העלאת המס על הבנקים עשויה להעלות את מניות הבנקים - הנה הסיבה
הבנקים נסחרים במכפילי רווח של 6-7 על רווחי השנה האחרונה. זה תמחור שנראה על פניו נמוך גם ביחס לבנקים בעולם, גם ביחס לחברות אחרות בבורסה וגם ביחס למכפילי הרווח של הבנקים בעבר. יש לזה כנראה שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שהרווחים צפויים לרדת והשנייה שיש איום רגולטורי על רווחי הבנקים. הרגולטור יכול ברגע לשנות את המיסוי, לקבע את הריבית, לשנות את יחס ההון למאזן - הוא הבוס האמיתי.
הרגולטור הוא לא גוף אחד, הוא גם האוצר וגם בנק ישראל, כשהאוצר הוא המאיים ובנק ישראל הוא המלטף. בנק ישראל שומר על היציבות של הבנקים ועל הדרך מאפשר להם רווחי עתק (כי רווחים זה טוב ליציבות) והאוצר הוא פוליטי, אז זה תלוי מי עומד בראש, מה האג'נדה, אך בגדול - הוא האיום על המערכת הבנקאית.
ודווקא כעת, כאשר האיום עומד להיות מופעל, מנהלי הבנקים צריכים לפתוח שמפניה. האי ודאות תוסר במחיר קטן. ההצעה-תוכנית של האוצר להעלאת המס לשנתיים, בסבירות גבוהה, תבטיח שקט רגולטורי לשנתיים האלו ואפילו יותר. באוצר יגידו "טיפלנו בבנקים", הציבור יקבל לכאורה את הדרישה שלו, אבל בפועל - הבנקים הגדולים ישלמו עוד 300-400 מיליון שקל של מס (גם זה לא בטוח), סדר גודל של 5%-6% מהרווחים שלהם יועברו לקופת האוצר, וכל ההבדל לשנתיים בלבד יהיה עד 12% מהרווח השנתי. בואו נגזים ונתייחס לרווח שנתי של 6 מיליארד שקל וגם נניח שהמס יהיה גדול יותר - ומכאן שהמס הנוסף הכולל של פועלים ולאומי בשנתיים האלו יהיה עד 1 מיליארד שקל. זו הערכת יתר, אבל גם היא לא ביג דיל.
המס הזה הוא פחות מ-3% מהשווי של הבנקים הגדולים, אז לכאורה זה צריך לפגוע במניות הבנקים בשיעור הזה, אלא שבפועל - התרומה של הסרת האי וודאות גדולה יותר. אי וודאות מצד הרגולטור הכבידה על תמחור הבנקים, כשזה ייעלם, והאיום יוסר, מניות הבנקים דווקא עשויות לעלות (עד הפעם הבאה).
מה המס על הבנקים?
הרווחים על פירמות בארץ ממוסים בשיעור של 23%, אלא אם הן אינטל, טבע, או מעל 10,000 חברות שנהנות מהקלות מס - מפעל מאושר, נציגות של חברה מחו"ל, ממוקם באזור עם הטבות ועוד. בגדול, אם היינו עושים בדיקה של שיעור המס האפקטיבי היינו מקבלים שיעור מס משוקלל נמוך מ-20%. יש מומחי מס שסבורים שזה לכיוון ה-15%.
אבל, מוסדות פיננסיים משלמים יותר למס הכנסה ופטורים ממע"מ. מורכב, מסובך, ואולי אפילו מיותר לחייב את הבנקים לשלם מע"מ על כל שורה של ריבית, עמלה וכו', ולכן עוד לפני עשרות שנים נקבע קיצור דרך - מוסדות פיננסיים לא משלמים מע"מ שוטף וכדי לשקלל את המע"מ בתוך תשלום המסים הכולל, פיתחו נוסחה מקורבת - משלמים מס של 23% ומשלמים מע"מ על כל הרווח לפני מס. בשורה התחתונה בנקים משלמים מס של 34.2% (34.19% ליתר דיוק - 23% חלקי 1.17 כדי להתייחס למס על הרווח לפני מע"מ בתוספת מע"מ של 17% על הרווח לפני מע"מ).
לכאורה המוסדות הפיננסיים והבנקים בראשם משלמים מס גבוה מהחברות האחרות במשק, אבל זה רק טרייד-אוף בין מע"מ למס הכנסה, ולא נקשה מדי, אבל זה גם כולל את מס השכר ומייצר קירוב למסים שהיו אמורים לשלם בסך הכל אם בנק היה חברה שממוסה באופן רגיל.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
המשמעות היא שזה משאיר רווחים נטו של 65.8% בידי הבנקים (100% פחות מס של 34.2%). משמעות עקיפה היא שהמדינה נהנית גם מרווחי הבנקים. זה מקור תקציבי שמן במיוחד - בקצב הרווחים השנתי של הבנקים, המדינה גרפה 12 מיליארד שקל.
