הדמיה של שכונת "פארק הנחל" בבאר שבע
צילום: מתוך הסרטון של רשות מקרקעי ישראל

הופקדה תכנית: 4,000 דירות חדשות בבאר שבע

ענת דניאלי |

סנונית ראשונה להסכם הגג בבאר שבע במסגרתו צפויות להיבנות כ-20 אלף יחידות דיור חדשות עד לשנת 2019. רשות מקרקעי ישראל מעדכנת היום (ב') על בניית 4,010 יחידות דיור בבאר שבע- בשכונת "פארק הנחל" שהופקדה בועדה במחוז דרום למתן התנגדויות.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי השכונה החדשה ממוקמת בדרום מזרח באר שבע, גובלת בפארק נחל באר שבע מצפון, באזור התעסוקה עמק שרה מדרום וכביש 40 עוקף באר שבע ממזרח. שטחה של השכונה כ-1150 דונם,  ותכלול  בתים  בבניה רוויה בהיקף של כ-4,010 יחידות דיור, במגוון טיפוסי בינוי: החל מבניינים של 8 קומות לאורך השדרות הראשיות , בתים צמודי קרקע ו"בתי חצר" של 5 קומות.

בשכונה החדשה יהיו  שתי שדרות: השדרה המרכזית המובילה מכיכר הכניסה ועד לאגם ולפארק ושדרת האורך החוצה את השכונה ממזרח למערב. לאורך השדרה ממוקמות קריות החינוך המהוות נקודות ציון בשכונה החדשה. במפגש השדרות כיכר עירונית מרכזית סביבה מבני ציבור, חזיתות מסחריות ופעילות עירונית מגוונת.

 

נזכיר כי הסכם הגג בבאר שבע לשיווקן של כ-20 אלף יחידות דיור אשר מרביתן ישווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. בהתאם להסכמים, מדי שנה ישווקו על ידי משרד השיכון כ-3,000 יחידות דיור עד לשנת 2019. בנטסף, עלות הסכם הגג למדינה מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל רק עבור התשתיות שיש לפתח. 

עדיאל שמרון מ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל: "תכנית זו היא  הסנונית הראשונה במימוש הסכם הגג  שנחתם עם העיר באר שבע לפני מספר חודשים  לשיווק 20 אלף יח"ד בפרק זמן מואץ והקרקע תשווק על ידי רשות מקרקעי ישראל. קידומה של תכנית זו מהווה צעד נוסף לביסוסה וחיזוקה של באר שבע כעיר מטרופולין דרומית, שחשיבותה גדולה במיוחד  עם ירידת צה"ל לנגב".

ערן ראובני, מנהל מרחב עסקי דרום ברשות מקרקעי ישראל מסר: "מדובר על תוכנית שלמרות הנפח האדיר שלה, פרק הזמן של התכנון מתחילתו עד להפקדה בפועל, לא עלה על שנתיים, וקצב זה, הוא אודות לחשיבות שרואה רמ"י בפיתוח הדרום בכלל, ובאר שבע בפרט. כמו כן, ראוי להדגיש כי קידום התכנית נעשה  במסלול רגיל, ולא באמצעות ועדות להליכים מהירים כגון וד"ל או ותמ"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.