"מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים"
אלון גלזר סמנכ"ל בלידר שוקי הון ואנליסט בנקים על ההפרשות הנמוכות והמפתיעות של הבנקים להפסדי אשראי ומה יהיה בהמשך?
אלון גלזר סמנכ"ל לידר שוקי הון ואנליסט בנקים מוביל, הופתע מדוחות הבנקים. גלזר סבור תקופה ארוכה שנראה הפרשות אשראי גדולות בדוחות הבנקים מה שלא התממש עד כה. דוחות הבנקים ברבעון השני היו מצויינים ועם הפרשות נמוכות במיוחד. כשמתעמקים בסעיף ההפרשות מבינים שיש נתק בין השטח לבין המספרים. למרות ההאטה הכלכלית, למרות שיש עסקים בעיקר קטנים ובינוניים שמתקשים מאוד בתקופה הזו, הבנקים בהפרשות נמוכות.
האם הבנקים ליברליים מדי בהפרשות, האם ההנחיות של בנק ישראל בעצם מקלות על היקף ההפרשות? - הרי ברגע שיש אישור לבנקים להאריך הלוואות, להקל בתנאים, ההתיייחסות להלוואות בעייתיות נעלמת - הן כבר לא כאלו שנמצאות בפיגור וצריך להפריש עליהן, הן תחת סל גדול שקשור למצב במשק, למלחמה ולאי הוודאות. המפקח על הבנקים לא רואה בהן חובות בעייתים, אלא חובות שקשורים למצב. ההתייחסות הזו מאפשרת להפריש מעט בגין הפסדי אשראי. אבל האם זה אמיתי?
בשיחה עם גלזר הוא מבטא את הסיכונים ומסביר שמדובר גם בסיכונים מלמעלה - "כל אחד מכניס היום את העמדה שלו ואת הראייה שלו עד כמה מסוכן פה ומה העתיד שלנו פה לתוך המיקסר של האנליזה".
על דוחות הרבעון השני אומר גלזר - "עונת הדוחות הייתה טובה הרבה מהתחזיות, מפתיעה מאוד. התרומה של הריבית הגבוהה להכנסות המימון של הבנקים שחלק גדול מהכסף נשאר בפיקדונות העו"ש וזה עוזר לבנקים להגדיל מאוד את מרווחי המימון, כל עוד הריבית נשארת גבוהה והציבור לא מעביר את הכסף מפיקדונות עו"ש לפיקדונות רגילים או קרנות כספיות זאת רווחיות עצומה לבנקים. הדבר השני וזאת הפתעה גדולה מבחינתי הפרשה אפסית להפסדי אשראי וציפינו לראות הפרשות יותר גדולות, נכון לעכשיו למרות המלחמה והמצב הפנימי הציבור ממשיך להחזיר את החובות גם שהריבית יותר גבוהה ושני הדברים האלה מביאים לרווחיות מאוד גבוהה".
הציבור מתבצר בעו"ש ומעביר 15 מיליארד שקל לבנקים
"הציבור מתנהג בעצלנות וגם בחוסר הבנה ומעדיף להשאיר את הכסף בעו"ש, יש פתרונות של פיקדונות לתקופות קצרות או קרנות כספיות והציבור מתבצר בעו"ש. הבנקים אמורים לכאורה להנחות את הלקוחות להעביר את הכסף אבל קשה לבקש מהבנקים לוותר על הרווחים. בעיני המפקח על הבנקים היה צריך לעשות יותר. סך הכסף שיושב בחשבונות העו"ש עומד על 500 מיליארד שקל ובריבית של 4%-3% מדובר על הכנסות של בין 10-15 מיליארד שקל בשנה שהציבור מעביר לבנקים.- "מניות הבנקים לא מבטאות את הגידול הצפוי בהפרשות להפסדי אשראי; התמחור שלהן אופטימי מדי"
- "כנראה שמניות הבנקים כבר משקפות את הפגיעה הצפויה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על התחזית הפסימית שעד כה לא התממשה אומר גלזר "אני מודה שהופתעתי וחשבתי שיהיה יותר רע, מסתבר שהמצב הכלכלי בארץ של החברות ומשקי הבית לא רע כמו שחששנו. הדבר השני שהמדינה נותנת בצדק כסף למילואימניקים ומפונים אבל העובדה שהמדינה נותנת לכולם מאפשרת לפרוע את החובות, וגם מאפשרת לבנקים לצמוח ולהגדיל את תיק האשראי, אנחנו חוששים מהקבלנים והיזמים ונתנו לכל מי שצריך עוד כסף. למעשה מגדילים את הסיכון או במילים אחרות הגדלנו את בועת האשראי והסיכונים ואם זה יתפוצץ זה יכול להיות עצוב".
