בשבועות האחרונים, הממשלה גילתה מרץ רב במלחמתה בעליות המחירים. בין היתר, השרים הרלוונטיים, ביחד עם ראש הממשלה, ניהלו קרב בלימה עקוב מדם כנגד עליית מחירי הלחם בפיקוח. לפי הדיווחים בתקשורת, השרים האמיצים שלנו הגנו על הצרכנים קשי היום בגופם, והכל כדי למנוע ממחירי הלחם האחיד לעלות בכ-30%.

קרבות הבלימה של השרים הוכתרו בהצלחה: בסופו של דבר, הוחלט שמחירי הלחם האחיד יעלו בינתיים רק ב- 5% עד 8%. באופן מדהים, המאפיות הגדולות אפילו לא ניסו לצאת נגד ההחלטה של הממשלה. במקום להתלונן על ההפסדים שיגרמו להם, המאפיות הכריזו על נכונותן להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע במיתון עליות המחירים במשק.

לדעתי, השרים שלנו היו צריכים לשאול את עצמם מדוע המאפיות מקבלות את הדין בכזאת הכנעה. אבל, כנראה שהם מעדיפים לא לדעת את האמת: למאפיות לא אכפת במיוחד ממחירי הלחם בפיקוח, מכיוון שהן ממילא מייצרות כמויות קטנות ממנו. מי שמגיע למכולות או לסופרים, יודע שאפשר למצוא לחם אחיד פרוס רק בשעות הבוקר המוקדמות. אחר-כך, ברוב המקומות, הלחם האחיד פשוט אוזל. התוצאה היא שבשנת 2018, למשל, ההכנסות ממכירת לחמים בפיקוח היו רק כ- 8% מכלל שוק הלחם – זה לא רק בגלל שהלקוחות לא מעוניינים בלחם בפיקוח, אלא גם בגלל שזאת כל כמות הלחם האחיד שיוצרה.

זה מסביר למה הממשלה גילתה שכל-כך קל לשכנע את המאפיות שלא להעלות את מחיר הלחם האחיד. חוץ מזה המאפיות קיבלו מתנה, אחרי הבחירות (בסוף השנה) מחירי הלחם יזנקו. אז הן מקבלות דחייה של כמה חודשים, הפוליטיקאים מנפנפים בשקר הניצחון, והחיים נמשכים.

• הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ויש למאפיות רווח נוסף - המאפיות הסכימו במהירות, מכיוון שהן יודעות שזה ויתור שיגרום  להן להיראות טוב. המאפיות גם יודעות שמכיוון שהן מייצרות רק מעט לחם בפיקוח, ההפסד  המוגבל והזמני שיגרם להן מלמכור אותו במחירים שדורשת הממשלה יהיה לא גבוה. אז הממשלה אולי התכוונה לעזור לצרכנים קשי היום. אבל התוצאה העיקרית מההתעקשות של הממשלה על כך שמחיר הלחם המפוקח עד סוף השנה יישאר נמוך, תהיה שכמות הלחם האחיד במרכולים תקטן אפילו יותר. במקום לעזור לצרכנים, ייתכן מאוד שיתברר שההחלטה של הממשלה גרמה להם נזק.

זאת כמובן לא הפעם הראשונה שהממשלה עושה את הטעות הזאת: ב-2019 היה מחסור בחמאה. גם אז הסיבה הייתה התערבות ממשלתית: שר האוצר דאז, משה כחלון, סירב לחתום על צו להעלאת מחיר המטרה של החלב. בתגובה, היה פחות חלב במשק, וכתוצאה מכך, היה מחסור בחמאה בפיקוח.

אבל האמת היא שמחסור במוצר בפיקוח זה עוד יחסית נזק קטן לנזקים שממשלה מסוגלת לגרום כשהיא מנסה לסייע לצרכנים לגמור את החודש. כי כשהממשלה מתערבת בשוק בעזרת קביעה שרירותית של מחירי המוצרים בפיקוח, היא מביאה לקיטון בכמות המוצרים בפיקוח, והצרכנים נאלצים לרכוש מוצרים שאינם בפיקוח. נוצר יותר ביקוש למוצרים שאינם בפיקוח, ואז גם נוצרים תנאים לתחרות בשוק. בתהליך כזה, גם אם  המחיר הממוצע שהצרכנים משלמים עולה, העלייה ברמת המחירים תהיה בדרך כלל די מתונה, אם בכלל.

• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הדבר הבאמת מסוכן שהממשלה יכולה לעשות, זה לנסות להתערב במחירים באמצעות סובסידיה. היו דיבורים שהממשלה תעשה את זה עם מחירי הלחם. ככל שהלחצים האינפלציוניים במשק ימשכו, אני מניח שהממשלה תשקול סובסידיות גם למוצרים נוספים: חשמל, מים, חלב, גבינה, ביצים, ואולי גם מוצרים נוספים. הממשלה עשויה גם, אולי, לשקול פתרונות מהסוג שהציעה הממשלה הבריטית: מתן מענק אינפלציה לכל משק בית, כדי לצמצם את הפגיעה בכוח הקנייה של העובדים.