פרמיית המלחמה חוזרת: הנפט מזנק בכ-7% ומתקרב ל-90 דולר

מחירי הנפט חוזרים לזנק אחרי שההסלמה בין ארה"ב לאיראן קטעה את התקווה להפוגה ממושכת ולפתרון מדיני מהיר. החוזים על נפט מסוג ברנט עולים בכ-6.9% ומתקרבים ל-90 דולר לחבית, בעוד שמחיר ה-WTI האמריקאי מטפס בכ-6.6% לכ-84.5 דולר לחבית. העליות מגיעות אחרי שלושה ימי ירידות, שבהם איבד הנפט חלק מהזינוק שנרשם בעקבות השיבושים במפרץ הפרסי.

המהלך בשוק החל אחרי שארה"ב הודיעה כי יירטה טילים בליסטיים ששיגרה איראן לעבר כוחות אמריקאיים בירדן. בהמשך תקפו ארה"ב וסעודיה אתרים לוגיסטיים ומחסני נשק של מיליציות פרו-איראניות בעיראק. לפי פיקוד המרכז האמריקאי, התקיפות בוצעו בתגובה ליותר מ-30 מתקפות כטב"מים שהוכוונו בידי משמרות המהפכה במהלך 72 שעות נגד כוחות אמריקאיים ותשתיות אנרגיה סעודיות.

התגובה במחירי הנפט הייתה מהירה. בתוך ימים בודדים נע הברנט מרמה של יותר מ-100 דולר לחבית, ירד אל אמצע שנות ה-80 וכעת מתקרב שוב ל-90 דולר. התנודתיות הזאת ממחישה שהמסחר נשען כרגע פחות על נתוני היצע וביקוש רגילים ויותר על הערכת הסוחרים לגבי משך הלחימה, מצב תשתיות הנפט והיכולת לחדש את תנועת המכליות.

הבעיה נמצאת בהובלה, פחות בהפקה

הסיכון העיקרי לשוק נמצא באפשרות שהנפט המופק במדינות המפרץ יתקשה להגיע ללקוחות, ופחות בעצם חילופי האש. תנועת המכליות במצר הורמוז נותרה משובשת מאוד, וחברות ספנות ממשיכות להתמודד עם סיכונים ביטחוניים, עלויות ביטוח גבוהות והצורך להמתין מחוץ לאזור או לשנות מסלולים.

עלות הביטוח היא הערוץ שדרכו הסיכון הופך למחיר. פוליסת סיכון מלחמה למכלית נגזרת מאחוז משווי כלי השיט לכל מעבר, וכשהאזור מוגדר מסוכן יותר האחוז מטפס במהירות. בעל מכלית שמשלם פרמיה גבוהה יותר, ממתין ימים בעוגן וצורך דלק נוסף בעקיפה, מגלגל את התוספת אל מחיר החבית שמגיעה ליעד. כך נוצר מצב שבו כמות הנפט המופקת בעולם נשארת דומה, בעוד המחיר בפועל עולה בגלל מה שקורה בין הבאר ללקוח.

בשגרה עוברים במצר הורמוז כ-20 מיליון חביות נפט ומוצריו ביום, כ-20% מהצריכה העולמית ויותר מרבע מהסחר הימי העולמי בנפט. כמו כן עובר בו כחמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי, בעיקר מקטאר. לכן גם בהיעדר סגירה רשמית ומלאה, ירידה חדה בתנועת הספינות יוצרת שיבוש משמעותי ומעלה את מחיר ההובלה ואת פרמיית הסיכון.

גם החלופות מוגבלות. לפי מינהל מידע האנרגיה האמריקאי, הצינורות של סעודיה ואיחוד האמירויות שיכולים לעקוף את המצר מציעים קיבולת פנויה משולבת של כ-2.6 מיליון חביות ביום בלבד, חלק קטן מכ-20 מיליון החביות שעוברות בו בדרך כלל. הצינור הסעודי מוביל נפט מערבה לנמל ינבוע שבים האדום, בעוד שהצינור של איחוד האמירויות מגיע לנמל פוג'יירה שמחוץ למצר. גם הנתיב היבשתי הזה נושא סיכון משלו. להרחבה: סעודיה עקפה את הורמוז ונלכדה בנתיב אחר: החות'ים מאיימים על עורק הנפט האחרון.

