה לקבלנים לבנות, אבל לא כל השיווקים נסגרים בהצלחה) ומעל 60 אלף עסקאות (חתימות חוזה).

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דן 26/12/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
    חלק ניכר מחברות הייטק מעבירות את הייצור לאסיה בגלל עלויות. אולי האוצר יתערב בשער הדולר ויהפוך את הייצור בארץ לקצת יותר תחרותי ומצד שני ידאג לגבות מס נוסף לכל חברה שקיבלה כסף מהמדינה והעבירה אפילו חלק מהייצור לחו"ל. שלא יהיה כל כך כדאי להעיף את הייצור מהארץ. ...קצת ציונות !
  • 5.
    ליברמן 25/12/2021 17:39
    הגב לתגובה זו
    רוצה שהכסף יישאר פה .ברור איך יחלק את השלל. והצעירים תשלמו מיסים ותגורו אצל ההורים ליברמן לא דואג למשפחה שלו יש דירות .
  • 4.
    רז 23/12/2021 11:24
    הגב לתגובה זו
    המשפט הזה מעיד על העדר חזון. הוא בעצם אומר לכל מי שמנפיק, מקים סטארטפ אפ וחולם לפתח אותו ולהישאר בארץ לשכוח מזה. והמשפט על הדירות הוא פשוט לעג לרש. אין פה 100 אלף שיווקים, התחלות הבניה עומדות על אלפים בודדים במקרה הטוב בשנה.
  • 3.
    אני רק שאלה 22/12/2021 17:26
    הגב לתגובה זו
    ולמשכורות של עובדי מדינה
  • 2.
    עושה שכל 22/12/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
    זה ממה שמע מאיזה פקיד חצי שעה קודם! ולסתום קצת לא בבית ספרנו!!
  • 1.
    חיים סגל 22/12/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    תמכור את כל הקשישים לכל המרבה במחיר ובמבצע. ממילא אתה מרעיב אותם ןמכריח אותם לבחור בין תרופות לאוכל או לחימום... תמכור אותם וחלאס.
  • בני 22/12/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    צעירים היום לא יכולים לקנות דירה, מקומות עבודה נסגרים, רגולציה חונקת, דורות צעירים שמשלמים יותר מיסים מההורים שלהם, אותם קשישים היו צריכים רק 100 משכורות לדירה, היום מדובר ב300. החישוב הוא לפי משכורות נטו, ולא לפי ההונאה החישובית של השלטון לפי משכורות הברוטו!. אני לא יכול לקנות דירה עם הברוטו שלי. במצב של היום, קשיש אמור לעזור לצעיר לרכוש פה נכס אחרת הצעיר יברח מפה ולא יהיה ממי לקחת מיסים.
  • אהרון 23/12/2021 14:32
    יש קשישים עם נכסים וממון ויש קשישים קשיי יום כך גם לגבי הצעירים יש עשירים ויש עם מעט כסף . ולכן הכללות לא מתאימות . צריך וחובה למצוא את האיזון חלק האזרחים שאין להם ללא הבדל גיל מין או גדע
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

ננו בננהננו בננה

הכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל

ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים

בן פלמון |
נושאים בכתבה AI Gemini


מה זה בעצם ננו בננה?

כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.



מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?

יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת, זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה, הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.

מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.


אז איך ננו בננה עובדת בפועל?

השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.

 שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.