אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

שרת הכלכלה מתעקשת על המשך פיקוח המחירים גם לאחר העליה במחירי הלחם

השרה ברביאי מצפה מהמאפיות לא להעלות מחירים למרות העליה במחירי התשומות, ומונעת שינוי של המנגנון הלא יעיל שנועד כביכול לשרת את השכבות החלשות, אך לא מצליח למנוע ממחירי המוצרים המפוקחים להיות מהגבוהים בעולם
גיא טל | (3)

פיקוח על מחירים אינו יעיל וגורם לעיוותים בשוק אך נתפס בטעות כצעד סוציאליסטי שנועד להגן על חלשים. בפועל מחירי מוצרים מפוקחים רבים בישראל הם מהגבוהים בעולם. 

ועדת המחירים עתידה להחליט על עליית מחירי הלחם המפוקח בכ-20% לאור העליה במחירי תשומות הייצור החל מיום א' הקרוב. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מסרה בהודעה שהפיקוח על הלחם ישאר לאור התעקשותה על המשך הפעלת המנגנון הלא יעיל הזה. 

״ככל שיוזלו מחירי חומרי הגלם, יופחת גם מחירו של הלחם" מסרה שרת הכלכלה, "נמשיך לפעול לפתיחת ערוצי אספקה נוספים של חיטה אשר יגדילו את ההיצע ובכך תתאפשר הוזלת העלויות. למרות שלא אישרתי את הסרת הפיקוח על הלחם, ועדת המחירים צפויה להחליט במסגרת הסמכות המוקנית לה בחוק, להעלות את מחירו עקב התייקרות התשומות בארץ ובעולם. הלחם המפוקח הוא מוצר צריכה בסיסי שמהווה במשפחות רבות מרכיב תזונה משמעותי ולפיכך עליו להיות נגיש בכל בית" . 

בהודעתה אמרה השרה כי בכוונתה לפעול לשיפור המנגנון על פיו מעודכנים מחירי המוצרים המפוקחים כך שגם שיקולים חברתיים ורווחת הציבור ילקחו בחשבון בעת קביעת המחיר ללחם המפוקח. נציין שכל עניינו של המנגנון הזה הוא שיקולים חברתיים ורווחת הציבור, אך פעם אחר פעם הוא כושל בהשגת המטרות האלו. בהנחה שהשרה לא מתכוונת לנסות להכריח את המאפיות לייצר במחירי הפסד הרי שלא ניתן להשפיע עוד הרבה על מחירי הלחם באמצעות מנגנון הפיקוח. 

עוד  מסרה השרה: "על אף ההכרה בעליית מחירי התשומות בייצור לחם, צר לי כי לצד ההחלטה של המאפיות  להעלות מחירים במגוון רחב של מוצרים רק לאחרונה, הן מתעקשות להעלות גם את מחירו של הלחם הבסיסי והכל כך משמעותי בתזונה של משפחות רבות בישראל". לא ברור מדוע השרה חושבת שעל אף שמחירי התשומות עלו מחיר הלחם המפוקח צריך להישאר באותה רמה. 

"אני קוראת לקמעונאים לבחון העלאה חלקית במחירי הלחם המפוקח כדי לגלות התחשבות בצרכנים" ציינה השרה, אך לא העלתה הצעה קונקרטית כיצד לפצות את המאפיות על ההפרשים שינבעו מכך. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גב' ברבוניה מר דוברמן על כשלון משלמים!יום הבוחר קרוב!! (ל"ת)
    אדמירל 14/07/2022 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורנה ברביבאי מעלה את יוקר המחייה (ל"ת)
    אזרח שמשלם 13/07/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאיר 13/07/2022 19:01
    הגב לתגובה זו
    בטח תזנק!
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".