ה-AI חוסך שעות עבודה - אבל מחסל את הרגעים שמולידים יצירתיות

עובדים רבים בארגונים כבר מכירים את כלי הבינה המלאכותית השונים וככל הנראה כבר שילבו אותם בעבודה היומיומית. לרוב אותם כלים משנים את מבנה יום העבודה באמצעות אוטומציה של משימות בסיסיות, בין אם בטיפול במיילים, בסיכום ישיבות, במיון מסמכים או דיווח הוצאות. התוצאה היא חיסכון של שעות עבודה שבועיות, המאפשר לעובדים להתרכז במשימות מורכבות כמו ניתוח נתונים וקבלת החלטות. בחברות טכנולוגיה ובתעשיות שירותים, השיפור בפרודוקטיביות מגיע לממוצע של 25%, לפי נתונים מארגונים שאימצו את הכלים.

הפער נוצר בגלל אופן הפעולה של המוח האנושי. משימות שגרתיות, גם אם משעממות, מספקות רגעים של עומס קוגניטיבי נמוך המאפשרים עיבוד מידע ברקע. בזמן סידור קבצים או בדיקת דוחות פשוטים נוצרים חיבורים בין רעיונות, תובנות שמתגבשות באופן ספונטני. כשה-AI לוקח את המשימות האלה, יום העבודה מתמלא בחשיבה מאומצת בלבד, מה שמגביר עייפות מנטלית. מנהלים מסוימים משאירים בכוונה משימות קלות ביומן, כמו סיכום קצר אחרי פגישה או בדיקה ידנית של נתונים, כדי לשמור על קצב מאוזן.

כשהפרודוקטיביות עולה והשחיקה מגיעה מהר

בחברות בינוניות בתחום התוכנה, שימוש ב-AI הביא לשיפור של 20% בתפוקה תוך חצי שנה, בעיקר בהפחתת זמן על עבודות שירות לקוחות וריכוז מידע. לקראת סוף השבוע, עובדים דיווחו על ירידה בתפקוד בגלל עומס מנטלי גבוה. יום העבודה כולל כעת רק משימות של חשיבה עמוקה - פתרון בעיות מורכבות, תכנון אסטרטגי ודיונים אינטנסיביים - בלי הרגעים הקטנים להתאוששות.

• האם אתם מגייסים את האנשים הנכונים? המדד שמנבא הצלחה פי 2 מכישורים טכניים
• רגע לפני ההתמוטטות: מה הסימן שאתם על סף קריסה מקצועית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנת 2024, עם לחץ על התייעלות וקיצוצים, הציפייה היא למלא כל דקה פנויה במשימות בעלות ערך גבוה. פעולות כמו ניקוי תיבת דואר היו בעבר סוג של הפסקה טבעית, אך היום הן נעלמות והקצב הופך אחיד ומתיש. חלק מהארגונים עוברים לשבוע עבודה של 4 ימים, ששומר על אותה תפוקה אך נותן יום התאוששות. זה מבטא צורך בפיצוי על ההפסקות האבודות.

הנתונים כבר מראים שהמרדף אחר פריון גבוה מגיע עם תג מחיר. מחקר עולמי של Gallup מצביע על כך שכ-48% מהעובדים מדווחים על שחיקה שפוגעת במעורבות ובמוטיבציה שלהם. במילים אחרות, כמעט מחצית מכוח העבודה חווה ירידה באנרגיה ובחיבור לארגון – שני גורמים שנמצאו בקשר ישיר לתפוקה נמוכה יותר לאורך זמן. המשמעות אינה רק רגשית או אישית, אלא גם כלכלית. הערכות בינלאומיות מדברות על אובדן של מיליארדי דולרים בשנה כתוצאה מאי־פריון הנובע מלחץ ושחיקה. העלות הזו מתבטאת בימי מחלה, ירידה במעורבות, נטישת עובדים ופגיעה בחדשנות הארגונית. כאשר כ-49% מהעובדים מדווחים על לחץ יומיומי בעבודה שמוביל לשחיקה, היעדרויות וירידה בפרודוקטיביות, כך שגם במאמץ להגביר את פריון העבודה עם ביטול משימות מיותרות, נוצרת שוב פגיעה בפריון והמעגל שב להזין את עצמו. 

מרחבי חשיבה במקום עבודה אוטומטית - השינוי הניהולי החדש

קשה להצדיק משימות שגרתיות בארגונים מודרניים, לכן הן מקבלות שמות חדשים כמו "חלל לבן" או "זמן חשיבה". הרעיון הוא להקצות דקות ללא קלט מידע - בלי פודקאסטים, שיחות או בדיקת הודעות - כדי לאפשר למוח לייצר רעיונות מקוריים. זה מנוגד לתרבות המקדשת יעילות, סימון וי על כמה שיותר משימות ופיריון גבוה, אך זה יכול להוביל לחדשנות וכך לתוצאות כלכליות טובות.

• הסטארט-אפ Solid, בשיתוף Team8, מגייס 20 מיליון דולר בסיד
• קלוד של אנתרופיק חודר למאות מכללות: המהפכה שתשנה את שוק המפתחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המומחה הישראלי לקוואנטים - "המחשב הקוואנטי יהיה בשימוש...

האתגר במדידה: קל לעקוב אחר חיסכון זמן בסיכומי ישיבות, אך קשה לכמת רעיון שנולד בזמן פעולה פשוטה. ארגונים שמאמצים AI רק דרך חיסכון עלולים להרוויח בטווח קצר אך לאבד יתרון ארוך טווח. הפתרון הניהולי הוא לעצב מחדש את יום העבודה: להוסיף חלונות זמן ריקים, להפחית פגישות או לאמץ מודלים כמו 4 ימי עבודה. AI משחרר זמן אך דורש תכנון כדי למנוע שחיקה וירידה ביצירתיות.