שירן תמר אזולאי
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"הציבור מעדיף פיקדון לשנה-שנתיים; 50% בריבית משתנה והיתר שקלית או צמודה"

שירן תמר אזולאי מנהלת מחלקת ניהול פיננסי בבנק ירושלים על הביקוש לפיקדונות שעומד על כ-45 מיליארד שקל בחודש ועל השינוי בטעמי הציבור וגם - על השינויים בתמהיל המשכנתא
צחי אפרתי | (1)

שוק הפיקדונות צבר תאוצה בשנתיים האחרונות על רקע עליית הריבית, השמרנות הישראלית בשילוב ריבית אטרקטיבית יחסית הסיט כספים רבים לעבר הפיקדונות והביקוש החודשי עומד על כ-45 מיליארד שקל. 

הריבית בבנקים לשנה עמדת על פי התעריף בכ-4%, אבל בפועל אפשר לקבל הרבה יותר. אם אתם מתמקחים, אם הסניף רוצה להגיע ליעד הפיקדונות, אם הבנק רואה בכם לקוח בטוח, אתם תוכלו לקבל ריבית גבוהה יותר.

ולמרות היתרון המסוים של בנק ירושלים סך הפיקדונות של הציבור בבנק נאמד בפחות מ-2% מסך המערכת, כלומר יש לקוחות שמשקיעים את המאמץ ומעבירים באופן דיגיטלי את כספי הפקדון לבנקים בהם יקבלו תוספת מסוימת וסביר להניח שמדובר בלקוחות עם כסף קטן יותר שם הבנקים הגדולים פחות מתאמצים על הלקוח. 

 

בבנק ירושלים מספקים ריבית טובה היסטורית, אבל בפועל הם לא מזיזים את המחוג. במקרים רבים בכלל הבנקים הלקוחות שרוצים או מאיימים לעזוב מקבלים לבסוף ריבית טובה בפיקדונות. שירן תמר אזולאי מנהלת מחלקת ניהול פיננסי בנק ירושלים מסבירה בראיוןTV לביזפורטל מה הביקושים לפיקדונות ומה ההעדפות הציבור. 

 

מה סך ההשקעות של הציבור בפיקדונות בישראל?

"מאז שהריבית עלתה ראינו שהפיקדונות במרכז הבמה של המוצרים הפיננסים בישראל, הביקוש הוכפל והגיע לסך של 40-45 מיליארד שקל בחודש. הציבור אקטיבי בבחירת הפיקדונות שהוא רוצה ושינויים בטעמי הציבור שהם בהלימה לשינויים בסביבה הכלכלית. למשל הריבית המשתנה שלא הייתה במשחק לפני עליית הריבית וככל שהריבית בנק ישראל עלתה ראינו את הציבור מגדיל את היקף הביצועים בריביות משתנות ובוחר את המסלול יותר מהריבית הקבועה".

 

מעבר לעליית הריבית, מה עוד מסביר את הקפיצה המשמעותית בסך הפיקדונות?

"הציבור ראה שהריבית עולה חיפש לקבע ריבית גבוהה בהשקעה סולידית בהשוואה לאלטרנטיבות השקעה אחרות ופיקדונות הפכו לאלטרנטיבה מעניינת. כריבית אבסולוטית האפשרות לקבע ריבית גבוהה היא משמעותית והציבור הסיט חלק גדול מהכספים שלו לכיוון הפיקדונות".

 

אמנם הריבית שלכם מעט גבוהה יותר מהממוצע אבל ניתן להתמקח מול הבנק שלך, האם הפער מצדיק את המאמץ?

"יש הרבה לקוחות שעושים את המאמץ ואפשר בתהליך דיגיטלי מאוד פשוט ובהפקדה דיגיטלית מקצה לקצה כל לקוח מכל הבנקים לא רק שלנו יכולים לפתוח חשבון ייעודי לפיקדון בבנק ירושלים, הציבור יודע להשוות בין הבנקים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

איזה סוגי פיקדונות יותר נפוצים?

"רואים עלייה בביקוש לפיקדונות בריבית משתנה וכעת זה מתאזן, הציבור דינאמי וכשהוא רואה שהריבית התייצבה רואים עליה בביקוש לריביות קבועות כי הציבור רוצה לקבע את ריבית שהוא יקבל. רואים גם עליה בביקוש לפיקדונות צמודים, הציבור שם לב לרמת האינפלציה שעלתה ובהתאם הביקוש.

 

"ברמת כלל המערכת אם לפני עליות הריבית פיקדונות בריבית המשתנה היו קרובים לאפס וכיום מחצית מהביצועים הם בריבית משתנה כאשר כל היתר בריבית שקלית או צמודה. עיקר הציבור מעדיף טווח של שנה-שנתיים שם הביקוש יותר משמעותי ואם זה לטווח ארוך הוא מעדיף אופציה ליציאה אם זה למשך של 3-5 שנים.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה בנק ים.נותן את הפיקדונות הטובים ביותר. (ל"ת)
    ביבי המלך 18/08/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: