פשרה בנוגע ללחם המפוקח: התייקרות הדרגתית ולבסוף הסרת הפיקוח
נושא העלאת מחיר הלחם המפוקח הפך לאישיו במערכת הבחירות, ומשכך ראה לעצמו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צורך דחוף להתערב בנושא.
כזכור שרת הכלכלה נאלצה לחתום על צו שמעלה את מחיר הלחם המפוקח ב-36% על פי המלצת וועדת המחירים. עקב הנושא הנפיץ נכנס ראש הממשלה החליפי לפיד למשא ומתן עם המאפיות על מנת "למתן את הגזירה" והגיע להסכמות לפיהן המחיר יועלה באופן הדרגתי ולבסוף יצא הלחם מפיקוח כליל, אך רק לאחר הבחירות (אז תהיה ההחלטה כפופה לממשלה החדשה שתיבחר).
על פי המתווה המוסכם מחיר הלחם שתחת צו הפיקוח יתייקן בשיעור מתון מהמתוכנן. מחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה ב-5.5%, מחיר החלה יעלה ב-8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב-5%. אחרי הבחירות יעלה שוב על פי הההסכמות מחיר החלה והלחם האחיד באופן שישלימו עליה של 21%. הלחם יצא סופית מפיקוח באפריל 2023.
מחיר הלחם יעלה ב-5% עד 8%
עדכון המחירים בפחות מהצפוי אולי נשמע לכם הישג, אבל זה לא הישג. המאפיות לא ייקרו את הלחם האחיד כפי שיכלו בהתאם לצו המחירים, אבל ייקרו את הלחמים שלא בפיקוח בשיעור חד. דווקא העלייה בדצמבר שתהיה חדה במיוחד מראה שראש הממשלה יאיר לפיד שמנפנף בהישג הזה, בעצם עושה כאן כלכלת בחירות במובן הכי קלאסי – מספר לנו שזו הצלחה ואחרי הבחירות – המחירים יעלו.
השאלה למה להעלות את מחיר הלחם כאשר מחירי החיטה בעולם בירידה חדה? למה לקבוע מתווה של זינוק אדיר במחירים ולהתעלם ממה שקורה עכשיו בעולם. נכון, הלחם אמור להתייקר בהינתן הזינוק בחיטה במחצית הראשונה של השנה, אבל מאז מחיר החיטה בירידה והיא חזרה להיסחר במחירים של שנה שעברה.
- 6.לילי 26/07/2022 09:31הגב לתגובה זוגזל בחסות הממשלה .
- 5.גק 26/07/2022 08:41הגב לתגובה זואז שוב נכחו הישראלים שרצו שינוי שהכל בלוף..דוחים את עליית המחירים בשלושה חודשים ואח"כ מסירים את הפיקוח החוכמה של הנוכל מס' 2 לפיד כל הצרות והבלוף יתגלה בממשלת נתניהו בקרוב עבדו על הציבור בעיניים
- 4.מתן 26/07/2022 04:10הגב לתגובה זובעקבות הסרת החסמים על תעשיית המחזור הרווח שלהם יזנק, כיוון שיותר עניים ילקטו בקבוקים ברחוב כדי לשלם על לחם וכך כולם יצאו נשכרים, בראש הממשלה, תעשיית מאפיות הלחם האחיד, תעשיית המחזור, ויותר זקנים ועניים יחזרו למעגל העבודה. עכשיו כולם לחייך, חיוך זה קו עקום, שמיישר כל דבר.
- 3.לפיד אירגן את עיכוב ההעלאה עד הבחירות... (ל"ת)סניידר 26/07/2022 02:58הגב לתגובה זו
- 2.לא מובן למה בכלל צריך פיקוח על מחירי הלחם (ל"ת)דודו 25/07/2022 22:56הגב לתגובה זו
- 1.יחיא 25/07/2022 22:55הגב לתגובה זומחיר הלחם יתייקר ב 100% !!! תרשמו לפניכם !!!
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
