המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר
מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שי אלון, טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה באחרונה את ערעורו של שי אלון, מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שביקש לבטל את החלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו לאחר שירות מילואים ממושך של יותר מ-200 יום מאז ה-7 באוקטובר 2023. המנכ"ל טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו.
אלון, ממייסדי דורו איטליאן פרודקטס, שימש מנכ"ל וחבר דירקטוריון. ב-2019 נרכשו 51% ממניות החברה על ידי תנובה, שנהפכה לבעלת השליטה בה. על רקע מחלוקות סביב מימוש אופציית מכירה של יתרת מניותיו, אלון ושותפו פתחו בהליכים משפטיים נגד תנובה ודירקטורים מטעמה.
חתם על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, נקרא אלון לשירות מילואים ממושך. במאי 2024, בעודו בשירות מילואים פעיל, הוא זומן לשימוע לפני פיטורים. במכתב הזימון נכתב כי הסיבה לכך היא התנהלותו מול תנובה והחברה, תוך הפרת החלטות הדירקטוריון, סיכול מינויים, הפעלת לחצים על עובדים, והובלת תהליכים שנויים במחלוקת, בהם חתימה על הסכם קיבוצי ללא אישור החברה.
ביוני 2024 קיבלה ועדת התעסוקה את בקשת החברה להתיר את פיטוריו של אלון, וקבעה כי הפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים, וכי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הפסקת העסקתו. הוועדה ציינה כי הסכסוך העסקי שקיים בין אלון לתנובה פרץ חודשים לפני המלחמה, וכי החברה נמנעה מפיטוריו בזמן שהיה בשירות פעיל. עוד הודגש כי המערער לא הוכיח ששירותו הצבאי עמד בבסיס ההחלטה לפטרו, אלא העלה את הטענה הזו רק בשלבים מאוחרים של ההליך.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עם כל אלה עלינו לשאול, מדוע יש הכרח לפטר את העובד במהלך תקופת המילואים ואין אפשרות להותירו בתפקיד הזמני שנוצר עבורו עד לתום התקופה המוגנת על פי הדין. התשובה לשאלה זו סופקה על ידי העובד אשר, והדבר לא הוכחש, לא התייצב לעבודה ולא יצר קשר עם המעסיקה מאז הוחלט להעבירו מתפקיד המנכ"ל לתפקיד מנהל פיתוח עסקי, למרות שממועד זה ועד תחילת ספטמבר לפחות, היו ימים רצופים בהם הוא לא היה בשירות מילואים", נכתב בהחלטת הוועדה בנושא.
אלון ערער לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההליך בוועדה התנהל שלא כשורה, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציג את טיעוניו, וכי לא התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את פיטוריו. מנגד, החברה טענה כי הוועדה פעלה כדין, וכי הראיות מוכיחות שהפיטורים נבעו מהתנהלותו של אלון כמנכ"ל ולא משירותו הצבאי.
בית הדין: ההליך היה הוגן ותקין
בית הדין, בהרכב בראשות השופטת מירב קליימן, קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, וכי ההליך שהתנהל בפניה היה הוגן ותקין. "לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הוועדה לגבי אופן ניהול הדיון בפניה, לרבות החלטתה לגבי אי שמיעת עדים. מדובר בהחלטה דיונית מבוססת ומנומקת, המצויה בתחום סמכותה", כתבה השופטת קליימן בפסק הדין.
- רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
עוד נקבע כי החלטת הוועדה היתה מפורטת ומנומקת היטב, והתבססה על מסמכים ועדויות שהוגשו לה. "אין מקום להתערב בקביעת הוועדה לעניין קיומם של שני התנאים המצטברים למתן היתר פיטורים. כך, לא נפל פגם בקביעתה כי לא מתקיים קשר בין הפיטורים למילואים, וגם ביחס לדרישת 'טעמים מיוחדים' למתן ההיתר – הנימוקים היו מבוססים היטב", צוין בפסק הדין שפורסם.
