יאיר לפיד
צילום: מירי שמעונוביץ

פשרה בנוגע ללחם המפוקח: התייקרות הדרגתית ולבסוף הסרת הפיקוח

לאחר שהנושא עלה לכותרות הגיע ראש הממשלה החליפי לפיד להסכמות עם המאפיות על העלאה הדרגתית של מחיר הלחם המפוקח כשבסוף התהליך - עמוק לתוך ימי הממשלה הבאה - יוסר לחלוטין הפיקוח על מחיר הלחם
גיא טל | (6)

נושא העלאת מחיר הלחם המפוקח הפך לאישיו במערכת הבחירות, ומשכך ראה לעצמו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צורך דחוף להתערב בנושא.

כזכור שרת הכלכלה נאלצה לחתום על צו שמעלה את מחיר הלחם המפוקח ב-36% על פי המלצת וועדת המחירים. עקב הנושא הנפיץ נכנס ראש הממשלה החליפי לפיד למשא ומתן עם המאפיות על מנת "למתן את הגזירה" והגיע להסכמות לפיהן המחיר יועלה באופן הדרגתי ולבסוף יצא הלחם מפיקוח כליל, אך רק לאחר הבחירות (אז תהיה ההחלטה כפופה לממשלה החדשה שתיבחר). 

 על פי המתווה המוסכם מחיר הלחם שתחת צו הפיקוח יתייקן בשיעור מתון מהמתוכנן. מחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה ב-5.5%, מחיר החלה יעלה ב-8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב-5%. אחרי הבחירות יעלה שוב על פי הההסכמות מחיר החלה והלחם האחיד באופן שישלימו עליה של 21%. הלחם יצא סופית מפיקוח באפריל 2023. 

מחיר הלחם יעלה ב-5% עד 8%

עדכון המחירים בפחות מהצפוי אולי נשמע לכם הישג, אבל זה לא הישג. המאפיות לא ייקרו את הלחם האחיד כפי שיכלו בהתאם לצו המחירים, אבל ייקרו את הלחמים שלא בפיקוח בשיעור חד. דווקא העלייה בדצמבר שתהיה חדה במיוחד מראה שראש הממשלה יאיר לפיד שמנפנף בהישג הזה, בעצם עושה כאן כלכלת בחירות במובן הכי קלאסי – מספר לנו שזו הצלחה ואחרי הבחירות – המחירים יעלו.

 

השאלה למה להעלות את מחיר הלחם כאשר מחירי החיטה בעולם בירידה חדה? למה לקבוע מתווה של זינוק אדיר במחירים ולהתעלם ממה שקורה עכשיו בעולם. נכון, הלחם אמור להתייקר בהינתן הזינוק בחיטה במחצית הראשונה של השנה, אבל מאז מחיר החיטה בירידה והיא חזרה להיסחר במחירים של שנה שעברה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לילי 26/07/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    גזל בחסות הממשלה .
  • 5.
    גק 26/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    אז שוב נכחו הישראלים שרצו שינוי שהכל בלוף..דוחים את עליית המחירים בשלושה חודשים ואח"כ מסירים את הפיקוח החוכמה של הנוכל מס' 2 לפיד כל הצרות והבלוף יתגלה בממשלת נתניהו בקרוב עבדו על הציבור בעיניים
  • 4.
    מתן 26/07/2022 04:10
    הגב לתגובה זו
    בעקבות הסרת החסמים על תעשיית המחזור הרווח שלהם יזנק, כיוון שיותר עניים ילקטו בקבוקים ברחוב כדי לשלם על לחם וכך כולם יצאו נשכרים, בראש הממשלה, תעשיית מאפיות הלחם האחיד, תעשיית המחזור, ויותר זקנים ועניים יחזרו למעגל העבודה. עכשיו כולם לחייך, חיוך זה קו עקום, שמיישר כל דבר.
  • 3.
    לפיד אירגן את עיכוב ההעלאה עד הבחירות... (ל"ת)
    סניידר 26/07/2022 02:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מובן למה בכלל צריך פיקוח על מחירי הלחם (ל"ת)
    דודו 25/07/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחיא 25/07/2022 22:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הלחם יתייקר ב 100% !!! תרשמו לפניכם !!!
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.