בנק ישראל נגד סמוטריץ' - בנקים רשאים לסרב לשרת לקוחות ולמנוע פעולות בגלל סנקציות בינלאומיות

עמית בר | (4)
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

המפקח על הבנקים, דניאל חח'יאשוילי, פרסם כללים מפורטים לטיפול בלקוחות הנתונים תחת משטרי סנקציות בינלאומיים. ההוראה, שמגיעה על רקע השימוש הגובר בסנקציות כלכליות בזירה הבינלאומית, מחייבת בנקים לאזן בין ניהול סיכונים לבין מתן שירות הולם ללקוחות. ההוראה החדשה מדגישה כי "אין לנהל את הסיכונים הנובעים ממשטרי סנקציות בדרך של הימנעות גורפת מראש ממתן השירותים ללקוחות המושפעים מהם", וקובעת מסגרת מפורטת לחובות הבנקים כלפי לקוחות אלו. ההוראה הזו מדברת על איזון סיכונים של הבנקים, אבל היא בעצמם אומרת דבר מאוד פשוט לבנקים - אתם רשאים להיענות לסנקציות של מדינות זרות על פעילות של ישראלים וזה לא ייחשב כאי מתן שירות. זה ניהול סיכונים טבעי וברור. בכך למעשה בנק ישראל עונה לבצלאל סמוטריץ', שר האוצר שתבע שהבנקים לא יטילו סנקציות כפי שרוצים מדינות וארגונים מחו"ל על אזרחים ישראליים שלכאורה נחשדים בפעילות אסורה. 

סמוטריץ' סבור שזו פגיעה בריבונות של ישראל והבנקים חייבם לספק שירותים לתושבי ישראל גם אם זה בשטחים וגם אם לכאורה הלקוח של הבנק חשוד כפעיל בארגון ימני. כל עוד החוק בישראל לא מצא אותו אשם אין סיבה לגישת סמוטריץ' לקבל את הסנקציות הבינלאומיות. הוא דרש מהבנקים שלא לפעול בהתאם לגופים הזרים. בנק ישראל מאפשר לבנקים לפעול לפי ניהול הסיכונים שלהם. 



רקע: עלייה במשטרי סנקציות והשפעתם על המערכת הבנקאית

בהוראה מוסבר כי "בשנים האחרונות גובר השימוש בסנקציות כלכליות מסוגים שונים, ככלי אכיפה משפטי המופעל למגוון מטרות, ומהווה מנוף לחץ והרתעה בזירה הבין-לאומית". משטרי הסנקציות, המונהגים על ידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים, הם "משטרים מורכבים מבחינת מהות הסנקציות ובעלי השלכות שונות, בין היתר על יחידים, על גורמים עסקיים ועל גופים פיננסיים שונים".

המציאות החדשה יוצרת סיכונים משמעותיים עבור הבנקים הישראליים. כפי שמוסבר בהוראה: "עקיפה של משטרי סנקציות זרים באמצעות המערכת הבנקאית הישראלית, חושפת את התאגידים הבנקאיים לסיכונים שונים שאותם הם נדרשים לנהל, וביניהם, סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין".

חובות מפורטות: מניעת "הימנעות גורפת" מלקוחות

ההוראה קובעת בבירור כי נוכח הוראת סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, "אין לנהל את הסיכונים הנובעים ממשטרי סנקציות בדרך של הימנעות גורפת מראש ממתן השירותים ללקוחות המושפעים מהם".

במקום זאת, הבנקים נדרשים לקבוע "מדיניות ונהלים בקשר לאופן שבו ייעשה שימוש ברשימות הסנקציות השונות, תוך הערכת הסיכונים בהפרה של הסנקציות או בניצול לרעה של התאגיד הבנקאי לצורך עקיפה של הסנקציות".

ההוראה מדגישה כי "הצעדים שיינקטו מול לקוחות התאגידים הבנקאיים כאמור כחלק מיישום מדיניות ניהול הסיכונים שתיקבע, ייעשו בשים לב לחובות התאגידים הבנקאיים כלפי לקוחותיהם על פי דין, ובין היתר, בהתחשב בנסיבות ובמהות השירות המבוקש".

קיראו עוד ב"בארץ"

דרישות שקיפות וחובות הסבר ללקוחות

ההוראה קובעת דרישות מפורטות לשקיפות כלפי לקוחות שפעילותם מוגבלת. "ככל שתאגיד בנקאי החליט על הגבלת פעילותו הפיננסית של לקוח מסוים, או לסרב לבקשת לקוח לבצע פעולה מסוימת, כחלק מיישום מדיניות ניהול סיכונים", נדרש התאגיד הבנקאי:

למסור ללקוח בכתב את החלטתו "תוך פירוט הנימוקים להחלטתו, מוקדם ככל הניתן". אם הבנק מתנה את מתן השירות בהמצאת מסמכים או הבהרות, הוא נדרש "יפרט את דרישותיו המלאות מהלקוח במסגרת ההחלטה, באופן ברור ונהיר".

בנוסף, "על התאגיד הבנקאי להציג ללקוח את ערוצי השירות הזמינים לרשותו, וכן, וככל שהוגבלה פעילותו הפיננסית של הלקוח, להציג את סוגי הפעולות אותם רשאי הלקוח לבצע".

