קרן המטבע בתחזית שלילית על הכלכלה הישראלית
קרן המטבע בתחזית שלילית על הכלכלה הישראלית - קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה תחזיות מעודכנות מדאיגות במיוחד לגבי שנת 2025, בהן היא מעריכה כי הצמיחה תעמוד על 2.7% בלבד – ירידה משמעותית לעומת התחזיות הקודמות שעמדו על 5.4%. בנוסף, האינפלציה צפויה להישאר גבוהה, למרות תחזית להתייצבות. ההערכות הללו מגיעות על רקע המשבר הביטחוני והמלחמה המתמשכת שמשפיעה באופן ישיר על הכלכלה המקומית.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ - הצמיחה מתכווצת
צמיחה ב-2025: תחזית מאכזבת ופסימית
על פי קרן המטבע, שנת 2025 לא תהיה השנה שבה תתאושש הכלכלה הישראלית בצורה משמעותית. תחזית הצמיחה הנמוכה של 2.7% היא ירידה ניכרת לעומת התחזיות מאפריל האחרון, שעמדו על 5.4%. מדובר באכזבה קשה שכן קיוו שהמשק יתאושש לאחר המלחמה. עם זאת, קרן המטבע מזהירה שהמצב הגיאופוליטי בישראל עלול להמשיך להשפיע על הכלכלה, ואי הוודאות בנוגע לסיום המלחמה הופכת את התחזית לבלתי ודאית. כלכלני הקרן מציינים כי המשק הישראלי עלול להמשיך ולהיפגע בטווח הארוך גם לאחר סיום הקרבות, במיוחד אם לא תינקט מדיניות ממשלתית מתאימה.
הפער בתחזיות לשנת 2025 מדגיש עד כמה המצב הביטחוני מחמיר את תחזיות הצמיחה. אם בשנת 2023, ערב מתקפת חמאס, ההערכות היו אופטימיות יותר עם תחזית של 3.1% צמיחה, הרי שעכשיו המספרים משקפים מציאות קשה יותר.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזית ל-2024
לשנת 2024, קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה נמוכה מאוד של 0.7% לכלכלת ישראל, ירידה חדה לעומת תחזית קודמת של 1.6% שניתנה באפריל 2024. תחזית זו נובעת בעיקר מהמלחמה ומההשלכות הכלכליות שלה. הקרן גם העלתה את תחזית האינפלציה ל-3.1% בשנת 2024, כאשר היא צפויה להמשיך לעלות ל-3.4% עד סוף השנה. תחזיות אלו מצביעות על כך שישראל עומדת בפני אתגרים כלכליים משמעותיים, והקרן ממליצה על צעדים לצמצום הגירעון.
אינפלציה גבוהה וציפיות להתייצבות חלקית
מעבר לתחזיות הצמיחה המאכזבות, קרן המטבע צופה כי גם האינפלציה בישראל תהיה גבוהה מהיעד בשנת 2024. התחזית היא שהאינפלציה תעמוד על 3.1%, כאשר בסוף השנה צפויה עלייה ל-3.4%, זאת בניגוד לתקרת היעד של 3% שנקבעה על ידי הממשלה. עם זאת, בשנת 2025 צפויה האינפלציה לרדת בהדרגה ולהתייצב ברמה של 2.4% בסוף השנה.
בקרן מסבירים כי האינפלציה הממושכת בישראל נובעת מהשפעות המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה, ובעוד שבמדינות רבות בעולם האינפלציה כבר מתחילה לרדת בשל צעדי מדיניות מוניטרית מוצלחת, בישראל הדברים מורכבים יותר. אחת הסיבות לכך היא ההגבלה על בנק ישראל, שאינו מצליח לשמור על יציבות בשל הגירעון הגדול שהממשלה לא מצליחה לצמצם.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
הגירעון וההשפעות המקרו-כלכליות
קרן המטבע מדגישה כי אחד הנושאים הדחופים ביותר שדורשים התערבות הוא הגירעון התקציבי. הגירעון הממשלתי של ישראל צפוי לגדול כתוצאה מההוצאות הצבאיות וההוצאות הנלוות למלחמה. קרן המטבע ממליצה על צעדי צמצום גירעון ואיזון תקציבי, במיוחד כדי לאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית ולהתמודד בצורה טובה יותר עם האינפלציה.בנקודה זו, קרן המטבע הבינלאומית מבקרת את המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל, במיוחד את הגידול המכוון בגירעון ואת ההוצאות המיותרות שלא זוכות לטיפול מערכתי. במציאות הנוכחית, לבנק ישראל כמעט ולא נותר מרחב תמרון להפחתת ריבית בשל הגידול המהיר בגירעון והלחצים האינפלציוניים המתמשכים.
