המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר
מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שי אלון, טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה באחרונה את ערעורו של שי אלון, מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שביקש לבטל את החלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו לאחר שירות מילואים ממושך של יותר מ-200 יום מאז ה-7 באוקטובר 2023. המנכ"ל טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו.
אלון, ממייסדי דורו איטליאן פרודקטס, שימש מנכ"ל וחבר דירקטוריון. ב-2019 נרכשו 51% ממניות החברה על ידי תנובה, שנהפכה לבעלת השליטה בה. על רקע מחלוקות סביב מימוש אופציית מכירה של יתרת מניותיו, אלון ושותפו פתחו בהליכים משפטיים נגד תנובה ודירקטורים מטעמה.
חתם על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, נקרא אלון לשירות מילואים ממושך. במאי 2024, בעודו בשירות מילואים פעיל, הוא זומן לשימוע לפני פיטורים. במכתב הזימון נכתב כי הסיבה לכך היא התנהלותו מול תנובה והחברה, תוך הפרת החלטות הדירקטוריון, סיכול מינויים, הפעלת לחצים על עובדים, והובלת תהליכים שנויים במחלוקת, בהם חתימה על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה.
ביוני 2024 קיבלה ועדת התעסוקה את בקשת החברה להתיר את פיטוריו של אלון, וקבעה כי הפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים, וכי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הפסקת העסקתו. הוועדה ציינה כי הסכסוך העסקי שקיים בין אלון לתנובה פרץ חודשים לפני המלחמה, וכי החברה נמנעה מפיטוריו בזמן שהיה בשירות פעיל. עוד הודגש כי המערער לא הוכיח ששירותו הצבאי עמד בבסיס ההחלטה לפטרו, אלא העלה את הטענה הזו רק בשלבים מאוחרים של ההליך.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עם כל אלה עלינו לשאול, מדוע יש הכרח לפטר את העובד במהלך תקופת המילואים ואין אפשרות להותירו בתפקיד הזמני שנוצר עבורו עד לתום התקופה המוגנת על פי הדין. התשובה לשאלה זו סופקה על ידי העובד אשר, והדבר לא הוכחש, לא התייצב לעבודה ולא יצר קשר עם המעסיקה מאז הוחלט להעבירו מתפקיד המנכ"ל לתפקיד מנהל פיתוח עסקי, למרות שממועד זה ועד תחילת ספטמבר לפחות, היו ימים רצופים בהם הוא לא היה בשירות מילואים", נכתב בהחלטת הוועדה בנושא.
אלון ערער לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההליך בוועדה התנהל שלא כשורה, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציג את טיעוניו, וכי לא התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את פיטוריו. מנגד, החברה טענה כי הוועדה פעלה כדין, וכי הראיות מוכיחות שהפיטורים נבעו מהתנהלותו של אלון כמנכ"ל ולא משירותו הצבאי.
בית הדין: ההליך היה הוגן ותקין
בית הדין, בהרכב בראשות השופטת מירב קליימן, קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, וכי ההליך שהתנהל בפניה היה הוגן ותקין. "לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הוועדה לגבי אופן ניהול הדיון בפניה, לרבות החלטתה לגבי אי שמיעת עדים. מדובר בהחלטה דיונית מבוססת ומנומקת, המצויה בתחום סמכותה", כתבה השופטת קליימן בפסק הדין.
- איחרו בתשלומים על הדירה, אבל לא ישלמו פיצוי מוסכם
- האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
עוד נקבע כי החלטת הוועדה היתה מפורטת ומנומקת היטב, והתבססה על מסמכים ועדויות שהוגשו לה. "אין מקום להתערב בקביעת הוועדה לעניין קיומם של שני התנאים המצטברים למתן היתר פיטורים. כך, לא נפל פגם בקביעתה כי לא מתקיים קשר בין הפיטורים למילואים, וגם ביחס לדרישת 'טעמים מיוחדים' למתן ההיתר – הנימוקים היו מבוססים היטב", צוין בפסק הדין שפורסם.