בסיכומו של דבר, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה כאמור את ערעורו של אלון, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת התעסוקה שהתירה את פיטוריו. אלון חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל, אך הוא עדיין רשאי לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.
מה המשמעות של פסק הדין עבור עובדים בשירות מילואים?
המשמעות היא שפיטורי עובד במהלך שירות מילואים עדיין דורשים היתר מוועדת התעסוקה. ואולם אם יוכח שאין קשר בין הפיטורים לשירות, ובנוסף קיימים "טעמים מיוחדים" - ניתן לאשר את הפיטורים.
מהם הקריטריונים ל"טעמים מיוחדים"?
אלה מקרים שבהם נוצר קרע משמעותי ביחסי העבודה, בעיות אמון, הפרות חמורות של מדיניות החברה או התנהלות שפוגעת בניהול התקין.
מה יוכל המערער לעשות כעת?
המערער רשאי לערער לבית הדין הארצי לעבודה, אך עליו להוכיח כי נפל פגם משפטי בהחלטת בית הדין האזורי.
במקרה אחר, בפסק הדין ע"ע 9953-11-13 רויטל אילוז נגד זמירה גולן (2015), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ועדת התעסוקה היא גוף מעין-שיפוטי, וכי החלטותיה כפופות לביקורת רחבה, אך לא יתערבו אלא אם נמצא פגם משמעותי. במקרה נוסף בע"ע 316-10-19 Zeit Tafari נגד אופוס שירותי כוח אדם (2020), נפסק כי יש להתערב בהחלטות ועדות תעסוקה רק כשיש חריגה ברורה מסבירות או פגיעה בעובד מעבר לסביר. ואילו בר"ע 30504-02-23 ניר קורן נגד טריא פי2פי (2023), חיזק בית הדין הארצי את סמכות הוועדות לקבוע את אופן ניהול הדיונים שלהן, כולל ההחלטה שלא לשמוע עדים אם אין בכך צורך מהותי.
- 6.אנונימי 23/05/2025 23:14הגב לתגובה זואנשי מילואים לא הכל מותר מילואים זו זכות ולא חובה ואין לנצל את מעמד המילואים לפגוע בעבודה הרבה מיחואימניקים חושבים שאם הם במילואים מותר להם הכל כולל לזלזל בעבודה ולחשוב שלא יפתרו אותם בגלל שהם במילואים. זה ניצול ציני
- 5.נהוראי החרדי 25/02/2025 14:39הגב לתגובה זואי אפשר לפטר אותיאוכל להמשיך לחגוג על חשבון הציבור
- אמציה 25/02/2025 18:44הגב לתגובה זוביזיון
- 4.אנונימי 25/02/2025 11:19הגב לתגובה זואמן וימצא עבודה טובה ושווה במהרה
- 3.בנימין דניאל 25/02/2025 10:16הגב לתגובה זוכמה כסף קיבל השופט על פסק הדין הזה
- 2.בו 24/02/2025 13:49הגב לתגובה זומי שעשה מילואים חייב שתהיה לו עבודה מובטחת... העם הפרזיט והמשתמט שכח מהר מאד את הוקרת התודה ואיבד את ערכיו
- 1.אנונימי 24/02/2025 12:22הגב לתגובה זועוד הוכחה שהשופטים חייבים להיות מחומר אחר
- גידי 24/02/2025 13:01הגב לתגובה זוהם לא היו מרוצים ממנו באופן בסיסי. אז מה להשאיר אותו כמנכל בגלל שעשה מילואיםבגלל זה יש את אותה ועדה שדנה ענינית ולא ראתה סיבה למנוע את הפטורין. ובית המשפט בסהכ אישר את הגיון שיקוליה.מה לא תקין כאן למה להתגולל סתם על השופטים

מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר,
והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה
בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.
הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.
כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".
העו"סית: יש לחדש את הקשר
מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".
האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
העותרת ביקשה שהמדינה תכיר בה ובבן זוגה, שחתמו על הסכם ממון להפרדה רכושית, כשני יחידים לצורך הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה את העתירה, וקבע כי ההטבה ניתנת לתא המשפחתי כולו, ללא קשר למבנה ההסדרים הרכושיים ביניהם. פסק
הדין מדגיש מחדש את עקרון הצדק החלוקתי ואת מעמדה של רמ"י בקביעת מדיניות שוויונית בהקצאת קרקעות המדינה
בדצמבר 2024 פנתה רוני סבלדי ליפשיץ לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשה לאייש נחלה פנויה במושב צופר. מדובר בנחלה מספר 145, שהומלצה על-ידי ועד המושב, והבקשה הוגשה במסגרת המסלול המאפשר הקצאה בפטור ממכרז לתושבי המקום, או למי שנקבעו כזכאים לכך על פי הנהלים. לכאורה מדובר בפרוצדורה מוכרת ונפוצה ביישובים חקלאיים. אלא שבמקרה הזה התברר לרשות כי בן זוגה של העותרת כבר קיבל כמה חודשים קודם לכן מגרש בפטור ממכרז במושב אחר - בני דרור. פריט מידע זה נהפך לב לבה של המחלוקת כולה.
העותרת טענה כי אין לראות בה ובבן זוגה “תא משפחתי אחד” לצורך בדיקת הזכאות. לטענתה, היא ובעלה חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם. מאחר שהמגרש בבני דרור נרשם אך ורק על שמו של בן הזוג, וההכנסות ממנו נכנסות לחשבונו הפרטי, הרי שאין לייחס לה כל זיקה לנכס, ולכן אין לראות בה כמי שקיבלה או נהנתה מהטבה של הקצאה ללא מכרז. לאור כל זאת, לדבריה, יש להכיר בזכותה לקבל נחלה נוספת - על שמה בלבד - בפטור ממכרז. אלא שסגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, השופטת יעל רז-לוי, דחתה את כל טענותיה וקבעה כי החלטת רשות מקרקעי ישראל היתה סבירה, תקינה, מבוססת על הדין ואינה מצדיקה התערבות.
ההליך כולו נשען על המסגרת המשפטית של חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, הקובע כעיקרון יסודי כי המדינה ורשויותיה אינן רשאיות להתקשר בעסקות במקרקעין אלא באמצעות מכרז פומבי. רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב ניתן לסטות מהכלל ולהעניק הקצאה בפטור ממכרז. בית המשפט הזכיר בהחלטתו כי “נקודת המוצא לדיון הינה כי קבלת קרקע בפטור ממכרז הינה חריג”, וכי החריג הזה מפורש בצמצום הן בדין והן בפסיקה.
הפסיקה מחדקת את הגישה המחמירה
תקנות חובת מכרזים כוללות מספר מצומצם של חריגים המתירים עסקה ללא מכרז. לענייננו רלוונטי סעיף 25(1) לתקנות, המאפשר פטור כשההענקה נעשית לבעל הזכויות במקרקעין או למי שבעל הזכויות הורה להעניק לו. גם במקרה הזה, החברה הציבורית אמורה להעדיף מכרז, כפי שמדגישה תקנה 1ב(א): “גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לבצע התקשרות שלא בדרך מכרז פומבי רגיל".
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפסיקה, כפי שצוטטה בפסק הדין שבמקרה שלפנינו, מחזקת גישה מחמירה זו. בית המשפט הביא את דברי בית המשפט העליון בעניין בן-צבי, שלפיהם קיום תנאי הפטור הוא “תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספיק”. כלומר גם כשהדין מאפשר להשתמש בפטור, הרשות חייבת לבחון אם ראוי להפעילו, ורשאית לבחור שלא לעשות זאת.
