מניית שפיר מזנקת 13% - "ההשקעות בתשתיות יזנקו. אנחנו נערכים לגל כבר עכשיו"

שפיר שפיר הנדסה 11.45%   נכנסת ל-2026 עם תוצאות חזקות וצבר עבודות מתרחב, על רקע אחד הגלים הגדולים ביותר של השקעות בתשתיות שידעה ישראל. החברה סיכמה את 2025 עם עלייה של כ-19% בהכנסות לכ-6.07 מיליארד שקל ורווח נקי של כ-235 מיליון שקל, עלייה של כ-32%, נתונים שממחישים את המיקום שלה בלב הענף דווקא בתקופה מורכבת.

ברקע, שוק התשתיות המקומי נכנס להאצה, עם שילוב של צורך גובר בפרויקטים לאומיים בתחבורה, אנרגיה ובנייה, יחד עם השפעות המלחמה שהובילו להגדלת השקעות ולביקוש יציב יחסית. התחזיות מדברות על היקפים של מעל 100 מיליארד שקל בשנה בעשור הקרוב, והמשמעות היא מעבר משלב של תכנון לשלב של ביצוע בפועל. 

בתוך הסביבה הזאת, הצמיחה של שפיר נשענת על מספר מנועים במקביל. מגזר התשתיות בולט עם עלייה של כ-31% להכנסות של כ-2.38 מיליארד שקל, ובמקביל גם מגזר התעשייה ממשיך להתרחב עם גידול של כ-12% לכ-2.48 מיליארד שקל. החברה פועלת על פני שרשרת ערך רחבה, עם כ-4,000 עובדים, עשרות מפעלים וכ-590 מערבלי בטון, וממשיכה להרחיב פעילות גם בנדל"ן, אנרגיה וזכיינות. להרחבה: שפיר מציגה צמיחה - הסיפור האמיתי הוא גל התשתיות שמאחוריה

בשיחה שלנו עם סמנכ"ל הכספים של החברה, משה סבוסקי, עולה תמונה של שוק שנמצא בתחילת מהלך רחב של השקעות, לצד חברה שנערכת אליו כבר היום דרך הגדלת כושר הייצור והעמקת הפעילות במספר תחומים במקביל. מהדברים שלו עולה דגש על צבר עבודות שהולך ונבנה, על תעשייה שמתחזקת ומגיבה לביקושים, ועל ניסיון לשמור על קצב ביצוע גם בתנאים מורכבים של מלחמה. במקביל, הוא מתאר התרחבות בפעילות היזמית והיערכות לכניסה משמעותית יותר לתחומים כמו התחדשות עירונית, לצד בחינה של מהלכים אסטרטגיים נוספים.

• שפיר מציגה צמיחה - הסיפור האמיתי הוא גל התשתיות שמאחוריה
• מהזבל לחשמל: שפיר וג׳נריישן מקימות את מתקן האנרגיה הראשון מפסולת בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה אתה רואה את שפיר בעוד שנה שנתיים? מה הדברים המרכזיים שצפויים לכם?

״אנחנו רואים מול העיניים שלנו צבר עבודות מאוד משמעותי שכבר התחיל לצאת לדרך, ושעוד עומד להתווסף בהמשך. מה כמות העבודה שהשוק צופה בענף התשתיות, שהיא פשוט כמות שלא הכרנו, ואני לא חושב שישראל תכיר בעתיד.

"בהקשר הזה, אנחנו רק בשמירה, אפילו לא אגרסיבית, על נתח השוק שלנו, וזה כבר מוביל אותנו לסדר גודל של צבר שאמור להגיע לכ-10 מיליארד שקל בשנה, או משהו דומה לזה, וזה לא מבוטל בכלל.

כמובן שהדברים לא יקרו ביום אחד ובטח שלא בשנה הקרובה, זה לא שקופצים מכלום ל-10 מיליארד, אבל העבודות הולכות ויוצאות. הדרך הקלה כבר כרגע, אנחנו משתתפים בכל מיני מכרזים, כבר יש לנו בכיס את המתקן להשבת אנרגיה מפסולת, אנחנו ממתינים לתשובות, משתתפים כרגע בעבודות נוספות.