בסיכומו של דבר, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה כאמור את ערעורו של אלון, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו. אלון חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל, אך הוא עדיין רשאי לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.
מה המשמעות של פסק הדין עבור עובדים בשירות מילואים?
המשמעות היא שפיטורי עובד במהלך שירות מילואים עדיין דורשים היתר מוועדת התעסוקה. ואולם אם יוכח שאין קשר בין הפיטורים לשירות, ובנוסף קיימים "טעמים מיוחדים" - ניתן לאשר את הפיטורים.
מהם הקריטריונים ל"טעמים מיוחדים"?
אלה מקרים שבהם נוצר קרע משמעותי ביחסי העבודה, בעיות אמון, הפרות חמורות של מדיניות החברה או התנהלות שפוגעת בניהול התקין.
מה יוכל המערער לעשות כעת?
המערער רשאי לערער לבית הדין הארצי לעבודה, אך עליו להוכיח כי נפל פגם משפטי בהחלטת בית הדין האזורי.
במקרה אחר, בפסק הדין ע"ע 9953-11-13 רויטל אילוז נגד זמירה גולן (2015), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ועדת התעסוקה היא גוף מעין-שיפוטי, וכי החלטותיה כפופות לביקורת רחבה, אך לא יתערבו אלא אם נמצא פגם משמעותי. במקרה נוסף בע"ע 316-10-19 Zeit Tafari נגד אופוס שירותי כוח אדם (2020), נפסק כי יש להתערב בהחלטות ועדות תעסוקה רק כשיש חריגה ברורה מסבירות או פגיעה בעובד מעבר לסביר. ואילו בר"ע 30504-02-23 ניר קורן נגד טריא פי2פי (2023), חיזק בית הדין הארצי את סמכות הוועדות לקבוע את אופן ניהול הדיונים שלהן, כולל ההחלטה שלא לשמוע עדים אם אין בכך צורך מהותי.
- 6.אנונימי 23/05/2025 23:14הגב לתגובה זואנשי מילואים לא הכל מותר מילואים זו זכות ולא חובה ואין לנצל את מעמד המילואים לפגוע בעבודה הרבה מיחואימניקים חושבים שאם הם במילואים מותר להם הכל כולל לזלזל בעבודה ולחשוב שלא יפתרו אותם בגלל שהם במילואים. זה ניצול ציני
- 5.נהוראי החרדי 25/02/2025 14:39הגב לתגובה זואי אפשר לפטר אותיאוכל להמשיך לחגוג על חשבון הציבור
- אמציה 25/02/2025 18:44הגב לתגובה זוביזיון
- 4.אנונימי 25/02/2025 11:19הגב לתגובה זואמן וימצא עבודה טובה ושווה במהרה
- 3.בנימין דניאל 25/02/2025 10:16הגב לתגובה זוכמה כסף קיבל השופט על פסק הדין הזה
- 2.בו 24/02/2025 13:49הגב לתגובה זומי שעשה מילואים חייב שתהיה לו עבודה מובטחת... העם הפרזיט והמשתמט שכח מהר מאד את הוקרת התודה ואיבד את ערכיו
- 1.אנונימי 24/02/2025 12:22הגב לתגובה זועוד הוכחה שהשופטים חייבים להיות מחומר אחר
- גידי 24/02/2025 13:01הגב לתגובה זוהם לא היו מרוצים ממנו באופן בסיסי. אז מה להשאיר אותו כמנכל בגלל שעשה מילואיםבגלל זה יש את אותה ועדה שדנה ענינית ולא ראתה סיבה למנוע את הפטורין. ובית המשפט בסהכ אישר את הגיון שיקוליה.מה לא תקין כאן למה להתגולל סתם על השופטים

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".

האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".
.jpg)