אלון גלזר
צילום: יחצ
ראיון

"מניות הבנקים לא מבטאות את הגידול הצפוי בהפרשות להפסדי אשראי; התמחור שלהן אופטימי מדי"

צחי אפרתי | (15)

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון ואנליסט הבנקים המוביל, סבור שבנקים הם השקעה טובה לטווח בינוני-ארוך (ותודה לפיקוח על הבנקים), אבל חושב שהמשקיעים התרגלו שמניות הבנקים מתקנות מהר אחרי ירידות ולכן החליטו הפעם להישאר - וזאת לדעתו טעות

גלזר הוא האנליסט הוותיק והמוערך ביותר בתחום הבנקים. כשהוא אומר שהוא חושב שמניות הבנקים מבטאות אופטימיות לא ברורה או לא מוצדקת, צריך להקשיב לו. כשהוא אומר שמניות בנקים הן השקעה נהדרת לזמן הארוך - צריך להקשיב לו. ושתי האמירות האלו לא סותרות. גלזר מאבחן בשיחה עם ביזפורטל את האופטימיות בתמחור הנוכחי ומייחס אותה לכך שהמשקיעים התרגלו שתיקונים נגמרים מהר והמניות חוזרות לעלות, והם לא רוצים לפספס את העלייה חזרה - "משקיעים אומרים, גם אם זה יירד ל-0.5-0.6 זה מיד יתקן והם לא רוצים לפספס, אבל מה שהיה לא בהכרח יהיה בהמשך". 

ולמרות שבנקים זה עסק טוב, ולמרות שגלזר מצביע מבלי להתבייש על היתרון הגדול של הבנקים - "המפקח על הבנקים שומר עליהם, הוא דואג שהתחרות תהיה חלשה, הוא דואג לרווחים שלהם", הוא במילים אחרות מסביר שהתמחור הנוכחי, בהינתן הסיכונים הנוכחיים, גבוה.

ומה הסיכון הגדול? "הסערה המושלמת - מלחמה, אי ודאות, ריבית גבוהה, עלייה חדה בשנים האחרונות". גלזר סבור שהמשבר הנוכחי הוא לא כמו בקורונה. להערכתו העסקים ימשיכו לסבול, הולך להיות יותר רע מבחינה כלכלית במשק ובעסקים, בהדרגה עסקים ייפלו, יהיה קושי להחזיר חובות וזה יתגלגל למאזני הבנקים. לדבריו, הסערה הזו מזכירה את המשבר ב-2002 שלווה באינתיפאדה ומשבר בהייטק. אלא שהנוכחי נראה גדול יותר.

וגם - למה מזרחי טפחות והבינלאומי במכפילי הון גבוהים - מעל 1.2, ופועלים ולאומי במכפילי הון של 0.8-0.85, והאם מכפיל הון הוא הנתון החשוב למשקיעים בבחינת מניות הבנקים.  

 

 

 

"מכפיל הון עדיין רלבנטי, זו הדרך להשוות לבנקים אחרים ובסופו של דבר כל הפעילות הבנקאית מבוססת הון ולכן לבחון את התוצאות באמצעות תשואה על ההון ומכפיל הון היא הדרך הנכונה גם היום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הפער בן מכפילי ההון בין מזרחי והבינלאומי לפועלים ולאומי, נובע משתי סיבות - הראשונה התוצאות יותר טובות. הבינלאומי ומזרחי הצליחו לייצר רווחיות גבוהה יותר מבנקים אחרים. הם צריכים הלימות הון של 9% במקום 10% לגדולים וזה מאפשר להם להיות רווחיים יותר. הם הצליחו להתייעל, להגדיל הכנסות, לשמור על הפרשות נמוכות  והם מרוויחים 2%-3% על ההון יותר מהגדולים.

"למזרחי יש תיק משכנתאות גדול ופחות מסוכן, הבינלאומי מוכיח לאורך שנים שהוא יודע לתת אשראי רק לגופים שמחזירים כסף. בינלאומי מפריש היסטורית פחות וזה יהיה גם עכשיו".

