אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון
צילום: יח"צ
ראיון

"כנראה שמניות הבנקים כבר משקפות את הפגיעה הצפויה; לא חושב שתיק האשראי של מזרחי יותר מסוכן בגלל המשכנתאות"

הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל הון של 0.9 - האם הם אטרקטיביים? אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון על התשואה הטובה והחריגה של הבנק הבינלאומי: "עשה קפיצת מדרגה ובעל תיק אשראי שמרני" ועל הבנקים בכלל 
דור עצמון | (10)

הבנקים בישראל מסכמים שנה מורכבת. העלאות הריבית שהנהיג בנק ישראל - בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם - שברו מסורת של שנים רבות בהן בריבית במשק הייתה כמעט אפסית. העלאות אלו קודם כל הן ברכה בעבור הבנקים עצמם שבהתאמה מעלים ללקוחותיהם את הריביות על ההלוואות השונות והמשכנתאות. במקביל הבנקים גם לא מיהרו להעלות את הריבית את הפלוס ולהציע תכניות חסכון ופיקדונות עם ריבית גבוהה, ככה שהמרווחים שלהם רק עלו ורואים את זה בדוחות הכספיים המצוינים (עד כה) 

>>> השווקים לאן? - מה יקרה בבורסה המקומית, מה יקרה בוול סטריט ואיפה יהיה הדולר בעוד שנה? - סקר גולשים.

זו הייתה שנה מורכבת בעבור הבנקים בעקבות הירידה בשוקי ההון וסביבת המאקרו שמשדרת חולשה לצד אינפלציה גואה וחשש ממיתון ממשי בתחילת 2023. הבנקים, שמושקעים בחברות רבות, נחלו כמו שאר המשקיעים הפסדים באג"ח וירידה ברווחי פעילות בשוק ההון. אבל הפגיעה הזו קטנה ביחס לגידול ברווחים כתוצאה מהריבית. 

בחודשיים האחרונים, מניות הבנקים סובלות מירידות חדות. הבורסה מקדימה את התוצאות. בבורסה מפנימים שיש האטה, וחוששים מדוחות חלשים של הבנקים בהמשך במקביל להעלאת הפסדים להפרשי אשראי. כתוצאה מכך, המניות יורדות והן אף ירדו לשווי נמוך מההון העצמי. 

לאומי, פועלים ודיסקונט נסחרים מתחת להון העצמי עם מכפיל הון של 0.9. לעומתם, מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי מתומחרים מעל ההון עצמי עם מכפילי הון של 1.2 ו-1.3 בהתאמה. הבנק הבינלאומי אף בולט מעל שאר הבנקים כאשר הוא הבנק היחיד שהניב תשואה למשקיעים שלו בשנה החולפת ועוד תשואה מרשימה.

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון אומר כי "היסטורית, ולאורך העשור האחרון, הבנקים נסחרו במכפיל הון שנמוך מ-0.9 מאשר כזה שגבוה ממנו והממוצע של הסקטור היה נמוך יותר מ-1. המשקיעים חושבים שהסיכונים עלו גם לאור כך שהריביות עלו. התוצאה של הירידות במחירי הבנקים היא חשש שהסיכונים לגבי הסקטור עלו ושברמות ריביות יותר גבוהות מתמחרים יחסית במחירים יותר נמוכים כולל את מניות הבנקים".

מניות הבנקים כדאיות להשקעה?

"אני חושב שהירידות במניות הבנקים משקפות את החשש האמיתי מהאטה ומעלייה בסיכונים אבל לדעתי הבנקים עדיין לא הפכו להיות מאוד זולים".

האם הפגיעה הצפויה כבר מתומחרת במניות אלו?

"אנחנו לא יודעים מה תהיה עוצמת הפגיעה בכלכלות. בינתיים כולם מאיימים במיתון או האטה ואנחנו עדיין לא שם. ברור שהבנקים משקפים את מצב הכלכלה וככל שמצב הכלכלה יהיה יותר רע אז אני מניח שאנחנו נראה יותר פגיעה גם בבנקים. יכול להיות שהמחירים כבר משקפים את הפגיעה אבל אני מניח שאנחנו בדרך לתקופה פחות טובה עם חוסר ודאות גבוה יותר ולדעתי נכון להיות שמרן בתקופה כזאת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איזה בנק הכי רגיש לתחום הנדל"ן?

