ביהמ"ש: הודעה פרסומית שנשלחת בצ'אט של פייסבוק – היא הודעת ספאם
ביה"ד הארצי לעבודה איפשר ייצוגית נגד קרנות הפנסיה הוותיקות
ההרכב של בית הדין קבע כי יש "אפשרות סבירה" שהמחלוקת תוכרע לטובת קבוצת פנסיונרים שעברו במהלך עבודתם בין כמה קרנות, וכיום אינם מקבלים החזר כספים ששילמו לאחר שדחו את פרישתם. בניגוד להם, מי שחסכו בקרן אחת זכאים להחזר - מצב שעורר טענות לאפליה, שאותן בית
הדין הארצי נטה לקבל. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, אך הערעור התקבל וההליך יחזור לערכאה הראשונה כדי שימשיך להתברר בה
סיפורה של הפרשה הזאת מתחיל בשגרת חייהם של עובדים ותיקים במערכת הבריאות, שעבדו עשרות שנים במוסדות שונים והועברו בין קרנות פנסיה שונות. הם לא העלו בדעתם כי עם הגיעם לגיל פרישה, ובעקבות החלטתם להמשיך ולעבוד עוד כמה שנים, הם ימצאו עצמם בעימות משפטי מורכב על זכות שנראתה להם טבעית: לקבל בחזרה את דמי הגמולים ששילמו בתקופה שבה כבר צברו את מלוא שיעור הקצבה המירבי. בעוד חבריהם שחסכו כל חייהם בקרן אחת מקבלים את ההחזר הזה, הם נענו בשלילה. מכאן נולדה תביעה ייצוגית עקרונית, שעניינה לא רק בזכויותיהם האישיות, אלא גם בשאלת השוויון והאחידות במערך הפנסיוני.
בפסק דין שניתן השבוע, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור של הפנסיונרים וקבע כי יש אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובתם. בכך הוא הפך את ההחלטה של בית הדין האזורי בתל אביב, שדחה את בקשת האישור. "הוכחה קיומה של 'אפשרות סבירה' שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה", נכתב בפסק הדין, תוך הדגשה כי מדובר בשלב מקדמי בלבד וכי ההכרעה המלאה תינתן בהמשך ההליך.
קרנות הפנסיה הוותיקות, בהן מבטחים, קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ), מקפת וקרן הדסה, נסגרו להצטרפות עמיתים חדשים כבר ב-1995 ונמצאות מאז תחת הסדר הבראה. על כל הקרנות האלה חל תקנון אחיד, הקובע מערך זכויות שווה לכל עמית. אחד מסעיפי התקנון, תקנה 14(ג), מעניק למבוטח שדחה את פרישתו לאחר שכבר צבר 70% פנסיה - שיעור הקצבה המרבי - החזר מלא של דמי הגמולים ששילם בתקופה הזו. אלא שכאן עלתה השאלה: האם הזכות הזאת חלה גם על מי שצבר את שיעור הקצבה המלא רק במצטבר, כתוצאה מהיותו מבוטח בכמה קרנות לאורך השנים? בית הדין האזורי סבר שלא. הוא קבע כי התקנון אינו מתייחס מפורשות למצב שכזה, וכי לשון תקנה 14(ג) מתיישבת יותר עם פרשנות הקרנות שלפיה מדובר בזכות החלה רק על מי שבוטח בקרן אחת.
אין היגיון להפלות בין מי שחסך בקרן אחת למי שעבר בין קרנות
המערערים, שיוצגו בידי עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך, טענו כי מדובר בהפליה בוטה. הם הזכירו כי תקנה 50(ב) קובעת ש"כל הוראות התקנון יחולו לגבי מבוטח בקרן שחל עליו פרק זה, אלא אם כן נקבע אחרת". מכאן, לדבריהם, ברור שגם תקנה 14(ג) חלה עליהם. לטענתם, אין כל היגיון להפלות בין מי שחסך כל חייו בקרן אחת לבין מי שעבר בין קרנות, בייחוד כששניהם הגיעו לאותו מצב - צבירת 70% פנסיה ובחירה לדחות את הפרישה. בית הדין האזורי עצמו לא התעלם מהקושי, וציין בהכרעתו כי, "יש ממש בטענות המערערים להפליה, חוסר תום הלב והפרת חובת האמון". ואולם הוא קבע כי לא הונחה בפניו תשתית מספקת כדי לאשר את התביעה כייצוגית.
- עדכון הפנסיה: עלייה של 3.24% לכ-250 אלף גמלאים
- השורה התחתונה: מה תהיה קצבת הפנסיה החודשית שלכם כשתפרשו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טענו הקרנות, שיוצגו בידי עו"ד אלישע שור ועו"ד רוית קוטק, כי אינן מוסמכות להעניק זכויות שלא נקבעו מפורשות בתקנון. הן הדגישו כי לאורך ההיסטוריה של הקרנות לא הוכרה זכות להחזר דמי גמולים במצב של רציפות זכויות. לדבריהן, מטרת ההסדרים היא לאפשר ניידות בין קרנות תוך שמירה על רצף ביטוחי, אך אין פירוש הדבר שמבוטח בכמה קרנות ייחשב כאילו בוטח בקרן אחת. גם רשות שוק ההון, שהגישה עמדה מטעמה, תמכה בפרשנות הזו. לטענתה, תקנה 14(ג) מתייחסת לצבירה בקרן אחת בלבד, והחלתה על מצבים של רציפות זכויות היתה מחייבת התאמות חישוביות מורכבות שלא נקבעו בתקנון.
צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
בית משפט השלום באשדוד קבע כי תושב העיר שצילם גבר עירום בחוף ציבורי והעלה את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו, והתיעוד אף שותף באתר חדשות מקומי, פגע בפרטיותו ופרסם עליו לשון הרע. אף שהתובע חשף את עצמו ברבים, השופטת רוני סלע הדגישה כי אין בכך משום הסכמה כלשהי
לפרסום של זה ברשת. הנתבע חויב לשלם פיצוי בסכום כולל של 10,000 שקל והוצאות משפט
בתחילת ספטמבר 2019 ירד תושב אשדוד אל חוף הים בעיר. הוא בחר לשהות במקום כשהוא עירום לחלוטין, שוכב על החול ומתהלך אל תוך המים וחזרה. המתרחצים האחרים הביטו בו במבוכה, חלקם קראו לו לכסות את גופו, אך הוא לא שעה לקריאות. בין הנוכחים בחוף היה גם גבר אחר, שבילה שם עם בתו בת התשע. אותו גבר שלף את מכשיר הטלפון, צילם את הסצנה, ובהמשך העלה את הסרטונים לעמוד הפייסבוק שלו. הסרטונים זכו לחשיפה, חלקם פורסמו גם באתר חדשות מקומי, והובילו למאבק משפטי עיקש על גבולות חופש הביטוי, הזכות לפרטיות ומשמעותו של המרחב הציבורי.
במרכז פסק הדין שניתן בידי השופטת רוני סלע בבית משפט השלום באשדוד, עומדת השאלה עד כמה אדם שבחר לחשוף את גופו במרחב ציבורי רשאי לטעון לפגיעה בפרטיותו, כשאחרים מתעדים אותו ומפיצים את החומרים שצילמו ברשת. התובע טען כי הנתבע צילם אותו ללא הסכמתו כשהוא בעירום מלא ופרסם את הסרטונים והצילומים בפייסבוק ובאתר חדשות מקומי. לטענתו, גם אם גופו נחשף לעיני המתרחצים באותו חוף, הרי שהפצת התמונות ברשתות החברתיות גרמה לו נזק תדמיתי כבד, השפלה ובושה מתמשכת.
בכתב התביעה סיפר התובע כי לאחר הפרסום זיהו אותו חבריו ובני משפחתו, בין היתר משום שהטשטוש בסרטונים ובכתבה לא היה אפקטיבי. הוא הוסיף כי בעקבות אותו יום הוגשה נגדו תלונה לשיטור העירוני, אך התיק נסגר מבלי שיוגש נגדו כתב אישום. עם זאת, כך לדבריו, "הכתם נשאר" והוא המשיך לסבול מהשלכות האירוע במשך זמן רב. התובע דרש בתחילה פיצוי של 100 אלף שקל - 50 אלף מהנתבע ו-50 אלף מהאתר - ואולם לאחר שמחק את התביעה נגד האתר, נותרה התביעה הכספית נגד הנתבע בלבד, בסכום כולל של 50 אלף שקל.
הנתבע טען שעשה זאת כדי להתריע בפני הציבור
מנגד, הנתבע טען כי לא חטא כלל. לדבריו, הוא מצא עצמו נדהם לנוכח מראהו של התובע, שהתהלך בעירום לעיני נשים, גברים וילדים, ובהם גם בתו הקטינה. הוא תיעד את ההתרחשות, הזמין משטרה, ולטענתו העלה לפייסבוק רק סרטון אחד שבו לא נראה איבר מינו של התובע, אלא רק המעצר עצמו. "לא פרסמתי את שמו של התובע ולא כל פרט מזהה", טען האיש להגנתו, "רק סרטון שצולם במרחב הציבורי". לטענתו, הוא עשה זאת כדי להתריע בפני הציבור, שכן מדובר במעשה שיש בו פגיעה חמורה בסדר הציבורי ובחוש הציבורי של decency. בעדותו טען הנתבע כי פעל מתוך "חובה מוסרית וחברתית" להזהיר אנשים אחרים. לדבריו, מדובר ב"אמת דיברתי" כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע.
- אחד מחוקרי נתניהו יקבל פיצוי עקב פגיעה בפרטיות
- חשוד בתקיפת זוגתו דרש לאכן טלפון שלה: הפרה צו הרחקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיון נחשפו פערים בגרסאות. בעוד הנתבע טען כי פרסם רק את סרטון המעצר שבו נראה התובע לבוש חלקית, התובע וחבריו טענו בעקביות כי פורסם גם סרטון נוסף - זה שבו נראה התובע שוכב עירום סמוך לקו המים. השופטת התרשמה כי אכן פורסמו שני סרטונים: האחד מתעד את המעצר, והשני מציג את התובע במערומיו, ללא טשטוש. "עדותם של התובע ושני העדים מטעמו היתה מהימנה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם, והוסיפה כי גם לשון הפוסט עצמו - "מצחיק או עצוב תחליטו אתם... השאלה מה אתם הייתם עושים? גרסת החייזר" - משתלבת דווקא עם פרסום שבו נראה אדם עירום ולא לבוש.
