עקב בקשה לייצוגית: גם מבוגרים יוכלו לרכוש ביטוח נסיעות באתר כלל
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר באחרונה הסתלקות מתוגמלת מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת הביטוח כלל בטענה להפליה נגד קשישים. הפרשה החלה בעקבות חסימה שהיתה קיימת באתר האינטרנט של כלל, שלוותה בהודעה שלפיה הגיל המקסימלי לרכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הוא 70. לאחר שהוגשה נגד החברה בקשה לתובענה ייצוגית - המודעה הוסרה, והצדדים ביקשו לסיים את ההליך תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותר הייצוגי. השופטת מיכל עמית-אניסמן נעתרה לבקשת הצדדים.
הטענה המרכזית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד כלל, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, היתה שחברת הביטוח מפלה אזרחים ותיקים בני 70 ויותר בגלל החסימה של האפשרות שלהם לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל עקב גילם בלבד. העותר הוא דן דרין, לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב. לטענתו, הוא נכנס לאתר כלל כדי לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות, אך כשהוא מילא את תאריך הלידה שלו שם הוא נתקל בהודעה שלפיה, "הגיל המקסימלי לביטוח הינו 70". בכך האפשרות שלו להמשיך למלא את הטופס נחסמה.
בבקשה נטען כי עקב ההפליה הנ"ל - כלל צריכה לשלם פיצוי כספי בהיקף של 26,875,000 שקל. מנגד, טענה כלל, באמצעות עו"ד רותם שפירא, כי לא היתה לה כוונה להפלות קשישים, ושהמודעה הופיעה באתר בשל כשל טכני בלבד וכי הדבר תוקן מידית בעקבות הגשת הבקשה. חברת הביטוח הדגישה כי למעשה, בתקופה שבה התרחשה התקלה היא מכרה ביטוח נסיעות לחו"ל גם ללקוחות בני 70 ומעלה, כך שהטענה שלפיה היא מפלה קשישים היא חסרת אחיזה במציאות. בשלב מסוים הציע בית המשפט לצדדים לפנות להליך פישור, והם הסכימו לכך. בסוף הליך הפישור הוגשה בקשה משותפת של שני הצדדים למחיקת הבקשה לתובענה ייצוגית.
בבקשה למחיקה נטען כי לאור הסרת המודעה המפלה באתר כלל, הרי שאין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך. לפי הצדדים, בקשת האישור מיצתה את עצמה ברגע שבוצע תיקון להפליה, ומשכך יש לדחות את התביעה האישית שהגיש העותר הייצוגי, ולהורות על מחיקה של בקשת האישור של הייצוגית. דחייה של הבקשה מונעת את האפשרות להגיש תובענה נוספת באותו עניין, ואילו מחיקה מותירה אופציה כזאת על השולחן.
- כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%
- כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הצדדים ביקשו מבית המשפט לפסוק לטובת העותר ובא כוחו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 135 אלף שקל. בין השאר, נטען על ידי שני הצדדים כי הבקשה הביאה לתועלת עבור הציבור בכללותו, כך שמוצדק לתגמל את העותר ואת עורך דינו על פועלם למען הכלל.
"בנסיבות המקרה, בשים לב לכך שהכיתוב באתר האינטרנט של המשיבה הוסר, ובשים לב לכך שבקשת האישור מיצתה את עצמה, הרי שאין עוד תוחלת בהמשך ניהול התובענה, ומשכך טוב עשו הצדדים שהשכילו לייתר את המשך ההתדיינות בהליך זה על דרך ההסתלקות המתוגמלת", כתבה השופטת עמית-אניסמן בפסק דינה.
היא קבעה כי לא מדובר במקרה של תביעת סרק שנועדה לגרוף רווח קל על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת, שכן רק בעקבות הגשת בקשת האישור לייצוגית פעלה כלל להסרת המודעה המפלה, אחרי שנה וחודשיים שבהם היא הופיעה לגולשים שביקשו לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל. בכך למעשה התאפשר למבוגרים רבים בני מעל 70 לרכוש לעצמם ביטוח מסוג זה דרך האתר.
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בעקבות כל אלה אישרה השופטת את הסתלקות הצדדים מבקשת האישור, מכיוון שההליך בעצם השיג את המטרות שלו, ולכן היא הורתה על דחיית התביעה האישית ומחיקת הבקשה לייצוגית. כמו כן, היא אישרה את הסכמת הצדדים ביחס לכסף שישולם לעותר ולעורך הדין שלו.
תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים שבהם יש נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל - ולכן לא כדאי לכל אחד מהנפגעים להגיש תביעה (עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך). התובענה הייצוגית מאפשרת לתובע הייצוגי (שהוא חלק מקבוצת הנפגעים) לתבוע בשם הקבוצה כולה, ולקבל כתמריץ פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בעניינים כמו בנקאות, ניירות ערך, ביטוח, איכות הסביבה והגנת הצרכן. התובענה הייצוגית מאפשרת לנהל הליך משפטי שלא היה יוצא לפועל אם כל אחד מהנפגעים היה צריך לייצג את עצמו במסגרת ההליך. בנוסף, היא חוסכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות, מכיוון שמספר רב של תביעות מקובצות להליך אחד.
מכוח תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, היועץ המשפטי לממשלה מקבל דיווח על שלבי ההליך המרכזיים בכל תובענה שמתנהלת. בשל העניין הציבורי, היועץ המשפטי לממשלה אמור לבדוק את הסדרי הפשרה המוגשים לבתי המשפט, ולחוות את עמדתו לפני שיינתן האישור של השופט. היועץ המשפטי לממשלה בודק מכוח תקנה זו גם בקשות הסתלקות מהתביעה, כפי שקרה במקרה הנ"ל.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
