התפלה היא תהליך טכנולוגי להפקת מים מתוקים ממי ים או ממים מליחים, באמצעות הסרת המלחים והמינרלים. השיטה הנפוצה כיום היא אוסמוזה הפוכה, שבה המים נדחפים בלחץ גבוה דרך ממברנות המסננות את המלח. בישראל, שהיא מדינה ענייה במשאבי מים טבעיים, הפכה ההתפלה לעמוד
תווך במשק המים הלאומי ולפתרון מרכזי למחסור הכרוני במים.
לאורך החוף הישראלי פועלים מספר מתקני התפלה גדולים, המספקים חלק ניכר מצריכת מי השתייה של המדינה. פרויקטים אלה מהווים דוגמה לשילוב בין טכנולוגיה
מתקדמת לבין תשתית לאומית אסטרטגית, והם נחשבים להישג הנדסי המשמש מודל למדינות רבות המתמודדות עם מצוקת מים.
ענף ההתפלה קשור באופן הדוק לכלכלת ישראל, הן בהיבט ביטחון המים והן מבחינת ההשקעות הנדרשות
בהקמת המתקנים ובתפעולם. חברות ישראליות בתחום צברו מוניטין וידע שהפכו למוצר יצוא, המשלב הנדסה, אנרגיה וניהול תשתיות. ההיבטים הכלכליים של עלות המים המותפלים, צריכת האנרגיה של המתקנים והשפעתם על הכלכלה
הריאלית ממשיכים לעמוד במרכז הדיון הציבורי והמקצועי בישראל.
העכירות החריגה במי הים ממשיכה לשבש את פעילות מתקני ההתפלה; הרשויות הונחו לצמצם גינון, שימושים ציבוריים ופעילות חקלאית, בעוד אספקת המים לבתים נמשכת. האירוע מעלה גם שאלה רחבה יותר: אם אירוע סביבתי מצליח להשבית כמה מתקנים במקביל, עד כמה ערוך משק המים למצב
שבו ההשבתה נמשכת ימים - או נגרמת מפגיעה בזמן מלחמה?
מדובר על הסכם עם מתקן ההתפלה בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. תוקם מנהרה ימית בקוטר 3.8 מטר ובאורך 2,000 מטר, לאספקת מי גלם למתקן ההתפלה. מועד סיום ביצוע הפרויקט צפוי בחודש אוקטובר 2023
חברת הביטוח תשקיע בזרוע איכות הסביבה של הקרן לפי שווי "לפני הכסף" של 740 מיליון שקל, אשר ישמשו בין היתר למימון רכישת ק.מ.מ מיחזור; הקרן צפויה להכיר ברבעון הראשון בהכנסות של 150-130 מיליון שקל
לא התפלת המים או הטיפול בפסולת, אלא ההתייעלות האנרגטית עבור בתי המלון שהגדילו תפוסה עם היציאה מהקורונה - היא שבכל זאת תרמה לדוחות. הרווח התפעולי ברמה דומה של 41 מיליון, בנטרול רווח חד פעמי ברבעון המקביל
