מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר

מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שי אלון, טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו

עוזי גרסטמן | (8)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה באחרונה את ערעורו של שי אלון, מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שביקש לבטל את החלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו לאחר שירות מילואים ממושך של יותר מ-200 יום מאז ה-7 באוקטובר 2023. המנכ"ל טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו.


אלון, ממייסדי דורו איטליאן פרודקטס, שימש מנכ"ל וחבר דירקטוריון. ב-2019 נרכשו 51% ממניות החברה על ידי תנובה, שנהפכה לבעלת השליטה בה. על רקע מחלוקות סביב מימוש אופציית מכירה של יתרת מניותיו, אלון ושותפו פתחו בהליכים משפטיים נגד תנובה ודירקטורים מטעמה.


חתם על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה


עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, נקרא אלון לשירות מילואים ממושך. במאי 2024, בעודו בשירות מילואים פעיל, הוא זומן לשימוע לפני פיטורים. במכתב הזימון נכתב כי הסיבה לכך היא התנהלותו מול תנובה והחברה, תוך הפרת החלטות הדירקטוריון, סיכול מינויים, הפעלת לחצים על עובדים, והובלת תהליכים שנויים במחלוקת, בהם חתימה על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה.


ביוני 2024 קיבלה ועדת התעסוקה את בקשת החברה להתיר את פיטוריו של אלון, וקבעה כי הפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים, וכי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הפסקת העסקתו. הוועדה ציינה כי הסכסוך העסקי שקיים בין אלון לתנובה פרץ חודשים לפני המלחמה, וכי החברה נמנעה מפיטוריו בזמן שהיה בשירות פעיל. עוד הודגש כי המערער לא הוכיח ששירותו הצבאי עמד בבסיס ההחלטה לפטרו, אלא העלה את הטענה הזו רק בשלבים מאוחרים של ההליך.


"עם כל אלה עלינו לשאול, מדוע יש הכרח לפטר את העובד במהלך תקופת המילואים ואין אפשרות להותירו בתפקיד הזמני שנוצר עבורו עד לתום התקופה המוגנת על פי הדין. התשובה לשאלה זו סופקה על ידי העובד אשר, והדבר לא הוכחש, לא התייצב לעבודה ולא יצר קשר עם המעסיקה מאז הוחלט להעבירו מתפקיד המנכ"ל לתפקיד מנהל פיתוח עסקי, למרות שממועד זה ועד תחילת ספטמבר לפחות, היו ימים רצופים בהם הוא לא היה בשירות מילואים", נכתב בהחלטת הוועדה בנושא.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

אלון ערער לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההליך בוועדה התנהל שלא כשורה, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציג את טיעוניו, וכי לא התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את פיטוריו. מנגד, החברה טענה כי הוועדה פעלה כדין, וכי הראיות מוכיחות שהפיטורים נבעו מהתנהלותו של אלון כמנכ"ל ולא משירותו הצבאי.


בית הדין: ההליך היה הוגן ותקין


בית הדין, בהרכב בראשות השופטת מירב קליימן, קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, וכי ההליך שהתנהל בפניה היה הוגן ותקין. "לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הוועדה לגבי אופן ניהול הדיון בפניה, לרבות החלטתה לגבי אי שמיעת עדים. מדובר בהחלטה דיונית מבוססת ומנומקת, המצויה בתחום סמכותה", כתבה השופטת קליימן בפסק הדין.

קיראו עוד ב"משפט"


עוד נקבע כי החלטת הוועדה היתה מפורטת ומנומקת היטב, והתבססה על מסמכים ועדויות שהוגשו לה. "אין מקום להתערב בקביעת הוועדה לעניין קיומם של שני התנאים המצטברים למתן היתר פיטורים. כך, לא נפל פגם בקביעתה כי לא מתקיים קשר בין הפיטורים למילואים, וגם ביחס לדרישת 'טעמים מיוחדים' למתן ההיתר – הנימוקים היו מבוססים היטב", צוין בפסק הדין שפורסם.


בסיכומו של דבר, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה כאמור את ערעורו של אלון, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו. אלון חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל, אך הוא עדיין רשאי לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.


מה המשמעות של פסק הדין עבור עובדים בשירות מילואים? 

המשמעות היא שפיטורי עובד במהלך שירות מילואים עדיין דורשים היתר מוועדת התעסוקה. ואולם אם יוכח שאין קשר בין הפיטורים לשירות, ובנוסף קיימים "טעמים מיוחדים" - ניתן לאשר את הפיטורים.


מהם הקריטריונים ל"טעמים מיוחדים"? 

אלה מקרים שבהם נוצר קרע משמעותי ביחסי העבודה, בעיות אמון, הפרות חמורות של מדיניות החברה או התנהלות שפוגעת בניהול התקין.


מה יוכל המערער לעשות כעת? 

המערער רשאי לערער לבית הדין הארצי לעבודה, אך עליו להוכיח כי נפל פגם משפטי בהחלטת בית הדין האזורי.


במקרה אחר, בפסק הדין ע"ע 9953-11-13 רויטל אילוז נגד זמירה גולן (2015), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ועדת התעסוקה היא גוף מעין-שיפוטי, וכי החלטותיה כפופות לביקורת רחבה, אך לא יתערבו אלא אם נמצא פגם משמעותי. במקרה נוסף בע"ע 316-10-19 Zeit Tafari נגד אופוס שירותי כוח אדם (2020), נפסק כי יש להתערב בהחלטות ועדות תעסוקה רק כשיש חריגה ברורה מסבירות או פגיעה בעובד מעבר לסביר. ואילו בר"ע 30504-02-23 ניר קורן נגד טריא פי2פי (2023), חיזק בית הדין הארצי את סמכות הוועדות לקבוע את אופן ניהול הדיונים שלהן, כולל ההחלטה שלא לשמוע עדים אם אין בכך צורך מהותי.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 23/05/2025 23:14
    הגב לתגובה זו
    אנשי מילואים לא הכל מותר מילואים זו זכות ולא חובה ואין לנצל את מעמד המילואים לפגוע בעבודה הרבה מיחואימניקים חושבים שאם הם במילואים מותר להם הכל כולל לזלזל בעבודה ולחשוב שלא יפתרו אותם בגלל שהם במילואים. זה ניצול ציני
  • 5.
    נהוראי החרדי 25/02/2025 14:39
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לפטר אותיאוכל להמשיך לחגוג על חשבון הציבור
  • אמציה 25/02/2025 18:44
    הגב לתגובה זו
    ביזיון
  • 4.
    אנונימי 25/02/2025 11:19
    הגב לתגובה זו
    אמן וימצא עבודה טובה ושווה במהרה
  • 3.
    בנימין דניאל 25/02/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף קיבל השופט על פסק הדין הזה
  • 2.
    בו 24/02/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    מי שעשה מילואים חייב שתהיה לו עבודה מובטחת... העם הפרזיט והמשתמט שכח מהר מאד את הוקרת התודה ואיבד את ערכיו
  • 1.
    אנונימי 24/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    עוד הוכחה שהשופטים חייבים להיות מחומר אחר
  • גידי 24/02/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    הם לא היו מרוצים ממנו באופן בסיסי. אז מה להשאיר אותו כמנכל בגלל שעשה מילואיםבגלל זה יש את אותה ועדה שדנה ענינית ולא ראתה סיבה למנוע את הפטורין. ובית המשפט בסהכ אישר את הגיון שיקוליה.מה לא תקין כאן למה להתגולל סתם על השופטים
הלוואה חשבונות
צילום: freepik

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.

ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.

במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.

המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים

מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.

אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

פסק דין
צילום: freepik

מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה

בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי מכתב שנשלח על ידי אהרון אפלבאום למשרד החינוך ולבכירים נוספים, ובו הוצגה עמותת בני ברוך - קבלה לעם כ"כת המביאה לחיי תלות ושעבוד", מהווה לשון הרע חמורה. אפלבאום חויב לשלם פיצוי בסך 168 אלף שקל ולפרסם התנצלות בעיתון. בפסק הדין ביקר בית המשפט את התנהלות הנתבע וקבע כי דבריו היו שקריים, נכתבו בזדון ומתוך רצון מוצהר לפגוע בעמותה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה בדצמבר 2012, כשאהרון אפלבאום, תושב הצפון ואב לבן שהיה חבר בעמותת בני ברוך, שלח מכתב חריף למנכ"לית משרד החינוך דאז דליה שטאובר, לשר החינוך דאז גדעון סער ולגורמים נוספים במשרד. במכתבו הוא טען כי עמותת קבלה לעם היא "כת לכל דבר", הפועלת בשיטות של שליטה, ניתוק, מניפולציה וגיוס כספים. "בדומה לכתות אחרות," כתב אפלבאום, "‘הקבלה לעם’ מביאה את מאמיניה לחיים של תלות ושעבוד... הקרע בין ‘אנחנו’ ו‘הם’ מביא לניתוק של החברים בכת מבני משפחותיהם". לדבריו, מדובר בארגון "המסתתר מאחורי מסכה חייכנית של ערבות הדדית ואהבה", שבפועל "שולח זרועות ארוכות אל מערכת החינוך בדומה לסיינטולוגיה". המכתב נשלח, לדבריו, כ"פנייה אזרחית אחראית" לרשויות, אך כפי שציין בית המשפט, נוסחו החריף, ההאשמות הקשות ואופן הפצתו לגורמים רבים חרגו בהרבה מהגבולות של תלונה לגיטימית.

עמותת בני ברוך, המפעילה מערכי לימוד והפצת חכמת הקבלה בארץ ובעולם, טענה בתביעתה כי מדובר ב"עלילה חמורה ושקרית" שנועדה לפגוע בשמה הטוב, ושנכתבה מתוך מניע אישי הקשור לסכסוך של אפלבאום עם בנו, שחבר בתנועה. "הנתבע בחר להשמיץ את העמותה בזדון, תוך ידיעה שדבריו שקריים", טענה התובעת.

בית המשפט קיבל את גרסתה במלואה. השופט אריאל ברגנר כתב כי אפלבאום אמנם הודה ששלח את המכתב, אך ניסה להצדיקו בטענה שמדובר היה בפנייה לרשות מוסמכת וב"הבעת דעה לגיטימית" על גוף ציבורי. אלא שהשופט דחה אחת לאחת את כל טענות ההגנה האלה. השופט הדגיש כי מדובר בפרסום מובהק של לשון הרע. לדבריו, "המונחים שבהם השתמש הנתבע - ‘כת’, ‘חיים של תלות ושעבוד’, ‘מותר לשקר’, ‘חדירה למערכת החינוך’, ‘בדומה לסיינטולוגיה’ - מציגים את התובעת באור שלילי שיש בו כדי לבזותה ולהפוך אותה למטרה לשנאה ולבוז". הוא קבע כי בעיני האדם הסביר, הכינוי "כת" נושא משמעות שלילית ביותר, ולעתים אף פלילית.

המרכז לנפגעי כתות קיבל תרומה מהתובע

בהמשך פסק הדין ציין השופט כי השאלה האם בני ברוך היא כת או לא נהפכה לאחד מצירי הדיון המרכזיים. אלא שאפלבאום, שבתחילה טען כי בידיו הוכחות לכך, זנח בהמשך את הטענה ולא הצליח להציג אף ראיה ממשית. "למושג כת אין כל הגדרה בחוק", ציין ברגנר, "ולא הובאה כל חוות דעת מקצועית שתראה כי מתקיימים בעמותה אותם מאפיינים כיתתיים שעליהם דיבר הנתבע". השופט סקר בהרחבה את עדויות המומחים שהובאו מטעם שני הצדדים. מטעם הנתבע העידו מנהלת המרכז לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, והפסיכולוג נחמן אלון, שטענו כי לעמותה יש מאפיינים של כת. ואולם בית המשפט מצא כי עדותם מוטה וחסרת משקל. ליכטנשטיין, כך התברר, קיבלה תרומות מאפלבאום, והמרכז שבראשו עמדה אף סייע לו בכתיבת המכתב עצמו. "העדה לא גילתה לבית המשפט את ניגוד העניינים החמור שבו היתה מצויה", כתב ברגנר בהכרעתו. "עדותה אינה אמינה, מוטה ומגמתית".

לעומת זאת, העדים והמומחים מטעם העמותה, ובהם פרופ’ מאסימו אינטרווינה, סוציולוג איטלקי מוביל לחקר תנועות דתיות חדשות, ופרופ’ ג’ון גורדון מלטון מארה"ב, שללו לחלוטין את האפשרות שמדובר בכת. אינטרווינה העיד כי בבדיקות שערך בארץ ובאיטליה לא מצא סימנים כלשהם לתלות, ניתוק משפחתי או שליטה נפשית בקרב חברי הקבוצה. לדבריו, "הדלת פתוחה - מי שרוצה יוצא, מי שרוצה נשאר", והוסיף כי, "מדובר בקבוצה שאינה מסיונרית ואינה מפעילה כפייה". גם חברי הקהילה עצמם העידו על חופש מוחלט. אחד מהם, טייס חיל האוויר לשעבר ארז הררי, העיד כי הוא אדם עצמאי לחלוטין, עובד באל על, ומעולם לא חווה כפייה כלשהי מצד הארגון. עו"ד חנוך מילביצקי, כיום חבר כנסת מטעם הליכוד, העיד כי "לא נאמר לי עם מי להיות בקשר או כיצד לחיות - אילו היה כך, לא הייתי חלק מהעמותה".