לכמה יעלה המס על הבנקים
המס על הבנקים על פי הצעת האוצר יעלה כך שבחיוב המע"מ ייקחו 26% במקום 17%. אבל, ההצעה משאירה הרבה מקום לשאלות ואין עדיין נוסחה סופית. ההצעה ממש לא סגורה וגם לא בטוח שהיא תעבור במתכונת המוצעת.
ההצעה הזו היא שליפה, אבל האמת היא שכל הצעה אחרת היתה סוג של שליפה. באוצר החליטו שלא למסות מעל רף מסוים שמבטא רווחי יתר מחשש שהבנקים יוכלו לשחק עם המספרים ולא לעבור את הרף, ולכן מיסו באופן כללי.
אלא שהגדלת המס לסקטור הבנקים, בלי קשר לרווחים עודפים, לא מוצדקת ערכית. אם רווחי הבנקים יירדו משמעותית ב-2024 והם כבר לא יהיו רווחי יתר מנופחים? הרעיון למסות על רווחי יתר הוא נכון, השיטה עקומה.
בכל מקרה, שיעור המס האפקטיבי תחת ההצעה של האוצר אמור להגיע ל-37%-38% (23% מס על הרווח לפני מע"מ ו-26% מס על הרווח לפני מס ומע"מ). לכאורה החישוב פשוט, אלא שלא ברור איך האוצר מתכוון למסות את המס הרגיל - 23% מס על רווחים לפני מע"מ, אבל במע"מ של 17%, או החדש - 26%. נדלג על התסבוכת, כנראה שבימים הקרובים נידע את הנתונים לעומק, אבל ההערכה היא שהמס יעלה לכיוון 37%.
זה משאיר לבנקים 63% של רווחים. קודם זה היה 65.8%. זאת ירידה של 4.3% ברווח השנתי האבסולוטי. גם אם המס יהיה באזור 38%, זה מחזק את החישוב בפתיח - ירידה של 5%-6% ברווח.
וודאות שווה יותר. אבל יש כאן חשש גדול - המס הזה הוא לשנתיים, אבל מי חותם על כך שאחרי שנה וחצי, שר האוצר שיהיה לא יאריך את המס הזה על הבנקים?
זה כבר משחק אחר. וזה כנראה המשחק שהאנליסטים יתייחסו אליו. זה מוריד את הרווח בצורה פרמננטית ב-5%-6% בשנה. זה אומר שהשווי גם צריך להיות באופן פרמננטי נמוך יותר באותו השיעור - 5%-6%. גם לא סוף העולם.
איך שלא מסתכלים על זה - יש כאן יתרון גדול בהסרת האי וודאות שעוד יתברר כעולה על החיסרון שבמיסוי הנוסף. בבנקים יודעים זאת, ועדיין - כלפי חוץ הם ילחמו בתוכנית, אלא שהם בנזיד עדשים קונים אהדה ושקט מהרגולטור. זה שווה הרבה כסף, תראו מה הם עשו בשביל תדמית בזמן המלחמה - אימוץ של קיבוצים, תמיכה במילואימניקים, הקלות על משכנתאות והלוואות, ועוד. רק זה עלה להם יותר מאשר המיסוי הנוסף.
- 19.אז למה הבנקים משיכים לרדת? (ל"ת)מוטי 17/01/2024 18:04הגב לתגובה זו
- 18.מאז הכתבה הבנקים מתכסחים (ל"ת)בנקים 16/01/2024 21:16הגב לתגובה זו
- 17.מה עם מיסוי קרטל הרכב הבלתי רשמי? שמתנהל בחסות חשו 16/01/2024 08:58הגב לתגובה זומה עם מיסוי קרטל הרכב הבלתי רשמי? שמתנהל בחסות חשודה מאוד של כל ממשלות ישראל ??? זאת בעיה גדולה הרבה יותר לצרכן הישראלי מאשר עמלות מופקעות בבנקים
- 16.מה עם מיסוי קרטל הרכב הבלתי רשמי? שמתנהל בחסות חשו 16/01/2024 08:58הגב לתגובה זומה עם מיסוי קרטל הרכב הבלתי רשמי? שמתנהל בחסות חשודה מאוד של כל ממשלות ישראל ??? זאת בעיה גדולה הרבה יותר לצרכן הישראלי מאשר עמלות מופקעות בבנקים
- 15.Bill Hwang 15/01/2024 23:15הגב לתגובה זואם שיעור המס ינותק מהצמדה למע"מ המשקי (שמוגן על ידי חברתיים למיניהם), האוצר ימשיך לחגוג על העלאת שיעור מס הרווח עוד ועוד. כלומר אי הודאות תגדל
- 14.אמנון 15/01/2024 14:01הגב לתגובה זוהמשקעים רואים 51 אחוז מס על השקעה בבנקים כי על הרווח שנישאר אחרי שהמדינה לוקחת מס על הרווח המשקיע משלם 25 אחוז על העליה בשווי הבנק ומכירה ובחלוקת דיבידנד!
