לאור מצוקת המים: יוקמו 5 מתקני התפלה חדשים מהצפון עד הדרום
המועצה הארצית לתכנון החליטה היום (ג') להעביר לאישור הממשלה את תכנית המתאר הארצית לאתרים להתפלת מי ים במטרה לתת מענה לצרכי אספקת המים בישראל.
לפי המועצה הארצי, לאור הגידול בביקוש למים, השינוי במגמות הצריכה, הגידול באוכלוסייה ושינוי ברמת החיים, בד בבד עם הידלדלות מקורות המים הטבעיים, נוצר מחסור חמור במשק המים בישראל. התפלת מי ים נבחרה כאחד הפתרונות, אשר יספקו את הביקושים בטווח הקצר, הבינוני והארוך וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים. מדובר בפתרון זמין ואמין שמלבד השיפור המשמעותי בהיצע המים בישראל, יסייע גם לריכוך המים, הפחתת המלחים בשפכים ולשיפור באיכות המים.
התפישה התכנונית של התכנית, מתבססת על הקמה של חמישה אתרים גדולים להתפלת מי-ים. האתרים נפרשים גאוגרפית בחמישה אזורים בהתאמה לחלוקה המרחבית של רשות המים: אזור הגליל המערבי, אזור חדרה, אזור נחל שורק, אזור אשדוד ואזור אשקלון. פרישה זו תתן מענה לצריכה החזויה במשקי הבית למים באיכות מי-שתייה.
באמצעות המתקנים הכלולים בתכנית, יסופקו כ- 750 מלמ"ש, כחלק ממערך ההתפלה בישראל הצפוי להגיע להיקף התפלה של 1,740 מיליון מ"ק בשנה בכל המתקנים עד שנת היעד 2050.
100 דונם לכל מתקן התפלה
אתרי ההתפלה הכלולים בתכנית הם: במרחב השרון - במערב אזור תעשיה עמק חפר, במרחב מרכז (אזור נחל שורק) אתר שורק ד', במרחב אשדוד - באזור תעשיה צפוני אשדוד ובמרחב אשקלון - אותרו שני אתרים שיהוו חלופה זה לזה: בקצא"א ומצפון לאזור התעשייה הדרומי של העיר. יצוין כי מתקן ההתפלה עבור אזור הגליל המערבי מקודם בתכנית נפרדת.
- ישראל מדינה ירוקה? יותר ממה שחשבתם
- שיכון ובינוי מוכרת את החזקתה במתקן ההתפלה בחדרה ב-195 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המועצה הארצית קיימה דיון בהמלצות החוקר להערות, שהוגשו על ידי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, והחליטה להעביר את התכנית לאישור הממשלה.
כל אחד מאתרי ההתפלה כולל: שטח בהיקף של כ- 100 דונם עבור מתקן ההתפלה, כ-90 דונם נוספים למאגר תפעולי, שטח לתשתיות בים, רצועות לתכנון עבור צנרת יבשתית וימית לשאיבת מי הזנה (מי ים) ולסילוק מי הרכז (תמלחת), רצועות לתכנון לצנרת להולכת מים מותפלים ממתקן ההתפלה למאגר התפעולי וממנו למערכת הארצית / האזורית וכן מתקנים ותשתיות נלווים.
- 7.ברק 03/12/2013 12:21הגב לתגובה זוחשוב לדאוג שיהיו עודפים גם בעתיד. המחיר גבוהה לא בגלל מחסור ולא רק בגלל עלויות יצור. יש צורך להפחית את המחיר.
- 6.שימו לב, זו לא תכנית לשנה הבאה, זו תכנית עד לשנת 2050. (ל"ת)אהוד 03/12/2013 12:04הגב לתגובה זו
- 5.טנא 03/12/2013 11:34הגב לתגובה זואשקלון, קיים אשדוד, קיים, חדרה, קיים, שורק, קיים גליל - בתכנון יכול להיות שקפצה לכן כתבה מלפני חמש עשרה שנה?
- 4.millerma 03/12/2013 11:26הגב לתגובה זולפני חדשים כתבתם שמרוב מים סגרו חלק ממכוני ההתפלה...עכשיו פתאם חסר??? שקרנים כולם במדינה שלנו
- 3.כרמילידה 03/12/2013 11:17הגב לתגובה זוורשות המים שוקלת לסגור מתקני התפלה. אז מה נכון? בקיצור עובדים עלינו במטרה להאיר את מחירי המים גבוהים
- 2.סיפורי סבתא. הכל כדי לתת לעוד מקורבים להרוייח. (ל"ת)לא חסר מים בדוק 03/12/2013 11:13הגב לתגובה זו
- 1.צופה 03/12/2013 11:09הגב לתגובה זואדוני הכתב לאחרונה הייתי בהרצאה של סילבן שלום לא רק שהמדינה אינה מתייבשת אלא שיש עודף מים. משום כך משביתים ב-2014 את חלק ממתקני ההתפלה ומוכרים מיים לירדנים. אתה לא מסוגל להבחין בין תוכניות לטטוח ארוך למצב משק המיים הנוכחי? מה הכותרת המטופשת הזו??????
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
