פרמיית המלחמה חוזרת: הנפט מזנק בכ-7% ומתקרב ל-90 דולר
מחיר הברנט מתקרב ל-90 דולר לחבית והנפט האמריקאי מטפס לכ-84.5 דולר, לאחר מתקפת הטילים האיראנית והתגובה האמריקאית-סעודית; תנועת המכליות במצר הורמוז נותרה מצומצמת מאוד, והחלופות היבשתיות יכולות להעביר רק חלק קטן מהכמות שעוברת בו בשגרה; השוק עדיין בונה
על כך שהשיבושים לא יימשכו לאורך זמן, אבל פגיעה נוספת בתשתיות או בספינות עלולה להחזיר את הברנט אל מעל 100 דולר
מחיר הנפט מחירי הנפט חוזרים לזנק לאחר שההסלמה בין ארה"ב לאיראן קטעה את התקווה להפוגה ממושכת ולפתרון מדיני מהיר. החוזים על נפט מסוג ברנט עולים בכ-6.9% ומתקרבים ל-90 דולר לחבית, בעוד שמחיר ה-WTI האמריקאי מטפס בכ-6.6% לכ-84.5 דולר לחבית. העליות מגיעות לאחר שלושה ימי ירידות, שבהם איבד הנפט חלק מהזינוק שנרשם בעקבות השיבושים במפרץ הפרסי.
המהלך בשוק החל לאחר שארה"ב הודיעה כי יירטה טילים בליסטיים ששיגרה איראן לעבר כוחות אמריקאיים בירדן. בהמשך תקפו ארה"ב וסעודיה אתרים לוגיסטיים ומחסני נשק של מיליציות פרו-איראניות בעיראק. לפי פיקוד המרכז האמריקאי, התקיפות בוצעו בתגובה ליותר מ-30 מתקפות כטב"מים שהוכוונו בידי משמרות המהפכה במהלך 72 שעות נגד כוחות אמריקאיים ותשתיות אנרגיה סעודיות. פיקוד המרכז האמריקאי
התגובה במחירי הנפט הייתה מהירה. בתוך ימים בודדים נע הברנט מרמה של יותר מ-100 דולר לחבית, ירד אל אמצע שנות ה-80 וכעת מתקרב שוב ל-90 דולר. התנודתיות הזאת ממחישה שהמסחר אינו נשען כרגע רק על נתוני היצע וביקוש רגילים, אלא בעיקר על הערכת הסוחרים לגבי משך הלחימה, מצב תשתיות הנפט והיכולת לחדש את תנועת המכליות.
הסיכון העיקרי לשוק אינו עצם חילופי האש, אלא האפשרות שהנפט המופק במדינות המפרץ לא יוכל להגיע ללקוחות. תנועת המכליות במצר הורמוז נותרה משובשת מאוד, וחברות ספנות ממשיכות להתמודד עם סיכונים ביטחוניים, עלויות ביטוח גבוהות והצורך להמתין מחוץ לאזור או לשנות מסלולים.
בשגרה עוברים במצר הורמוז כ-20 מיליון חביות נפט ומוצריו ביום, כ-20% מהצריכה העולמית ויותר מרבע מהסחר הימי העולמי בנפט. בנוסף, עובר בו כחמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי, בעיקר מקטאר. לכן גם ללא סגירה רשמית ומלאה, ירידה חדה בתנועת הספינות יוצרת שיבוש משמעותי ומעלה את מחיר ההובלה ואת פרמיית הסיכון.