• אפיטומי קיבלה אישור ייצור באירופה ומיד אחריו הזמנה מגרמניה בהיקף של 5.3 מיליון דולר
• אייקון גרופ מסכמת שנה עם עלייה בהכנסות ורווח שיא ברבעון הרביעי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אפס עמלות קנייה ומכירה, אפס עמלות מט"ח ועד 1,500 שקל מענק:...

בעוד שנתיים מהיום אנחנו אמורים להיות עם צבר עבודות גבוה יחסית למה שאנחנו רואים כרגע״.

לגבי הצבר, מה התחומים המרכזיים לשנה הבאה? איפה הצמיחה ואיפה אולי חולשה או לחץ על הרווחיות?

״מבחינת הצבר, אנחנו מה שנקרא, בשנתיים הקרובות בוודאות עם צבר שלא נופל מזה שכבר יצא. מבחינת קצב הביצוע שאנחנו הולכים לבצע, הוא לא שונה בהרבה ממה שראינו בעבר מבחינת היקפים בתשתיות.

אם תיכנס לחלוקה ותסתכל, אתה תראה שזה פחות או יותר תמיד עם היקפי עבודה דומים בתשתיות.

במקביל, התעשייה כבר התחילה לצמוח, כבר ברבעון האחרון של השנה היא התחילה להגיב לשוק, לעובדה שהשוק חוזר במהירות יחסית לקצב גבוה, ולכן התעשייה צפויה לגדול בצורה משמעותית בשנתיים הקרובות.

בסך הכל, בשנתיים האחרונות, אולי זה נכפה עלינו, אבל לא ישבנו בשקט וקיווינו שהבשורה תבוא. השקענו לא מעט במערכי ייצור, הגדלנו כושר ייצור, ידענו שאחרי היציאה אנחנו נראה את הצרכים שיגיעו, ולכן שיפרנו את מהלכי הייצור בתעשייה, הוספנו מפעלים בבטון, הוספנו גם ברמה האסטרטגית של הייצור.

אנחנו גדלים בכל האזורים האלה. גם התעשייה הולכת לעלות בשיעורים שלהערכתנו גבוהים מאלה שנפגוש בתשתיות, מכיוון שאנחנו מגיבים לכלל השוק, אנחנו שחקן שוק ולא רק שחקן של פרויקטים.

שני האלמנטים האלה הם המובילים העיקריים של החברה וצפויים להוביל לשנים של צמיחה משמעותית.

בנוסף, ביזמות למגורים יצאנו עם פרויקטים חדשים בחודשים האחרונים, וצפויים לצאת פרויקטים נוספים. בשנה הקרובה, אחרי הרבה מאוד השקעה לאורך שנים, אנחנו צפויים לצאת גם לפרויקטים של התחדשות עירונית, ושם בשנתיים הקרובות, לפחות לפי תוכניות העבודה, נהיה במקום אחר לגמרי לעומת מה שראיתם בדוחות עד היום״.

איך המלחמה השפיעה בפועל על הפעילות שלכם?

״קודם כל, זה לא מה שהיה ביוני. ביוני זה היה שיתוק מלא של כל המשק, מאוד אגרסיבי, הכל כאילו השתתק לרגע, וגם אם הצלחנו להמשיך לעבוד, כל הסביבה הייתה קפואה לגמרי.

היום אנחנו מרגישים משהו שונה לגמרי. אנחנו משק לשעת חירום, עובדים בוקר, צהריים, ערב, מתי שצריך לעבוד. אנחנו נמצאים בכל מקום, כל האתרים שלנו בצורה כזו או אחרת מתפקדים בנסיבות העניין, עם התראות, עם אנשים במילואים.

אם צפינו איזשהו קצב מסוים, אנחנו לא מגיעים אליו, אבל הפרויקטים עצמם עובדים. התעשייה מקבלת לא מעט דרישת חומר, זה לא מצב של עצירה.

נכון שאנחנו לא מגיעים לתוכניות העבודה המאוד משמעותיות שהיו לנו על השולחן, וקשה להשוות את זה לרבעון כזה או אחר, אבל אנחנו לא משיגים את התוכנית, ועדיין אי אפשר להתעלם ממה שאנחנו רואים בתעשייה.