הסיכונים שנראה עליה בהפרשות עדיין קיימים
"אני באמת חושב שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת מבחינה כלכלית ורואים מה שקורה במאקרו ואני מאמין שהסיכון גדול, בינתיים הוא לא מתממש, חשבתי בשני הרבעונים נראה הפרשות גבוהות ואנחנו לא רואים. קצת מגדילים את הסיכון המדינה והבנקים והמצב מפתיע לטובה אבל בעיני הסיכונים שנראה עליה בהפרשות עדיין קיימים".
"כל אחד מכניס היום את העמדה שלו ואת הראייה שלו עד כמה מסוכן פה ומה העתיד שלנו פה לתוך המיקסר של האנליזה או מנהלי השקעות בגופים הגדולים או אנשים פרטיים. אם לוקחים את הסיכון ונשארים פה או מעבירים כסף לחו"ל. בלי ספק אנחנו במקום שאם יהיה טוב אז יש סיכוי שהרווחיות תהיה גבוהה מאשר בחו"ל".
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הסיכויים גדולים והסיכונים גדולים
"הסיכון עלה משמעותית ושעושים הערכת שווי סיכון הוא חלק גדול מהפרמטרים שמכניסים לתוך המשוואה שאם כדאי לקנות. מודה שאני חושב ההתנהלות הכלכלית של המדינה היא לא משהו וזה בסוף משפיע על המצב של משקי הבית וגם על המצב של הבנקים. כל עוד אנחנו מעלים את הסיכון ויהיה טוב אז בסוף כולנו נצא בסדר ואם יהיה רע ומגדילים את הסיכון יהיה קשה להתאושש. אני פחות אופטימי לגבי הכלכלה והשוק המקומי ולא פתרנו את הבעיות במלחמה ואת הבעיות הפנימיות והכל ישפיע על המצב הכלכלי.
"אנחנו לומדים שאחרי מלחמה התעשייה הביטחונית תמכור יותר, אין ספק שיש לנו כלכלה טובה, מערכת הבנקאות מצוינת ויציבה שגם התייעלה בשנים האחרונות. אם לא היה את האירוע הגדול עם הסיכון על המשק המקומי אני חושב שהבנקים הם הזדמנות נהדרת, השאלה היא האם אירועי מאקרו בסדר גדול עם בעיות אמיתיות - ביטחוניות וחברתיות זה יכול להיפתר בקלות ומהירות, זאת שאלה טובה. הסיכויים גדולים והסיכונים גדולים".
ולמה מניות לאומי, פועלים ודיסקונט עלו יותר השנה בראיון המלא:
- 6.ושהנגיד יגיד 05/09/2024 22:17הגב לתגובה זוואתה שוכח שכל ההלוואות שהבנק נותן מגובות בערבויות חזקות, ולרוב גם בטחונות. אני לא צופה שום סיכון במצב הנוכחי.
- 5.אתה מופתע בושה חוגגים אלינו בעזרת נגיד רופס !!! (ל"ת)משה ראשל"צ 28/08/2024 08:02הגב לתגובה זו
- 4.רוני 28/08/2024 07:43הגב לתגובה זואך אני ממשיך לנתח ולנחש זה עשרות שנים
- 3.נגיד הבנק בושה לעם ישראל עושק אותנו מכין לעצמו תפקיד (ל"ת)משה ראשל"צ 28/08/2024 07:20הגב לתגובה זו
- 2.אלון77 28/08/2024 07:18הגב לתגובה זואנשים נוטים לראות את סוף העולם בכל פעם, ובכל פעם מתבדים. יש כאן 10 מליון איש, תעשיות וכסף, והיי טק. ישראל היא מדינה עם תוצר של כ 600 מליארד דולר. יש להתייחס לבנקים בהקשרים שכאלה. שני הבנקים הגדולים מעורבים ב 70% ויותר מהפעילות במשק, והרווחיות בהתאם.
- 1.חבצלת 28/08/2024 07:17הגב לתגובה זומניית לאומי בדרך הנכונה מאוד ריווחית ומצליחה עתיד חיובי

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
