יאיר לפיד
צילום: מירי שמעונוביץ

פשרה בנוגע ללחם המפוקח: התייקרות הדרגתית ולבסוף הסרת הפיקוח

לאחר שהנושא עלה לכותרות הגיע ראש הממשלה החליפי לפיד להסכמות עם המאפיות על העלאה הדרגתית של מחיר הלחם המפוקח כשבסוף התהליך - עמוק לתוך ימי הממשלה הבאה - יוסר לחלוטין הפיקוח על מחיר הלחם
גיא טל | (6)

נושא העלאת מחיר הלחם המפוקח הפך לאישיו במערכת הבחירות, ומשכך ראה לעצמו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צורך דחוף להתערב בנושא.

כזכור שרת הכלכלה נאלצה לחתום על צו שמעלה את מחיר הלחם המפוקח ב-36% על פי המלצת וועדת המחירים. עקב הנושא הנפיץ נכנס ראש הממשלה החליפי לפיד למשא ומתן עם המאפיות על מנת "למתן את הגזירה" והגיע להסכמות לפיהן המחיר יועלה באופן הדרגתי ולבסוף יצא הלחם מפיקוח כליל, אך רק לאחר הבחירות (אז תהיה ההחלטה כפופה לממשלה החדשה שתיבחר). 

 על פי המתווה המוסכם מחיר הלחם שתחת צו הפיקוח יתייקן בשיעור מתון מהמתוכנן. מחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה ב-5.5%, מחיר החלה יעלה ב-8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב-5%. אחרי הבחירות יעלה שוב על פי הההסכמות מחיר החלה והלחם האחיד באופן שישלימו עליה של 21%. הלחם יצא סופית מפיקוח באפריל 2023. 

מחיר הלחם יעלה ב-5% עד 8%

עדכון המחירים בפחות מהצפוי אולי נשמע לכם הישג, אבל זה לא הישג. המאפיות לא ייקרו את הלחם האחיד כפי שיכלו בהתאם לצו המחירים, אבל ייקרו את הלחמים שלא בפיקוח בשיעור חד. דווקא העלייה בדצמבר שתהיה חדה במיוחד מראה שראש הממשלה יאיר לפיד שמנפנף בהישג הזה, בעצם עושה כאן כלכלת בחירות במובן הכי קלאסי – מספר לנו שזו הצלחה ואחרי הבחירות – המחירים יעלו.

 

השאלה למה להעלות את מחיר הלחם כאשר מחירי החיטה בעולם בירידה חדה? למה לקבוע מתווה של זינוק אדיר במחירים ולהתעלם ממה שקורה עכשיו בעולם. נכון, הלחם אמור להתייקר בהינתן הזינוק בחיטה במחצית הראשונה של השנה, אבל מאז מחיר החיטה בירידה והיא חזרה להיסחר במחירים של שנה שעברה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לילי 26/07/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    גזל בחסות הממשלה .
  • 5.
    גק 26/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    אז שוב נכחו הישראלים שרצו שינוי שהכל בלוף..דוחים את עליית המחירים בשלושה חודשים ואח"כ מסירים את הפיקוח החוכמה של הנוכל מס' 2 לפיד כל הצרות והבלוף יתגלה בממשלת נתניהו בקרוב עבדו על הציבור בעיניים
  • 4.
    מתן 26/07/2022 04:10
    הגב לתגובה זו
    בעקבות הסרת החסמים על תעשיית המחזור הרווח שלהם יזנק, כיוון שיותר עניים ילקטו בקבוקים ברחוב כדי לשלם על לחם וכך כולם יצאו נשכרים, בראש הממשלה, תעשיית מאפיות הלחם האחיד, תעשיית המחזור, ויותר זקנים ועניים יחזרו למעגל העבודה. עכשיו כולם לחייך, חיוך זה קו עקום, שמיישר כל דבר.
  • 3.
    לפיד אירגן את עיכוב ההעלאה עד הבחירות... (ל"ת)
    סניידר 26/07/2022 02:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מובן למה בכלל צריך פיקוח על מחירי הלחם (ל"ת)
    דודו 25/07/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחיא 25/07/2022 22:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הלחם יתייקר ב 100% !!! תרשמו לפניכם !!!
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.