"לכל הבנקים יש חשיפה מאוד גדולה לתחום הנדל"ן, גם למשכנתאות וגם לאשראי ליזמים. כל הבנקים קרובים למגבלה ואני הרבה פחות מודאג מהמשכנתאות מאשר האשראי ליזמים ולקבלנים ואין בתחום הזה הבדלים דרמטיים בין הבנקים. לגב בנק מזרחי, יש לו מצד אחד חשיפה גדולה יותר לתחום הדיור אבל מצד שני, משכנתא זה אשראי הרבה יותר טוב בהשוואה לאשראים אחרים, כולל אשראים עסקיים שלא בהכרח נוגעים לנדל"ן. לכן אני לא חושב שתיק האשראי של מזרחי יותר מסוכן מתיקים אחרים בגלל החשיפה למשכנתאות.

"חשוב לזכור שמשכנתא זה עסק עם ביטחון גבוה - גם עם שיעבוד אמיתי וגם עם יכולת חזרה ללווה הפרטי. לכן ברור שלא טוב למזרחי ששוק הדיור יהיה בבעיות, אבל עדיין - האיכות של המשכנתא מביאה לכך שהיא עדיפה על פני אשראי עסקי או אשראי למשקי בית לכל מטרה".

מה מיוחד בבנק הבינלאומי שהציג ביצועים הרבה יותר טובים בשנה האחרונה?

"הבינלאומי גם הצליח לעשות קפיצת מדרגה בכל מה שקשור להתייעלות ולמיזוג הבנקים בקבוצה. בנוסף, תיק האשראי של הבנק הבינלאומי הוא יותר שמרני עם לקוחות איכותיים ביחס לסקטור, דבר שמקנה ביטחון מסוים למשקיעים".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    או.הנרי 31/12/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    זה הפינננסייר הכי חכם ומבין במערכת הפיננסית בישראל.
  • 8.
    אואו.הנרי 31/12/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    גם בשפל וגם בגאות הבנקים מרוויחים.אם יש ירידה באשראי עסקי אז יש עליה באשראי הפרטי. במיוחד הבנקים מעלים מידי פעם עמלות וממציאים חדשות על כל מיני שטויות, כדי שאפשר יהיה לחלוב מציבור הפראיירים עוד . כל זאת כדי להגדיל את השורה התחתונה במאזן ולאפשר הגדלת מענקים למנהלים בכירים.
  • 7.
    עוד נביא (ל"ת)
    ש.א 31/12/2022 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גפ 30/12/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    הכל תלוי בבנק ישראל והאוצר אולי יום אחד ישראל תצמד לחוקים שחלים בארה"ב של הפרדת החיסכון האשראי ושוק ההון ל-3 גופים שונים מה שיפחית מכוחם והרווחים העצומים של הבנקים
  • 5.
    סתם אומר 29/12/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    שאלת מה מיוחד בבנק הבינלאומי שהציג ביצועים הרבה יותר טובים בשנה האחרונה? זו אחת הסיבות. הרבה משקיעים דרך קרן שצמודה לאינדקס הבנקים.
  • 4.
    ההשקעות בשוק ההון מונעות מפסיכולוגיה של ההמון (ל"ת)
    יותם 28/12/2022 20:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנחנו הולכים למיתון מהסרטים והבנקים ירדו עוד 20% (ל"ת)
    צלוליטיס 28/12/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ח 28/12/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    למערכת הבנקאית בארץ ובעולם . אם מישהו חושב שזה נגמר אז החדשות הם שזה רק התחיל.הבנקים בקרוב יתחילו להגיב לכל הצלילות הקשות של המניות .אמזון אנבידיה גוגל פייסבוק.אפל טסלה והרשימה עוד ארוכה . מי שחושב שהבנקים לא יתרסקו גם .כנראה שאין לו שקל במניות ולא מבין הרבה בכלכלה .
  • 1.
    הבינלאומי קנה את אוצר החייל ..תיק האשראי שלו מצויין (ל"ת)
    יניב בן חמו 28/12/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
  • תיק האשראי שלו ממש על הקשקש... (ל"ת)
    לבן חמו 28/12/2022 17:25
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.