לחם סופר מרקט
צילום: נתנאל אריאל
פרשנות

מה הקשר בין אינפלציה לחוב ממשלתי והאם הממשלה הצליחה לכופף את המאפיות?

אם אין לחם אחיד תאכלו לחמים אחרים (אז מה אם הם יקרים יותר) והאם פיקוח על מחירים ומתן סובסידיות טובים למשק?
ד"ר אביחי שניר | (1)
נושאים בכתבה אינפלציה לחם

בשבועות האחרונים, הממשלה גילתה מרץ רב במלחמתה בעליות המחירים. בין היתר, השרים הרלוונטיים, ביחד עם ראש הממשלה, ניהלו קרב בלימה עקוב מדם כנגד עליית מחירי הלחם בפיקוח. לפי הדיווחים בתקשורת, השרים האמיצים שלנו הגנו על הצרכנים קשי היום בגופם, והכל כדי למנוע ממחירי הלחם האחיד לעלות בכ-30%.

קרבות הבלימה של השרים הוכתרו בהצלחה: בסופו של דבר, הוחלט שמחירי הלחם האחיד יעלו בינתיים רק ב- 5% עד 8%. באופן מדהים, המאפיות הגדולות אפילו לא ניסו לצאת נגד ההחלטה של הממשלה. במקום להתלונן על ההפסדים שיגרמו להם, המאפיות הכריזו על נכונותן להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע במיתון עליות המחירים במשק.

לדעתי, השרים שלנו היו צריכים לשאול את עצמם מדוע המאפיות מקבלות את הדין בכזאת הכנעה. אבל, כנראה שהם מעדיפים לא לדעת את האמת: למאפיות לא אכפת במיוחד ממחירי הלחם בפיקוח, מכיוון שהן ממילא מייצרות כמויות קטנות ממנו. מי שמגיע למכולות או לסופרים, יודע שאפשר למצוא לחם אחיד פרוס רק בשעות הבוקר המוקדמות. אחר-כך, ברוב המקומות, הלחם האחיד פשוט אוזל. התוצאה היא שבשנת 2018, למשל, ההכנסות ממכירת לחמים בפיקוח היו רק כ- 8% מכלל שוק הלחם – זה לא רק בגלל שהלקוחות לא מעוניינים בלחם בפיקוח, אלא גם בגלל שזאת כל כמות הלחם האחיד שיוצרה.

זה מסביר למה הממשלה גילתה שכל-כך קל לשכנע את המאפיות שלא להעלות את מחיר הלחם האחיד. חוץ מזה המאפיות קיבלו מתנה, אחרי הבחירות (בסוף השנה) מחירי הלחם יזנקו. אז הן מקבלות דחייה של כמה חודשים, הפוליטיקאים מנפנפים בשקר הניצחון, והחיים נמשכים.

ויש למאפיות רווח נוסף - המאפיות הסכימו במהירות, מכיוון שהן יודעות שזה ויתור שיגרום  להן להיראות טוב. המאפיות גם יודעות שמכיוון שהן מייצרות רק מעט לחם בפיקוח, ההפסד  המוגבל והזמני שיגרם להן מלמכור אותו במחירים שדורשת הממשלה יהיה לא גבוה. אז הממשלה אולי התכוונה לעזור לצרכנים קשי היום. אבל התוצאה העיקרית מההתעקשות של הממשלה על כך שמחיר הלחם המפוקח עד סוף השנה יישאר נמוך, תהיה שכמות הלחם האחיד במרכולים תקטן אפילו יותר. במקום לעזור לצרכנים, ייתכן מאוד שיתברר שההחלטה של הממשלה גרמה להם נזק.

זאת כמובן לא הפעם הראשונה שהממשלה עושה את הטעות הזאת: ב-2019 היה מחסור בחמאה. גם אז הסיבה הייתה התערבות ממשלתית: שר האוצר דאז, משה כחלון, סירב לחתום על צו להעלאת מחיר המטרה של החלב. בתגובה, היה פחות חלב במשק, וכתוצאה מכך, היה מחסור בחמאה בפיקוח.

אבל האמת היא שמחסור במוצר בפיקוח זה עוד יחסית נזק קטן לנזקים שממשלה מסוגלת לגרום כשהיא מנסה לסייע לצרכנים לגמור את החודש. כי כשהממשלה מתערבת בשוק בעזרת קביעה שרירותית של מחירי המוצרים בפיקוח, היא מביאה לקיטון בכמות המוצרים בפיקוח, והצרכנים נאלצים לרכוש מוצרים שאינם בפיקוח. נוצר יותר ביקוש למוצרים שאינם בפיקוח, ואז גם נוצרים תנאים לתחרות בשוק. בתהליך כזה, גם אם  המחיר הממוצע שהצרכנים משלמים עולה, העלייה ברמת המחירים תהיה בדרך כלל די מתונה, אם בכלל.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדבר הבאמת מסוכן שהממשלה יכולה לעשות, זה לנסות להתערב במחירים באמצעות סובסידיה. היו דיבורים שהממשלה תעשה את זה עם מחירי הלחם. ככל שהלחצים האינפלציוניים במשק ימשכו, אני מניח שהממשלה תשקול סובסידיות גם למוצרים נוספים: חשמל, מים, חלב, גבינה, ביצים, ואולי גם מוצרים נוספים. הממשלה עשויה גם, אולי, לשקול פתרונות מהסוג שהציעה הממשלה הבריטית: מתן מענק אינפלציה לכל משק בית, כדי לצמצם את הפגיעה בכוח הקנייה של העובדים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 03/08/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    ברשת שאני קונה ממנה - רק תוצרת של מאפיה אחת. אם המאפיות לא מרוויחות צריך לבדוק את הרווח של הרשת, כולל בונוסים והסכמים. גם בבוקר מוקדם, בפתיחה, אין שם לחם אחיד כלל.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.