אבטלה נמוכה עם מחסור בכוח אדם
עוד נקודה מעניינת שעלתה בדוח היא עדכון כלפי מטה של תחזית האבטלה בישראל. בשנת 2024 צפויה האבטלה לעמוד על 3.1% בלבד, ירידה מהתחזיות המקוריות שעמדו על 3.7%. בעוד שעבור מדינות רבות נתוני אבטלה נמוכה נחשבים חיוביים, המצב בישראל שונה. ירידת שיעור האבטלה מיוחסת בעיקר לירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ולמחסור חמור בכוח אדם, גורמים שעלולים להוות מכשול עבור התאוששות כלכלית בטווח הארוך.
מה מומלץ? צעדי ייצוב ומדיניות מאקרו-כלכלית
קרן המטבע ממליצה על שילוב של מדיניות מאקרו-כלכלית שתכלול צמצום הגירעון, רפורמות מבניות ומדיניות מוניטרית מרחיבה. בעוד שבעולם ניכרת הצלחה בהורדת האינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית הדוקה (העלאות ריבית), בישראל יש חשש שהממשלה לא נוקטת בצעדים מספיקים כדי לייצב את המצב הכלכלי ולהשיג הפחתת ריבית נדרשת.
- 11.זימרי 23/10/2024 17:22הגב לתגובה זובטח אם היה לפיד במקומו הייתם כותבים שהכל שופע וימריא או שהייתם מסתירים הכל אם היה גרוע מאד
- 10.ישוע 23/10/2024 13:34הגב לתגובה זומסרבים להתגייס לצבא, המתועבים.
- 9.זה היה כ"כ קרוב עוד מאמץ קטן , תודה ! (ל"ת)אבינו מלכנו שבשמים 23/10/2024 12:42הגב לתגובה זו
- 8.מ - 1.1.2023 2547 2547 2547 נרצחים . (ל"ת)"אבי אבות ההפקרה" 23/10/2024 12:41הגב לתגובה זו
- 7.יצחק שמיר ז"ל " מלאך חבלה אסון אסון למדינה " (ל"ת)8.4.2000 23/10/2024 12:41הגב לתגובה זו
- 6.ובלעדיי המדינה תישרף . (ל"ת)רק אני אני ורק אני ! 23/10/2024 12:40הגב לתגובה זו
- 5.אוי 23/10/2024 12:18הגב לתגובה זואז הבנקים, הקבלנים וחבריהם מסודרים? ומה עם הקונים התמימים במחירים מופקעים?
- 4.איש פשוט 23/10/2024 11:50הגב לתגובה זונציגי המפלגות החרדיות, גדולי התורה, חכמי התורה וראשי הישיבות הוגים בתורה יומם וליל. הם לא קוראים דו"חות וניתוחים כלכליים ובטח לא של גופי דירוג ומחקר עולמיים שכותבים באנגלית. לכן הם אינם מודאגים ובעזרת השם, שרי וח"כי הליכוד (שדואגים לשמח את ה"בייס" כדי להיבחר שוב) הכל יהיה בסדר גמור.
- 3.לרון 23/10/2024 10:28הגב לתגובה זוכן כן ,ילדים,לפחות עד 2030 סטגנציה והיפראינפלציה ,7 השנים עם הפרות הרזות בימי פרעה
- סבב רביעי במילואים 23/10/2024 13:28הגב לתגובה זומה שאומר 30% מהילדים לא הולכים להתגייס והולכים להתמך נטו על ידי קצבאות. בארגנטינה יש אוצרות טבע, אין נתמכי קצבאות בכמות כזו, ואין מלחמות גדולות ואוייבים מסביב. המצב פה יהיה גרוע בהרבה מארגנטינה בקצב הזה.
- 2.אלינה 23/10/2024 10:11הגב לתגובה זוהגרנדמייזר הארור חייב להפסיק עם כלכלת בעזרת השם.
- 1.נתי 23/10/2024 10:02הגב לתגובה זולמה אין קישור למקור שלכם? בפסקה לגבי המלצות לא כתוב כלום - נסו להוסיף אינפורמציה או לפחות לתת קישור למישהו שזה מעניין אותו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.