בצלאל סמוטריץ  (צילום: מירי שמעונוביץ)
בצלאל סמוטריץ (צילום: מירי שמעונוביץ)

מתווה פיצויים לעסקים במלחמת "שאגת הארי" - כמה תקבלו?

האוצר מציג מתווה סיוע לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל ושנפגעו בלפחות 25%. הפיצוי יכלול השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר לצד מודל חל"ת לעובדים. באוצר אומרים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים לרבות הקורונה וחרבות ברזל



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה פיצוי תקציב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי המשרד מציגים מתווה סיוע למשק בעקבות מבצע "שאגת הארי" והפגיעה בפעילות הכלכלית. מדובר במתווה שמבוסס במידה רבה על המנגנון שהמדינה הפעילה במשברים קודמים, לרבות בתקופת הקורונה ובמהלך מלחמת חרבות ברזל.

המתווה נועד לספק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים מהשבתת פעילות, ירידה בביקושים ופגיעה במחזור ההכנסות. במילים אחרות, המדינה מנסה להקטין את הפגיעה בתזרים של עסקים בתקופה של אי ודאות כלכלית, אם כי הפיצוי מותנה בירידה משמעותית במחזור.

לדברי סמוטריץ', הממשלה בוחרת להמשיך במודל שכבר נוסה בעבר. לדבריו מדובר במתווה שנבנה בעבר יחד עם ארגוני המעסיקים, ההסתדרות והכנסת ולכן ניתן להפעיל אותו במהירות יחסית. באוצר מדגישים כי גם החקיקה וגם מערכות המחשוב כבר קיימות, ולכן ניתן להוציא את התשלומים לפועל מהר יותר לעומת משברים קודמים.

מי זכאי לפיצוי וכמה צריך להיפגע

לפי המתווה, הזכאות לפיצוי ניתנת לעסקים שמחזור הפעילות השנתי שלהם נע בין 12 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל. כלומר מדובר בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, שהם גם המגזר הרגיש ביותר לשיבושים בפעילות הכלכלית.

תנאי הסף המרכזי הוא פגיעה של לפחות 25% במחזור. עסקים שמדווחים מע"מ על בסיס חודשי יצטרכו להראות ירידה של 25% במחזור חודש מרץ 2026 לעומת מרץ 2025. עסקים שמדווחים על בסיס דו חודשי יידרשו להראות ירידה של 12.5% במחזור מרץ אפריל לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

במקביל, עסקים גדולים יותר אינם כלולים במתווה. באוצר מסבירים כי חברות גדולות מסוגלות בדרך כלל לספוג פגיעה זמנית בתזרים, ובמקרים רבים אף רואות התאוששות חדה בהמשך כאשר הפעילות חוזרת לשגרה.

כך יחושב הפיצוי לעסקים

הסיוע עצמו מבוסס על שני רכיבים מרכזיים. הראשון הוא מענק להשתתפות בהוצאות קבועות של העסק. מדובר בהוצאות כמו שכירות, ארנונה, ביטוחים והוצאות תפעול אחרות שאינן תלויות ישירות בהיקף הפעילות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הרכיב השני הוא מענק השתתפות בהוצאות השכר. המטרה היא לאפשר לעסקים לשמור על עובדים גם בתקופה שבה הפעילות יורדת. בד בבד הממשלה מפעילה גם מודל חל"ת לעובדים, כך שעובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום יהיו זכאים לדמי אבטלה דרך הביטוח הלאומי. מדובר במנגנון שנועד להקל על עסקים בתקופה של ירידה חדה בפעילות, אם כי הוא גם מעלה חשש מפגיעה זמנית בשוק העבודה.

באוצר מסבירים: זה המודל שהוכיח את עצמו

במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים ולכן הוא מוכר למערכת הכלכלית. לפי סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, העיקרון של פיצוי לפי ירידה במחזור הוא אותו מנגנון שהופעל מאז תקופת הקורונה.

לדבריו, הניסיון מהמשברים הקודמים מראה כי דווקא העסקים הקטנים והבינוניים הם אלה שזקוקים ביותר לסיוע. מדובר בעסקים שלרוב פועלים עם כרית תזרימית מוגבלת יחסית ולכן כל ירידה חדה בפעילות עלולה לפגוע ביכולתם להמשיך לפעול.

עם זאת, באוצר מציינים כי במקרים רבים לאחר תקופות של האטה זמנית מגיעה התאוששות בפעילות העסקית. כלומר, כאשר המשק חוזר לפעילות מלאה, חלק מהעסקים מצליחים להשלים חלק מהפגיעה דרך עלייה בביקושים.

המתווה מגיע לאחר תקופה של אי ודאות בקרב עסקים רבים במשק. מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" חלק מהפעילות הכלכלית נפגעת, לרבות בענפים כמו מסחר, תיירות, מסעדנות ושירותים.

במקביל, גם הצריכה הפרטית נוטה לרדת בתקופות של מתיחות ביטחונית. הציבור נוטה לדחות רכישות גדולות ולצמצם הוצאות שאינן חיוניות. מצב כזה פוגע במיוחד בעסקים קטנים.

עם זאת, הניסיון ממשברים קודמים מראה כי אחרי תקופות של ירידה חדה בפעילות, המשק הישראלי נוטה להתאושש במהירות יחסית. השאלה הגדולה היא כמה זמן יימשך המבצע ומה תהיה עוצמת הפגיעה הכלכלית אם המתיחות הביטחונית תימשך.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה