השכונה ביישוב הדרוזי. קרדיט: משרד ענת פיק - אדריכלות ובינוי עריםהשכונה ביישוב הדרוזי. קרדיט: משרד ענת פיק - אדריכלות ובינוי ערים

שכונת מגורים חדשה תוקם ביישוב דרוזי בגליל המערבי

637 דירות חדשות, שטחי מסחר, מבני ציבור והרבה ירוק: תוכנית חדשה להקמת שכונה גדולה בכסרא-סמיע שבגליל המערבי אושרה, לאחר תהליך מעניין של שיתוף צרכיי התושבים ובעלי הקרקעות באזור

הרצי אהרון | (3)
נושאים בכתבה דרוזים בנייה

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) אישרה תוכנית חדשה של משרד הבינוי והשיכון להקמת שכונת מגורים גדולה בכסרא-סמיע, יישוב דרוזי בגליל המערבי.

התוכנית, שנועדה לתת מענה משמעותי למחסור בדיור בחברה הדרוזית בצפון הארץ, כוללת הקמת 637 דירות חדשות, בשטח של כ-280 דונם, הממוקם בחלקו הצפון-מזרחי של היישוב.

הבנייה בשכונה החדשה תיעשה בסגנון דרוזי מסורתי, עם בניינים בני 2 עד 4 קומות. מתוך כלל דירות, כ-437 יוכלו לכלול גם יחידות דיור נוספות במסגרת הבית, שמאפשרות פתרונות דיור מורחבים לבני משפחות, צעירים או למבוגרים יחידים למשל.


לא רק דירות

הפרויקט החדש, שיוזם משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם הרשות המקומית, כולל גם שטחי מסחר בהיקף של כ-2,400 מ"ר, לצד אפשרות להמרת חלק מיחידות המגורים לשטחי מסחר ותעסוקה נוספים.

מהלך זה יאפשר הקמת עסקים קטנים שישרתו את תושבי השכונה, ייצרו רחוב פעיל ואטרקטיבי יחסית, ויספקו מקומות תעסוקה בקרבת מקום מגוריהם.

כמו כן, התוכנית מקצה כ-41 דונם עבור מבני ציבור חדשים, ובהם גם קריית חינוך מתקדמת שתוקם באזור וגם יוקצו עוד  כ-60 דונם של שטחים פתוחים, מתוכם 53 דונם של פארק כלל יישובי, הכולל פיתוח ייחודי של עזרה חקלאית מסוג טראסות שיסייעו בניהול מי גשמים וימנעו הצפות של נחל פקיעין הסמוך.

אישור התוכנית התבצע לאחר הליך מקיף של שיתוף ציבור, שכלל שיח נרחב עם בעלי הקרקעות הפרטיים באזור. רוב השטח מיועד להקמה על אדמות מדינה, אך התוכנית עוצבה כך שתאפשר התרחבות מבוקרת של היישוב לצד שמירה על הטבע הקיים באזור.


שיתוף פעולה בין בעלי הקרקעות לתושבים


השכונה החדשה בכסרא-סמיע תוכננה בצורה יוצאת דופן, כשגם התושבים עצמם השתתפו בתהליך. עוד לפני שהתוכנית אושרה סופית, נערכו מפגשים פתוחים עם בעלי הקרקעות הפרטיות ועם התושבים, כדי לשמוע מה חשוב להם וכדי להתאים את התוכנית לצרכים המיוחדים של היישוב. המשמעות של זה היא שהתושבים לא רק קיבלו מידע, אלא היו שותפים בהחלטות על אופי השכונה, באיזה סגנון היא תוקם וסוג המבנים והשטחים הציבוריים שיוקמו.


שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנוף מסר: "המשרד פועל כל הזמן לקידום תכניות שמבטיחות פתרונות דיור איכותיים, תוך שמירה על ערכים אדריכליים, טבעיים וקהילתיים".

שר הפנים, משה ארבל מסר: "מדובר בתוכנית שמאזנת בין צורכי הפיתוח לבין שמירה על הסביבה והמרקם הקהילתי ותהווה בסיס לחיזוק ההשתלבות, הצמיחה והחוסן של היישוב ושל האזור כולו".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן מסר: "הקמת שכונות חדשות בישובים הדרוזים לחיילים משוחררים ולקהילה כולה , זהו צו השעה ומשרד הבינוי והשיכון נרתם במלוא הכוח".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עכשיו נסו לאשר בניה נמוכה בישובים יהודים. קדחת! (ל"ת)
    סודי 05/05/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 30/04/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    שוב טיפשות אין לנו קרקע לבניה נמוכה רק לגובה ! כמו אצלינו היהודים.
  • 1.
    קשקש 28/04/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    ענף החקלאות התעשייה והבניין זקוקים לעובדים אז למה לא להפוך את זה להתחלה של הסכם שלום מול הסורים
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.