יאיר לפיד
צילום: מירי שמעונוביץ

פשרה בנוגע ללחם המפוקח: התייקרות הדרגתית ולבסוף הסרת הפיקוח

לאחר שהנושא עלה לכותרות הגיע ראש הממשלה החליפי לפיד להסכמות עם המאפיות על העלאה הדרגתית של מחיר הלחם המפוקח כשבסוף התהליך - עמוק לתוך ימי הממשלה הבאה - יוסר לחלוטין הפיקוח על מחיר הלחם
גיא טל | (6)

נושא העלאת מחיר הלחם המפוקח הפך לאישיו במערכת הבחירות, ומשכך ראה לעצמו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד צורך דחוף להתערב בנושא.

כזכור שרת הכלכלה נאלצה לחתום על צו שמעלה את מחיר הלחם המפוקח ב-36% על פי המלצת וועדת המחירים. עקב הנושא הנפיץ נכנס ראש הממשלה החליפי לפיד למשא ומתן עם המאפיות על מנת "למתן את הגזירה" והגיע להסכמות לפיהן המחיר יועלה באופן הדרגתי ולבסוף יצא הלחם מפיקוח כליל, אך רק לאחר הבחירות (אז תהיה ההחלטה כפופה לממשלה החדשה שתיבחר). 

 על פי המתווה המוסכם מחיר הלחם שתחת צו הפיקוח יתייקן בשיעור מתון מהמתוכנן. מחיר הלחם האחיד הפרוס יעלה ב-5.5%, מחיר החלה יעלה ב-8% ומחיר הלחם האחיד יעלה ב-5%. אחרי הבחירות יעלה שוב על פי הההסכמות מחיר החלה והלחם האחיד באופן שישלימו עליה של 21%. הלחם יצא סופית מפיקוח באפריל 2023. 

מחיר הלחם יעלה ב-5% עד 8%

עדכון המחירים בפחות מהצפוי אולי נשמע לכם הישג, אבל זה לא הישג. המאפיות לא ייקרו את הלחם האחיד כפי שיכלו בהתאם לצו המחירים, אבל ייקרו את הלחמים שלא בפיקוח בשיעור חד. דווקא העלייה בדצמבר שתהיה חדה במיוחד מראה שראש הממשלה יאיר לפיד שמנפנף בהישג הזה, בעצם עושה כאן כלכלת בחירות במובן הכי קלאסי – מספר לנו שזו הצלחה ואחרי הבחירות – המחירים יעלו.

 

השאלה למה להעלות את מחיר הלחם כאשר מחירי החיטה בעולם בירידה חדה? למה לקבוע מתווה של זינוק אדיר במחירים ולהתעלם ממה שקורה עכשיו בעולם. נכון, הלחם אמור להתייקר בהינתן הזינוק בחיטה במחצית הראשונה של השנה, אבל מאז מחיר החיטה בירידה והיא חזרה להיסחר במחירים של שנה שעברה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לילי 26/07/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    גזל בחסות הממשלה .
  • 5.
    גק 26/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    אז שוב נכחו הישראלים שרצו שינוי שהכל בלוף..דוחים את עליית המחירים בשלושה חודשים ואח"כ מסירים את הפיקוח החוכמה של הנוכל מס' 2 לפיד כל הצרות והבלוף יתגלה בממשלת נתניהו בקרוב עבדו על הציבור בעיניים
  • 4.
    מתן 26/07/2022 04:10
    הגב לתגובה זו
    בעקבות הסרת החסמים על תעשיית המחזור הרווח שלהם יזנק, כיוון שיותר עניים ילקטו בקבוקים ברחוב כדי לשלם על לחם וכך כולם יצאו נשכרים, בראש הממשלה, תעשיית מאפיות הלחם האחיד, תעשיית המחזור, ויותר זקנים ועניים יחזרו למעגל העבודה. עכשיו כולם לחייך, חיוך זה קו עקום, שמיישר כל דבר.
  • 3.
    לפיד אירגן את עיכוב ההעלאה עד הבחירות... (ל"ת)
    סניידר 26/07/2022 02:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מובן למה בכלל צריך פיקוח על מחירי הלחם (ל"ת)
    דודו 25/07/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחיא 25/07/2022 22:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הלחם יתייקר ב 100% !!! תרשמו לפניכם !!!
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.