- 13.תודה אבישי על הכתבה המעולה (ל"ת)אלירם 15/01/2024 09:25הגב לתגובה זו
- 2023=1973 15/01/2024 18:30הגב לתגובה זוהעתון הזה הפך לשופר של ממשלת המחדל
- 12.BABA 14/01/2024 19:14הגב לתגובה זוכמחזיק מניות לאומי נראה לי שהולך לקבל צינור ללא וזילין ואני בחרתי בבן גביר, איזה טעות עשיתי.
- בחרת באדם רע ומצורע, והוא כמובן פוגע בך. להבא, תיזהר. (ל"ת)מגיע לך 15/01/2024 18:32הגב לתגובה זו
- 11.כתבה מצוינת אבישי (ל"ת)שמעון 14/01/2024 17:25הגב לתגובה זו
- אתה ביביסט נכון ? 15/01/2024 18:28הגב לתגובה זוהעיקר לשבח את ממשלת המחדל
- 10.האמיתי 14/01/2024 15:38הגב לתגובה זוהבנקים לא צריכים להרוויח יותר מ4 אחוז על ההון דיי לשחיתות ותאוות הבצע
- 9.רק להזכיר לחוגגים הרבה מכספי הפנסיה שלכם מושקעים במניות (ל"ת)אזרח 14/01/2024 15:09הגב לתגובה זו
- 8.גולדפינגר 14/01/2024 14:37הגב לתגובה זוהמס הוא על הציבור, הבנקים הם רק צינור דרכו האוצר שואב את הבסף מהציבור וזאת תוך יצירת מסך עשן כדי שהציבור "יחשוב" שהמיסוי הוא על הבנקים. מה שקוראים העגה המקומית ישראבלוף.
- 7.אל דאגה הציבור ישלם בעמלות יותר גדולות (ל"ת)אפק 14/01/2024 12:02הגב לתגובה זו
- 6.הכתב צודק, לכן צריך מס הרבה יותר גבוה (ל"ת)רועי 14/01/2024 11:55הגב לתגובה זו
- 5.הבנקים יעלו עוד ,האינפלציה לא נבלמת והריבית תישאר גבוהה (ל"ת)כלכלן 14/01/2024 11:41הגב לתגובה זו
- וריבית הזכות תרד וריבית החובה תעלה. (ל"ת)ישראל 14/01/2024 12:41הגב לתגובה זו
- 4.הכריש 14/01/2024 11:35הגב לתגובה זוהממשלה נדרשת לממן 200 מיליארד שקל. בסופו של דבר שיעורי המס יעלו
- 3.אנטוני 14/01/2024 11:20הגב לתגובה זושלא ימשיכו עם זה אחר כך לעוד כמה שנים. אין שום אמון בממשלת הבלהות הזו
- 2.ילדי ישראל 14/01/2024 10:44הגב לתגובה זומה עם מלחמה ארוכה , פשיטות רגל , וכו .
- 1.אסור לפגוע בבנקים. פגיעה בהם זה פגיעה בכל האזרחים (ל"ת)14/01/2024 10:43הגב לתגובה זו
- האמיתי 14/01/2024 15:38הגב לתגובה זוגנבים וגזלנים
- אסור לפגוע באברכים ובאלה שאינם עובדים. (ל"ת)נכון 14/01/2024 12:42הגב לתגובה זו
- רועי 14/01/2024 11:43הגב לתגובה זומספיק לראות תגובות כאלו

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על זינקה 6%, הביטחוניות עלו, מניות הביטוח והבנקים התממשו - נעילה שלילית
אל על והמניות הביטחוניות סיימו בירוק - כל השאר באדום; מניות הביטוח התממשו בחדות כשאיידיאיי, איילון וליברה בלטו עם ירידות של מעל 2.5%
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר ננעל במגמה שלילית כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 סיים ביציבות על ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות
חזקות יותר, מדד הבנקים סיים בירידה של 0.45%, ומדד הביטוח ושירותים פיננסים סיים בירידה של 1.49%. ת"א נדל"ן יורד 0.9% ומנגד ת"א נפט וגז מוסיף 0.5%.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
ביום שני הקרוב ביזפורטל מארח את ועידת ההשקעות בתשתיות. בזק, ניו-מד, שפיר, חברות אנרגיה מתחדשת, רגולטורים, יספקו לכם תובנות כשכולם ינסו לענות על השאלה הגדולה - האם המניות בתחום ימשיכו לספק תשואה עודפת? הרשמו עכשיו לועידה שתערך במתחם הבורסה לניירות ערך באחוזת בית - ועידת התשתיות - פרטים והרשמה
השוק עלה אתמול
על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או
דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון