אילן רביב מנכל מיטב דש
צילום: רמי זרנגר

מיטב הגיעה להסכם פשרה בתביעה הייצוגית ותשלם 120 מיליון שקל - המניה קופצת ב-7%

מדובר בפשרה הרבה יותר סבירה מאשר פסק הדין הבעייתי שחייב את מיטב לשלם 400 מיליון שקל; הלקוחות הגיעו למיטב כשרכשה קרן ותיקה מבנק הפועלים, אבל מיטב גבתה מהם דמי ניהול בניגוד להסכמים כשהייתה קרן ותיקה
דור עצמון | (5)

בית ההשקעות מיטב מיטב השקעות 1.94% חתם על פשרה במסגרתה ישלם 120 מיליון שקל בתביעה ייצוגית שהוגשה כלפיו בנוגע לגבייה שלא כדין של דמי ניהול. במסגרת המיזוג עם דש היא קיבלה חוסכים מקרנות ותיקות הפסדיות שעל פי ההסכמים שהיו להם בעבר לא גבו בהם דמי ניהול.

מתוך הסכום, 100 מיליון שקל יושבו לעמיתים הזכאים, מה שמשקף דמי ניהול נומינליים בגין התקופה שבין 1.11.2007 ועד ליום 31.12.2009 (26 חודשים) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 32.12.2008 ועד למועד חתימת הסדר הפשרה. בנוסף, 20 מיליון שקל הינם בגין העדר גבייה של דמי ניהול החל מספטמבר 2021 ובתנאי שסכום העדר הגבייה יגיע ל-20 מיליון שקל.

לצד זאת, לתובעים הייצוגיים ישולם גמול בסך כולל של 2.3 מיליון שקל בתוספת מע"מ ולעורכי הדין המייצגים ישולם שכר טרחה בסך כולל של כ-15.7 מיליון שקל בתוספת מע"מ. הצדדים מבקשים שבית המשפט יכריע בשאלה האם הגמול ושכר הטרחה, כולו או חלקו, ישולם בנוסף לסכום ההשבה או מתוך סכום ההשבה כמפורט לעיל.

אבל למה בעצם לא מגיע לחברת ניהול לקבל דמי ניהול? מיטב (החלק של דש באותם ימים) רכשה את הקופה בשנת 2007, בעקבות רפורמת בכר, שהובילה להוצאות החיסכון ארוך הטווח מהבנקים. מיטב אמנם הודיעה ללקוחות כי תגבה מהם דמי ניהול אבל החוסכים ראו בכך הפרה של התנאים.

 

בית המשפט העליון שלח לפני שלושה חודשים את הצדדים לגישור וזאת אחרי שלפני שנה בית המשפט המחוזי כבר פסק נגדה וחייב אותה לשלם כ-400 מיליון שקל. בפסק הדין המקורי בשנה שעברה נקבעו הפיצויים על 289 מיליון שקל לפני ריבית והצמדה מתחילת 2016, ו-314.7 מיליון שקל אחריה. זאת, לפני תוספת דמי ניהול בסך 66.3 מיליון שקל שנגבו מאז תחילת 2016. עם התוספת מדובר ב-381.8 מיליון שקלים, ולאחר התשלום לתובעים ועורכי הדין מדובר כאמור ב-400 מיליון שקל.
 
בדוחות לרבעון הרביעי מיטב דיווחה על הכנסות של 319 מיליון שקל ברבעון ורווח של 22 מיליון שקל. ה-EBITDA המנוטרלת ברבעון ירדה ל-73 מיליון שקל בעיקר מהפסדים מניירות ערך ומחלק החברה בהפסדי חברות כלולות; החברה שמרה על היקף נכסים זהה ל-2021 (להרחבה על הדוחות).
 
מניית מיטב מזנקת כעת במסחר ב-7% (כ-17% מתחילת השנה) למחיר של 13.3 שקל ושווי שוק של 900 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ל 03/05/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    כמה שנים עמלות הופסדו בדומה לאילן הנ"ל שעזב את אנליסט בזמנו
  • 2.
    מיטב העוקץ, בושה (ל"ת)
    איתן 02/05/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
  • לא יפה 03/05/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
    מזרנקים
  • 1.
    בעל חשבון גמל 02/05/2023 12:27
    הגב לתגובה זו
    מיטב קנתה קופת גמל עם התחייבות חוזית והפרה את ההתחייבות לחוסכים. אין לעורכי הדין בתביעה הייצוגית רשות להפחית מסכום ההתחייבות.
  • מעניין 03/05/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
    "גדולים מידי" הפחד מבריחת לקוחות נכנס לשיקולים וזה לא בדיוק "פייר"
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.