התייחסות מיוחדת לקבוצות לקוחות מושפעות

ההוראה קובעת כי בנקים נדרשים לתת "מענה מהיר ובהיר, ככל הניתן, לגבי אופן ניהול החשבון, המגבלות החלות עליו, ככל שישנן, והאפשרות לתת שירותים פיננסיים שונים בהתאם לצרכי הלקוחות לאור השפעתם האפשרית של משטרי הסנקציות על הפעילות הפיננסית של הלקוחות".

בהקשר זה מובהר כי "תאגיד בנקאי רשאי לראות את אוכלוסיות הלקוחות המושפעים ממשטרי הסנקציות השונים, כקבוצת אוכלוסייה נפרדת לענין סעיף 24 להוראה 501, לפי הענין", המאפשר טיפול מותאם לקבוצת לקוחות זו.

איזון עדין: בין ניהול סיכונים לשירות ללקוחות

ההוראה מכירה במורכבות האיזון בין הצורך בניהול סיכונים לבין מתן שירות הולם. מחד, היא קובעת כי "לנוכח הסיכונים להם חשופים התאגידים הבנקאיים אגב רשימות הסנקציות, ובהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין", סירוב למתן שירות ללקוח בשל יישום מדיניות ניהול סיכונים "לא ייחשב סירוב בלתי סביר למתן השירות לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח)".

מאידך, ההוראה מדגישה כי הואיל והפיקוח על הבנקים "מבקש להבטיח כי לצד ניהול סיכונים אפקטיבי, יינתן שירות בנקאי הולם ללקוחות המושפעים ממשטרי הסנקציות", נקבעו חובות מפורטות למתן שירות ושקיפות.

דרישות מומחיות וידע מקצועי

ההוראה קובעת כי בעת קביעת מדיניות הטיפול בסנקציות, "על התאגידים הבנקאיים להבטיח כי עומדת לרשותם המומחיות הנדרשת להערכת הסיכונים הנובעים מרשימות הסנקציות השונות".

בהקשר זה מובהר כי "על התאגיד הבנקאי לוודא כי בידיו המומחיות הנדרשת להערכת הסיכונים הנובעים מרשימות הסנקציות, לרבות בדרך של שימוש במומחים חיצוניים לרשימות הסנקציות ולדין הזר, ככל שנדרש".

קשר להוראות קיימות ומסגרת רגולטורית רחבה

ההוראה החדשה מתחברת למסגרת רגולטורית קיימת ומבהירה כי "אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל חובה אחרת שחלה על התאגיד על-פי דין בקשר לניהול הסיכונים ולמתן השירות ללקוחות".

בפרט, ההוראה מפנה להוראות קיימות כמו הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 310 בנושא "ניהול סיכונים", חוק שירותי תשלום התשע"ט-2019, הוראות בנושא פתיחת חשבון וניהולו, העברת פעילות וסגירת חשבון, וכן הוראות בנושא ניהול מערך שירות ותמיכה ללקוחות.

כמו כן, ההוראה מבהירה כי "אין באמור כדי לגרוע מחובות הבנק בקשר לקביעת מדיניות ונהלים לענין אופן השימוש ברשימות של ארגונים ופעילי טרור, או ברשימות בינלאומיות של גורמים מוכרזים כמסייעים לתכנית הגרעין של איראן כפי שמפורסמות על ידי מטה הסנקציות במשרד האוצר", כאמור בהוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 בנושא "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור".

השלכות מעשיות על הלקוחות והמערכת הבנקאית

ההוראה החדשה צפויה להשפיע על אופן הטיפול של הבנקים בלקוחות הנתונים תחת משטרי סנקציות שונים. במקום סירוב גורף למתן שירותים, הבנקים יידרשו לבחון כל מקרה לגופו, לבסס החלטותיהם על הערכת סיכונים מקצועית, ולהבטיח שקיפות ומתן חלופות שירות ללקוחות.

עבור לקוחות המושפעים מסנקציות, ההוראה מבטיחה זכות למידע ברור על הגבלות החלות עליהם, הנימוקים להגבלות אלו, וערוצי השירות הזמינים להם. כמו כן, ההוראה מונעת מבנקים לסרב באופן גורף למתן שירותים ללקוחות אלו מבלי בחינה פרטנית של כל מקרה.

ההוראה נכנסה לתוקף היום, 4 ביוני 2025, ומחייבת את כלל התאגידים הבנקאיים ונותני שירותי התשלום היציבותיים בישראל להתאימה להוראותיה תוך פרק זמן סביר.


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהוואי 07/06/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    מפירוק חלק מההתנחלויות בשומרון. הן מיותרות.
  • 3.
    אנונימי 07/06/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    מי שמשחק בכלכלה של מדינה עלול להפיל את המדינה ואת אזרחיה לתהום שיהיה קשה להתאושש ממנה!
  • 2.
    משיח 07/06/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
    אין לסכן את הבנקאות הישראלית בשביל המשיחיים ההזויים
  • 1.
    אנונימי 07/06/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
    אם הסנקציות נגד מתיישבים ימניים אז חייבים להחיל אותם כדי לא לסכן את הבנק ...אם זה יגיע סיכוי קלוש נגד שמאלנים אז מדובר בסנקציה לא חוקית שהבנק אינו יכול להחיל אותה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפריים

מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"

יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים? 

תמיר חכמוף |

מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.

רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79%  ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.

יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק. 


תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות -  "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".

"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".