וול סטריט NYSE
צילום: תמר מצפי

וול סטריט יכולה להמשיך לעלות גם ללא הורדת ריבית; במה זה תלוי

מספר הולך וגדל של כלכלנים בארה"ב מעריך שהפד לא יוריד את הריבית בכלל השנה, וזה לא בהכרח יהיה רע לשווקים; האנליסטים מעריכים כי בעונת הדוחות שנפתחת בימים אלה יציגו החברות עלייה ממוצעת של 3.2% ברווחים אולם הצמיחה תואץ ברבעונים הבאים
קובי ישעיהו | (4)

על רקע נתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה, המעידים על עוצמתה של כלכלת ארה"ב לצד אי התמתנות מספקת באינפלציה, כלכלנים ומשקיעים משנים את הערכותיהם לגבי הורדות הריבית של הפד בהמשך השנה.

כעת הקונצנזוס עומד על כ-2 הפחתות של 0.25% כל אחת, לעומת צפי ל-3 עד לאחרונה. בתחילת ינואר הצפי עמד על 6 ואף 7 הורדות.

אתמול פורסם כי האינפלציה בחודש מרץ עלתה ב-0.4% בארה"ב לרמה שנתית של 3.5%, מעל לצפי לעלייה של 0.3%. גם אינפלציית הליבה עלתה ב-0.4% מעל לצפי של 0.3% לרמה שנתית של 3.8%. מדובר בחודש השלישי ברציפות שהאינפלציה מגיעה מעל לצפי בשוק.

לכן, נראה כי הסיכויים שהפד יודיע על הורדת ריבית, שעומדת כעת על 5.5%, בהחלטתו הקרובה נמוכים למדי. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מקפיד להדגיש בכל הזדמנות את הדביקות של האינפלציה ואת העובדה שעדיין לא הצטברו מספיק נתונים שנותנים לפד ביטחון שהאינפלציה תחת תחת שליטה מוחלטת ולא תתפרץ מחדש.

אתמול מדדי המניות הגיבו בירידות לנתוני האינפלציה אולם מתחילת השנה מדד S&P 500 עדיין רשם עלייה נאה של כ-8%, בהמשך לעליות חדות בנובמבר-דצמבר. 

אסטרטג שווקים בוולס פארגו, כריסטופר הארווי, אומר ל-Yahoo Finance כי אמנם יש שינוי משמעותי בצפי לגבי הפחתות הריבית אבל עדיין מדובר על הפחתות ולא המשך העלאות ריבית. "הדבר הגדול והחשוב ביותר הוא שהפד יתחיל במהלך מתמשך של הורדת ריבית. זה מה שחשוב וזה עדיין על השולחן". הוא מציב למדד S&P 500 יעד של 5,535 נקודות לעומת רמה נוכחית של כ-5,210 נקודות.

והוא לא לבד, אנליסטים ומנהלי השקעות רבים מעריכים שהבנצ'מרק יטפס ל-5,400 עד 6,000 נק' עד לסוף השנה. זאת על רקע המשך צמיחה במשק האמריקאי לצד שיפור צפוי ברווחי החברות. האנליסטים מעריכים כי בעונת הדוחות שנפתחת בימים אלה יציגו החברות עלייה ממוצעת של 3.2% ברווחים, ברבעון השני עלייה של 9.4%, בשלישי 8.5% וברבעון האחרון 17.5%. בשנה הבאה צפויה צמיחה נוספת של 11.6% בממוצע. 

ומה אם הפד לא יוריד ריבית בכלל?

מספר הולך וגדל של כלכלנים בארה"ב מעריך שהפד לא יוריד את הריבית בכלל השנה, וזה לא בהכרח יהיה רע לשווקים. זאת, כל עוד הכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב יפה ורווחי החברות ממשיכים להשתפר. 

בנוסף, האנליסטים מקווים לראות המשך שיפור ב"מרווח השוק", כלומר שיותר ויותר מניות ממגזרים שונים יצטרפו למגמת העליות, בניגוד להובלה של מספר מניות מצומצם (בעיקר מניות הייטק). 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גל 12/04/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
    אם לא היו אנליסטים הכל היה נראה אחרת, אני לא מכיר אנליסטים של בנק לאומי שמוריד את מחיר המניה של הבנק שלו.
  • 3.
    עושה חשבון 12/04/2024 09:08
    הגב לתגובה זו
    הפד העלה ריבית ובלם את האינפלציה . פעולת הפד לבדה לא יכולה לעצור הזרמת מזומן מהממשלה , העלאת מחירים עקב דה גלובליזציה. ומדיניות של הקטנת תחרות .
  • 2.
    חוץ מ7 המופלאות מי לא מושפעת מהריבית? קשה למצוא. (ל"ת)
    דני 11/04/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 11/04/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל ההשפעה היא לא מיידית כי נשארו עודפי שומנים אבל המיתון מוריד שומנים ולפעמים מגיעים עד לעצמות
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.