לאור מצוקת המים: יוקמו 5 מתקני התפלה חדשים מהצפון עד הדרום
המועצה הארצית לתכנון החליטה היום (ג') להעביר לאישור הממשלה את תכנית המתאר הארצית לאתרים להתפלת מי ים במטרה לתת מענה לצרכי אספקת המים בישראל.
לפי המועצה הארצי, לאור הגידול בביקוש למים, השינוי במגמות הצריכה, הגידול באוכלוסייה ושינוי ברמת החיים, בד בבד עם הידלדלות מקורות המים הטבעיים, נוצר מחסור חמור במשק המים בישראל. התפלת מי ים נבחרה כאחד הפתרונות, אשר יספקו את הביקושים בטווח הקצר, הבינוני והארוך וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים. מדובר בפתרון זמין ואמין שמלבד השיפור המשמעותי בהיצע המים בישראל, יסייע גם לריכוך המים, הפחתת המלחים בשפכים ולשיפור באיכות המים.
התפישה התכנונית של התכנית, מתבססת על הקמה של חמישה אתרים גדולים להתפלת מי-ים. האתרים נפרשים גאוגרפית בחמישה אזורים בהתאמה לחלוקה המרחבית של רשות המים: אזור הגליל המערבי, אזור חדרה, אזור נחל שורק, אזור אשדוד ואזור אשקלון. פרישה זו תתן מענה לצריכה החזויה במשקי הבית למים באיכות מי-שתייה.
באמצעות המתקנים הכלולים בתכנית, יסופקו כ- 750 מלמ"ש, כחלק ממערך ההתפלה בישראל הצפוי להגיע להיקף התפלה של 1,740 מיליון מ"ק בשנה בכל המתקנים עד שנת היעד 2050.
100 דונם לכל מתקן התפלה
אתרי ההתפלה הכלולים בתכנית הם: במרחב השרון - במערב אזור תעשיה עמק חפר, במרחב מרכז (אזור נחל שורק) אתר שורק ד', במרחב אשדוד - באזור תעשיה צפוני אשדוד ובמרחב אשקלון - אותרו שני אתרים שיהוו חלופה זה לזה: בקצא"א ומצפון לאזור התעשייה הדרומי של העיר. יצוין כי מתקן ההתפלה עבור אזור הגליל המערבי מקודם בתכנית נפרדת.
- ג'נריישן קפיטל מדווחת על מימון מחודש למתקן ההתפלה באשדוד
- ישראל מדינה ירוקה? יותר ממה שחשבתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המועצה הארצית קיימה דיון בהמלצות החוקר להערות, שהוגשו על ידי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, והחליטה להעביר את התכנית לאישור הממשלה.
כל אחד מאתרי ההתפלה כולל: שטח בהיקף של כ- 100 דונם עבור מתקן ההתפלה, כ-90 דונם נוספים למאגר תפעולי, שטח לתשתיות בים, רצועות לתכנון עבור צנרת יבשתית וימית לשאיבת מי הזנה (מי ים) ולסילוק מי הרכז (תמלחת), רצועות לתכנון לצנרת להולכת מים מותפלים ממתקן ההתפלה למאגר התפעולי וממנו למערכת הארצית / האזורית וכן מתקנים ותשתיות נלווים.
- 7.ברק 03/12/2013 12:21הגב לתגובה זוחשוב לדאוג שיהיו עודפים גם בעתיד. המחיר גבוהה לא בגלל מחסור ולא רק בגלל עלויות יצור. יש צורך להפחית את המחיר.
- 6.שימו לב, זו לא תכנית לשנה הבאה, זו תכנית עד לשנת 2050. (ל"ת)אהוד 03/12/2013 12:04הגב לתגובה זו
- 5.טנא 03/12/2013 11:34הגב לתגובה זואשקלון, קיים אשדוד, קיים, חדרה, קיים, שורק, קיים גליל - בתכנון יכול להיות שקפצה לכן כתבה מלפני חמש עשרה שנה?
- 4.millerma 03/12/2013 11:26הגב לתגובה זולפני חדשים כתבתם שמרוב מים סגרו חלק ממכוני ההתפלה...עכשיו פתאם חסר??? שקרנים כולם במדינה שלנו
- 3.כרמילידה 03/12/2013 11:17הגב לתגובה זוורשות המים שוקלת לסגור מתקני התפלה. אז מה נכון? בקיצור עובדים עלינו במטרה להאיר את מחירי המים גבוהים
- 2.סיפורי סבתא. הכל כדי לתת לעוד מקורבים להרוייח. (ל"ת)לא חסר מים בדוק 03/12/2013 11:13הגב לתגובה זו
- 1.צופה 03/12/2013 11:09הגב לתגובה זואדוני הכתב לאחרונה הייתי בהרצאה של סילבן שלום לא רק שהמדינה אינה מתייבשת אלא שיש עודף מים. משום כך משביתים ב-2014 את חלק ממתקני ההתפלה ומוכרים מיים לירדנים. אתה לא מסוגל להבחין בין תוכניות לטטוח ארוך למצב משק המיים הנוכחי? מה הכותרת המטופשת הזו??????
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