גם הגדלה של תפוקת אופ"ק+ מספקת פתרון חלקי בלבד. רוב כושר הייצור הפנוי מרוכז בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אבל חלק גדול מהנפט הנוסף עדיין צריך להגיע אל השוק דרך אותם נתיבי יצוא שנמצאים תחת איום. כלומר האתגר נמצא ביכולת להוביל את הנפט, ופחות בכמות שאפשר להפיק.

רמות המחירים עדיין משקפות תקווה שהמשבר יהיה זמני

העובדה שהברנט נסחר מתחת ל-90 דולר, למרות השיבושים במצר הורמוז, מלמדת שהשוק מתמחר שיבוש חלקי ולא אובדן ממושך של מלוא האספקה העוברת באזור. המשקיעים מניחים שחלק מהנפט יוסט לצינורות חלופיים, שמדינות יוכלו להשתמש במלאים מסחריים ואסטרטגיים ושבסופו של דבר יימצא הסדר שיאפשר להחזיר לפחות חלק מתנועת המכליות.

• הנפט הסעודי יוצא למסע: הדרך לאסיה התארכה כמעט בחודש
• סין חתכה כמעט חצי מיבוא הנפט - איך הצליחה לעבור את משבר איראן?

אבל מרווח הטעות קטן. אם הלחימה תפגע במתקני הפקה, בתי זיקוק, נמלי יצוא או מכליות נוספות, המחסור עלול לעבור במהירות מתרחיש תיאורטי לירידה ממשית בכמות הנפט הזמינה. במקרה כזה, רמה של 100 דולר לחבית עשויה להפוך שוב לרצפה ולא לתרחיש קיצון. מנגד, חזרה למגעים וחידוש הדרגתי של התנועה במצר עשויים למחוק חלק גדול מהעלייה הנוכחית. להרחבה: פניית פרסה בלב הים: מכלית ענק סינית סובבה לאחור מפחד החות'ים.

החשיפה מתחלקת בצורה שונה בין המדינות. לפי נתוני מינהל מידע האנרגיה האמריקאי, כ-84% מהנפט והקונדנסט שעברו במצר ב-2024 הגיעו לשווקים באסיה, כאשר סין, הודו, יפן ודרום קוריאה היו היעדים המרכזיים. ארה"ב חשופה פחות ישירות בזכות הייצור המקומי והיבוא מקנדה, אבל גם היא מרגישה את האירוע, מכיוון שמחירי הדלק נקבעים על בסיס שוק נפט עולמי.

כאב ראש נוסף לפד

העלייה בנפט חורגת משוק הסחורות. היא מייקרת דלק, טיסות, הובלה ימית ויבשתית, פלסטיק, כימיקלים ותהליכי ייצור המבוססים על אנרגיה. ככל שהמחירים הגבוהים נשמרים זמן רב יותר, גדל הסיכוי שההשפעה תחלחל גם למחירי המוצרים והשירותים ולציפיות האינפלציה.

העיתוי רגיש במיוחד לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב שצפויה היום בערב. השוק מעריך שהריבית תישאר ברמתה, אבל התייקרות ממושכת של האנרגיה עלולה להקשות על הפד לעבור להפחתות ריבית. זינוק חד וממוקד בנפט מותיר לבנק המרכזי מרחב להתעלם, משום שהוא נוטה להתמקד גם באינפלציית הליבה שמנטרלת אנרגיה ומזון. אבל אם המחירים יישארו גבוהים ויחלחלו לתחבורה, לשכר ולציפיות הציבור, האפשרות להידוק נוסף תחזור להיות רלוונטית.

בשוק המניות, חברות האנרגיה נהנות מהעלייה במחיר החבית, בעוד שחברות תעופה, תובלה, כימיקלים ותעשייה ניצבות בפני עלויות גבוהות יותר. אצל חברת תעופה, דלק מהווה נתח מרכזי מהוצאות ההפעלה, ולכן קפיצה של כמעט 7% במחיר החבית מורגשת בתוצאות בתוך רבעון. גם חברות הצריכה עלולות להיפגע אם משקי הבית יידרשו להוציא יותר על דלק וחשמל וייוותר להם פחות כסף לרכישות אחרות.

• AMD חוצה לראשונה שווי של טריליון דולר
• מטא מזנקת ב-13%: סוכן ה-AI החדש מחזיר את המשקיעים לסיפור הצמיחה

מה שייקבע את הכיוון בימים הקרובים הוא מספר המכליות שיעברו במצר בפועל. זהו הנתון שהסוחרים עוקבים אחריו, והוא זה שיכריע אם הפרמיה הנוכחית תישחק או תתרחב.