אני כל הזמן נותן דוגמה, יש פה פרויקט קטן ליד, ואני רואה כל יום עובדים, לא שלנו, אבל אנחנו מספקים לשם בטון, אחת ליומיים נכנסים מערבלים ושופכים. המשק לא השתתק, זה לא מה שהיה ביוני, הוא עובד, פשוט בקצב אחר״.

מה היו ההיילייטים המרכזיים של השנה האחרונה?

״כאלה לא חסרים. נגיד את זה ככה, הצלחנו לסכם במספר מקומות הסכמות שבאו לפתור בעיות שנוצרו מאוקטובר 23 ומה שקרה לאורך 24, וסיכמנו לא מעט דברים. זה קרה במתקן ההתפלה וגם בעוד כמה פרויקטים, סיכומים כאלה.

המשכנו לעבוד בלי הפסקה בכלל הפרויקטים. הקו הסגול הוא דוגמה ומופת מבחינתנו, ואנחנו מתגאים בהתקדמות בפרויקט הזה בתקופה האחרונה, במיוחד ביחס ללוחות הזמנים והביצוע.

בתעשייה, אם תעבור על הרבעונים, אתה תראה שככל שהמצב הביטחוני השתפר, כך ההיקפים גדלו. הרבעון האחרון כבר מציג מצב של שוק מתפקד.

בנוסף, היו גם דברים שהם פחות בליבת הרווח, כמו שינוי בהחזקה שלנו בעד 120, וזכייה בפרויקט להשבת אנרגיה יחד עם שותפים״.

מה לגבי בתי הזיקוק באשדוד, יש כוונה לממש את האופציה?

״אנחנו ניגשנו לזה עם כוונות אמיתיות לממש את ההשקעה ולהגדיל אותה. אבל יש לנו זמן, זה לא למחר בבוקר, יש לנו בערך שנתיים וחצי מהנקודה שאנחנו נמצאים בה.

יש עוד כמה אלמנטים שאנחנו צריכים לקדם תוך כדי תנועה, כמו היתר שליטה, בגלל שמדובר בתשתית מיוחדת, והסדרה של ההחזקה שיש לנו, גם בזכיינית של הגז.

אנחנו מטפלים בדברים האלה, מקדמים מה שצריך לקדם. והכוח הכי גדול של אופציות זה הזמן, ולכן אנחנו לא ממהרים״.

איך אתם נערכים לגל ההשקעות הגדול בתשתיות?

״תסתכל על דוח תזרים המזומנים ותראה שכבר עכשיו, בשנה האחרונה, אנחנו מכינים את הקרקע מראש. אנחנו לא מחכים שזה יגיע ואז פתאום צריך להשקיע, אלא נערכים מראש. אם לא נשקיע ישירות בפרויקטים, אז אנחנו משקיעים בכושר הייצור שלנו. השקענו לא מעט בכושר ייצור תעשייתי.

כשיגיעו הפרויקטים, ההשקעות הן נקודתיות בתוך הפרויקטים עצמם. למשל בפרויקטים של מנהור, אתה רוכש ציוד ייעודי לפי הפרויקט, לפי הקרקע, לפי המרחק. אלה מכונות מאוד ייחודיות, שבסוף הביצוע שלהן לרוב גם לא נשארות, ולכן אין היגיון להחזיק ציוד כזה מראש. אין יתרון בלבנות ציוד ולשים אותו בצד בלי פרויקט״.

איך אתה רואה את התמהיל בין תשתיות, תעשייה, נדל"ן וזכיינות?

״אנחנו עובדים בסינרגיה מלאה בין כל האלמנטים האלה. התעשייה מייצרת חומרי גלם, התשתיות מבצעות, ואחר כך יש גם הפעלה. אנחנו זזים בכולם ביחד בו זמנית. אם יש פרויקט שלא זכינו בו, התעשייה יודעת לעבוד גם מול מי שכן זכה, היא יחסית אוטונומית בהיבט הזה. מבחינת התפעול, אנחנו צפויים לגדול בשנים הקרובות, כי כבר השנה נתחיל להכניס פרויקטים לשלב הפעלה. צריך לשים לב שחלק מהפעילות הזאת מתבצע בתוך החברה וחלק דרך חברות כלולות, ולכן לא תמיד רואים את כל הגידול בדוחות״.