בצלאל סמוטריץ אמיר ירון
צילום: דוברות משרד האוצר

קרן המטבע העולמית מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2.5%, אבל זה עוד טוב יחסית לעולם

זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות
נתנאל אריאל | (4)

"חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה. בהיעדר הופעתו של פתרון בר קיימא ובר קיימא מבחינה פוליטית, המשך אי הוודאות עלול להעלות משמעותית את הסיכון במשק, ולהוביל להידוק פיננסי", קובע מסמך ראשוני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אחרי הסיור השנתי בישראל. מדובר בסיכום ראשוני של הדו"ח על כלכלת ישראל לשנת 2022. עוד בגורמי הסיכון - "הסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה", מתיחות ביטחונית והתנודתיות הפיננסית המוגברת בעולם.

בקרן המטבע מורידים את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2.5% לעומת 2.9% קודם לכן כשמנגד הם מציינים לחיוב את היציאה המהירה של ישראל מהקורונה, וגם ש"הוצאות הממשלה נשארות קבועות באופן כללי, כאחוז מהתמ"ג - מה שמשקף ניהול פיסקאלי נבון". צריך לומר, זו אמנם הורדת תחזית צמיחה, אבל זה עוד טוב ביחס למצב בעולם המערבי, שם יש צפי לצמיחה נמוכה בהרבה עד אפסית. באופן מפתיע - שער הדולר נחלש מול השקל מאז ההודעה של קרן המטבע, לרמה של 3.644 שקלים דולר רציף , אולי זו הסיבה לכך, לצד העליות בוול סטריט.

בקרן אומרים שהתחזית היא ש"הצמיחה תאט באופן נרחב, עד שהאינפלציה תרד לטווח היעד עד סוף 2024... המדיניות הפיסקאלית צריכה לגדול על הוצאות לשיפור הצמיחה", כלומר לא סתם העלאות שכר רוחביות או חלוקת כסף לציבור, אלא שיפור של תשתיות למשל, או הכנסת מגזרים נוספים  - כמו גברים חרדים ונשים ערביות - לשוק העבודה. במילים של הקרן: "רפורמות והשקעות בתשתיות, שיפור כישורים של מיעוטים, שיפור תשתיות התחבורה המקומית הוא המפתח לצמצום העומסים בכבישים, שיפור הנגישות לעבודה והקלה על יוקר המחיה".

לחברי הקרן גם יש המלצות לבנק ישראל, להמשיך להעלות את הריבית במשק, ובטח לא להוריד אותה: "עם שוק עבודה הדוק, פער תוצר חיובי ואינפלציה משמעותית מעל טווח היעד, עמדת המדיניות צריכה להישאר הדוקה. בנק ישראל צריך להמשיך לעקוב מקרוב אחר לחצי המחירים הבסיסיים ולהיות מוכן להמשיך להעלות את הריבית אם האינפלציה תפתיע או שהציפיות לאינפלציה יעלו מעבר לרצועת היעד, בעוד הלחצים הבסיסיים נשארים חזקים".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני מודה למשלחת קרן המטבע על העבודה המקצועית והמעמיקה. ההודעה של קרן המטבע מהווה תעודת הוקרה לחוסנו של המשק הישראלי ומציינת לחיוב את שיעורי הצמיחה של ישראל בשנת 2022 ,את האבטלה הנמוכה, את יציבות המערכת הפיננסית, ואת הירידה המרשימה ביחס חוב-תוצר המעידים על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. ההודעה מצביעה על יציבות ואיתנות כלכלית לצד הצורך בנקיטת צעדי מדיניות להתמודדות עם אתגרים מבניים ומחמיאה על התקציב השמרני והאחראי השומר על מרחב פיסקלי ומאפשר התמודדות עם מגמות והתפתחויות כלכליות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בנט 10/05/2023 21:45
    הגב לתגובה זו
    תודה לביבי שהשמאל הנאצי יושב בצד מתי יפול טיל בהפגנה בקפלן עם עשרות שמאלנים
  • 3.
    ראש ממשלה מעל 12 שנה שרק פגע במדינה (ל"ת)
    אורי 10/05/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 10/05/2023 17:40
    הגב לתגובה זו
    אם הם אומרים שהרפורמה תפגע בכלכלה , וצריך להעלות ריבית אז בדיוק הפוך להבעביר רפורמה שתייצב את הדמוקרטיה ולהוריד ריבית שדחוף לעליה בתל"ג
  • 1.
    ותודה לממשלת הכשלון על מלא. את החשבון כולנו נשלם לחרדים (ל"ת)
    עם ישראל 10/05/2023 17:05
    הגב לתגובה זו
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

גלי בהרב מיארה
צילום: נתן ווייל, לעמ

היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"

גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"

עוזי גרסטמן |


בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".


בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".


בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .


נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".