אז לאן הבנקים הולכים ומה הסיכון הגדול שלהם?

"השאלה הזו הכי גדולה. היה בלגן עם הרפורמה עוד לפני המלחמה, והשילוב עם מלחמה בהמשך לצמיחה מטורפת באשראי וריבית שעלתה מעלה את הסיכונים ואת הצפי להפרשות. השוק אופטימי מדי בקשר לזה. הוא לא מעכל הפרשות גדולות בהמשך. בריבית של קרוב לאפס, קל להחזיר אשראי, בריבית של 5% קשה להחזיר אשראי. זה יביא לגידול בהפרשות והשוק לא מגלם זאת. 

"עוד לא ראינו את הרע. אנחנו נראה הרעה במאקרו, מתחילים לראות אבל זה לוקח זמן, עסק לא פושט רגל בשבוע, לוקח כמה חודשים ואז נוצרת הבעיה התזרימית. גם משקי בית לא נופלים ביום אחד. ככל שיהיה יותר רע ובינתיים נראה שמצב המאקרו לא משתפר ונראה עוד בעיות, כך האירוע של ההפרשות להפסדי אשראי יהיה דרמטי יותר". 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בדרך כלל מה שהם אומרים קורה ההפך (ל"ת)
    דן 23/01/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מאז 23/01/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
    הבינלאומי שלא השתתף במשבר הוא מאז הבנק הטוב במערכת,לא המלצתי,הוא מוצא תמיד מנכ"ל על
  • 8.
    מעון 23/01/2024 08:32
    הגב לתגובה זו
    חייב לרדת 7 %
  • 7.
    לא להקשיב לאנליסטים הדכ הם לא פוגעים (ל"ת)
    המומחה 23/01/2024 05:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קוטלר לא יהיה מבסוט (ל"ת)
    אחד 22/01/2024 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דויד 22/01/2024 20:58
    הגב לתגובה זו
    עם הנסיון בשוק גיליתי שהם מדברים מפוזיציה, ושההערכות שלהם עקומות.עוד שנה אם הבנקים עלו אנחנו נשכח שהוא אמר את זה, ואם הם ירדו הוא יספר לכולם שהוא ידע שזה מה שיקרה.
  • 4.
    גלזר מבין מאוד, מי שלא יקשיב יאכל אותה (ל"ת)
    מיקי 22/01/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 22/01/2024 16:33
    הגב לתגובה זו
    הבנקים נסחרים דיי בזול , וככל שהמחיר נמוך יותר תשואת הדיבינד גם גבוהה יותר. בנקים הם השקעה טובה לטווח הארוך , וכל מי שהשקיע בהם ב -10 השנים האחרונות למרות כל המשברים בדרך , עשה תשואה יפה מאוד על ההשקעה.
  • גלזרגלזר הוא באמת מבין (ל"ת)
    מיקי 22/01/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הוא חושב שהם יפסידו? הבנקים אף פעם לא מפסידים כסף! (ל"ת)
    מוטי 22/01/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
  • לא מפסידים כסף רק את הזהב וכל המזומנים (ל"ת)
    למוטי נכון 23/01/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
  • הוא לא חושב שהם יפסידו, והוא מדייק בתחזיות שלו!!! (ל"ת)
    דניאל 22/01/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
  • הכל תלוי באלוקציה איפה להשקיע ולא באיזה מניה 22/01/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    הכל תלוי באלוקציה איפה להשקיע ולא באיזה מניה
  • 1.
    האורקל מנס ציונה 22/01/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
    אני עוקב אחר שוק ההון למעלה מ30 שנה - לא זכור לי מצב בו הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל רווח 5 (!), למי שלא בקיא - זה מבטא שתוך 5 שנים רווחי הבנק לבדם יהיו שווים יותר משווי השוק שבו הוא נסחר כיום.
  • חזי 22/01/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    אלון גלזר כבר 25 שנה אנליסט בנקים, הוא ראה איזה 50 מנכלי בנקים בתקופה שלו והוא יודע יותר מכולם, צריך להקשיב לו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.