גם החלופות מוגבלות. לפי מינהל מידע האנרגיה האמריקאי, הצינורות של סעודיה ואיחוד האמירויות שיכולים לעקוף את המצר מציעים קיבולת פנויה משולבת של כ-2.6 מיליון חביות ביום בלבד. מדובר בחלק קטן מכ-20 מיליון החביות שעוברות בו בדרך כלל. הצינור הסעודי מוביל נפט מערבה לנמל ינבוע שבים האדום, בעוד שהצינור של איחוד האמירויות מגיע לנמל פוג'יירה שמחוץ למצר. מינהל מידע האנרגיה האמריקאי
גם הגדלה של תפוקת אופ"ק+ אינה מספקת פתרון מלא. רוב כושר הייצור הפנוי מרוכז בסעודיה ובאיחוד האמירויות, אבל חלק גדול מהנפט הנוסף עדיין צריך להגיע אל השוק דרך אותם נתיבי יצוא שנמצאים תחת איום. במילים אחרות, הבעיה אינה בהכרח כמות הנפט שניתן להפיק, אלא היכולת להוביל אותו.
רמות המחירים עדיין משקפים תקווה שהמשבר יהיה זמני
העובדה שהברנט נסחר מתחת ל-90 דולר, למרות השיבושים במצר הורמוז, מלמדת שהשוק אינו מתמחר אובדן ממושך של מלוא האספקה העוברת באזור. המשקיעים מניחים שחלק מהנפט יוסט לצינורות חלופיים, שמדינות יוכלו להשתמש במלאים מסחריים ואסטרטגיים ושבסופו של דבר יימצא הסדר שיאפשר להחזיר לפחות חלק מתנועת המכליות.
אבל מרווח הטעות קטן. אם הלחימה תפגע במתקני הפקה, בתי זיקוק, נמלי יצוא או מכליות נוספות, המחסור עלול לעבור במהירות מתרחיש תיאורטי לירידה ממשית בכמות הנפט הזמינה. במקרה כזה, רמה של 100 דולר לחבית עשויה להפוך שוב לנקודת פתיחה ולא לתרחיש קיצון. מנגד, חזרה למגעים וחידוש הדרגתי של התנועה במצר עשויים למחוק חלק ניכר מהעלייה הנוכחית.
- סעודיה עקפה את הורמוז ונלכדה בנתיב אחר: החות'ים מאיימים על עורק הנפט האחרון
- פניית פרסה בלב הים: מכלית ענק סינית סובבה לאחור מפחד החות'ים
החשיפה אינה אחידה בין המדינות. לפי נתוני ה-EIA, כ-84% מהנפט והקונדנסט שעברו במצר ב-2024 הגיעו לשווקים באסיה, כאשר סין, הודו, יפן ודרום קוריאה היו היעדים המרכזיים. ארה"ב חשופה פחות ישירות בזכות הייצור המקומי והיבוא מקנדה, אבל גם היא אינה מבודדת מהאירוע, מכיוון שמחירי הדלק נקבעים על בסיס שוק נפט עולמי.
כאב ראש נוסף לפד'
העלייה בנפט חורגת משוק הסחורות. היא מייקרת דלק, טיסות, הובלה ימית ויבשתית, פלסטיק, כימיקלים ותהליכי ייצור המבוססים על אנרגיה. ככל שהמחירים הגבוהים נשמרים זמן רב יותר, גדל הסיכוי שההשפעה תחלחל גם למחירי המוצרים והשירותים ולציפיות האינפלציה.
העיתוי רגיש במיוחד לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב שצפויה היום בערב. השוק מעריך שהריבית תישאר ללא שינוי, אבל התייקרות ממושכת של האנרגיה עלולה להקשות על הפד לעבור להפחתות ריבית. זינוק חד ונקודתי בנפט לא בהכרח יגרור תגובה מוניטרית, משום שהבנק המרכזי נוטה להתמקד גם באינפלציית הליבה. אבל אם המחירים יישארו גבוהים ויחלחלו לתחבורה, לשכר ולציפיות הציבור, האפשרות להידוק נוסף תחזור להיות רלוונטית.
בשוק המניות, חברות האנרגיה נהנות מהעלייה במחיר החבית, בעוד שחברות תעופה, תובלה, כימיקלים ותעשייה ניצבות בפני עלויות גבוהות יותר. גם חברות הצריכה עלולות להיפגע אם משקי הבית יידרשו להוציא יותר על דלק וחשמל ויישאר להם פחות כסף לרכישות אחרות.
