יאיר לפיד
צילום: מירי שמעונוביץ

פשרה בנוגע ללחם המפוקח: התייקרות הדרגתית ולבסוף הסרת הפיקוח

לאחר שהנושא עלה לכותרות הגיע ראש הממשלה החליפי לפיד להסכמות עם המאפיות על העלאה הדרגתית של מחיר הלחם המפוקח כשבסוף התהליך - עמוק לתוך ימי הממשלה הבאה - יוסר לחלוטין הפיקוח על מחיר הלחם
גיא טל | (6)

נושא העלאת מחיר הלחם המפוקח הפך לאישיו במערכת הבחירות, ומשכך ראה לעצמו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צורך דחוף להתערב בנושא.

כזכור שרת הכלכלה נאלצה לחתום על צו שמעלה את מחיר הלחם המפוקח ב-36% על פי המלצת וועדת המחירים. עקב הנושא הנפיץ נכנס ראש הממשלה החליפי לפיד למשא ומתן עם המאפיות על מנת "למתן את הגזירה" והגיע להסכמות לפיהן המחיר יועלה באופן הדרגתי ולבסוף יצא הלחם מפיקוח כליל, אך רק לאחר הבחירות (אז תהיה ההחלטה כפופה לממשלה החדשה שתיבחר). 

 על פי המתווה המוסכם מחיר הלחם שתחת צו הפיקוח יתייקן בשיעור מתון מהמתוכנן. מחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה ב-5.5%, מחיר החלה יעלה ב-8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב-5%. אחרי הבחירות יעלה שוב על פי הההסכמות מחיר החלה והלחם האחיד באופן שישלימו עליה של 21%. הלחם יצא סופית מפיקוח באפריל 2023. 

מחיר הלחם יעלה ב-5% עד 8%

עדכון המחירים בפחות מהצפוי אולי נשמע לכם הישג, אבל זה לא הישג. המאפיות לא ייקרו את הלחם האחיד כפי שיכלו בהתאם לצו המחירים, אבל ייקרו את הלחמים שלא בפיקוח בשיעור חד. דווקא העלייה בדצמבר שתהיה חדה במיוחד מראה שראש הממשלה יאיר לפיד שמנפנף בהישג הזה, בעצם עושה כאן כלכלת בחירות במובן הכי קלאסי – מספר לנו שזו הצלחה ואחרי הבחירות – המחירים יעלו.

 

השאלה למה להעלות את מחיר הלחם כאשר מחירי החיטה בעולם בירידה חדה? למה לקבוע מתווה של זינוק אדיר במחירים ולהתעלם ממה שקורה עכשיו בעולם. נכון, הלחם אמור להתייקר בהינתן הזינוק בחיטה במחצית הראשונה של השנה, אבל מאז מחיר החיטה בירידה והיא חזרה להיסחר במחירים של שנה שעברה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לילי 26/07/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    גזל בחסות הממשלה .
  • 5.
    גק 26/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    אז שוב נכחו הישראלים שרצו שינוי שהכל בלוף..דוחים את עליית המחירים בשלושה חודשים ואח"כ מסירים את הפיקוח החוכמה של הנוכל מס' 2 לפיד כל הצרות והבלוף יתגלה בממשלת נתניהו בקרוב עבדו על הציבור בעיניים
  • 4.
    מתן 26/07/2022 04:10
    הגב לתגובה זו
    בעקבות הסרת החסמים על תעשיית המחזור הרווח שלהם יזנק, כיוון שיותר עניים ילקטו בקבוקים ברחוב כדי לשלם על לחם וכך כולם יצאו נשכרים, בראש הממשלה, תעשיית מאפיות הלחם האחיד, תעשיית המחזור, ויותר זקנים ועניים יחזרו למעגל העבודה. עכשיו כולם לחייך, חיוך זה קו עקום, שמיישר כל דבר.
  • 3.
    לפיד אירגן את עיכוב ההעלאה עד הבחירות... (ל"ת)
    סניידר 26/07/2022 02:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מובן למה בכלל צריך פיקוח על מחירי הלחם (ל"ת)
    דודו 25/07/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחיא 25/07/2022 22:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הלחם יתייקר ב 100% !!! תרשמו לפניכם !!!
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.