בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.

המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

• הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
• טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד. 

הסכם האסוציאציה, שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקף ב-2000, מעניק לישראל מדיניות סחר מועדפת, שבבסיסו פטור ממכס או הפחתות מכס משמעותיות על רוב המוצרים המיובאים והמיוצאים בין ישראל לאיחוד. עצירתו תוביל לכך שמוצרים ישראליים שעד כה נכנסו לשוק האירופי בפטור ממכס, יחויבו במכס מלא. וכך, לא רק שיצואנים ישראלים עלולים לאבד יתרון תחרותי מול מתחרים אחרים, אלא הדבר גם יפגע בתדמית הישראלית ובשיתופי פעולה כלכליים-מחקריים. עם זאת, ההשלכה תהיה גם על מדינות האיחוד, היות והיא תוביל לעליית מחירים בסקטורים רבים, הכוללים ציוד מכני, תרופות, כימיקלים ומוצרי חקלאות.

באיחוד האירופי עצמו הדעות חלוקות ומדינות כמו הונגריה, צ'כיה, אוסטריה וגרמניה צפויות לבלום צעדים מרחיקי לכת, בעוד מדינות אחרות לוחצות להגברת הלחץ על ישראל. 

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

הנאום של פון דר ליין נערך כחלק מ"נאום מצב האומה" השנתי שלה בפני חברי הפרלמנט האירופי, אירוע פוליטי מרכזי בזירה האירופית, שבו היא מתווה את סדרי העדיפויות המדיניים והכלכליים של הנציבות. נאומה התקבל בתשואות מצד חלק מהמחוקקים, רבים מהם לבשו אדום כאות הזדהות עם עזה, אך גם בקריאות ביניים ובמחאות קולניות מצד חברי ימין וימין־קיצוני. חשוב לציין כי במהלך הדיונים של הקבוצות הפוליטיות המרכזיות לקראת נאומה של פון דר ליין, הפרלמנט לא הצליח להגיע לעמדה משותפת בנושא עזה. מפלגת העם האירופית (EPP) בראשות פון דר ליין, המשתייכת למרכז־ימין, פרשה מההסכם לאחר שחלקה על נוסח הטקסט הסופי. העמדה התקיפה של הנשיאה נעמה לאוזנן של קבוצות שמאל־מרכז בפרלמנט, הרואות בכך אות לשינוי כיוון. אבל כאמור, למרות ההד הציבורי של דברי הנשיאה, הדרך עוד ארוכה לצעדים אופרטיביים.