הבנקים הגדולים מגיעים לדוחות עם מניות בשיא - עכשיו הם צריכים לספק את הסחורה
מי מגיע לדוחות עם הכי הרבה לחץ על הגב, מה השוק מחפש מעבר לרווח למניה, למה רגולציה בוושינגטון נכנסת לתמחור מהר ואיך רמז קטן על אשראי ועל מצב הצרכן יכול להזיז מניות ביום הדוח
השנה רק התחילה טכבר החודש המניות של ג׳יי פי מורגן צ׳ייס, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס כבר מגיעות לשיאים חדשים, וסיטיגרופ מטפסת לרמה הכי גבוהה שלה מאז 2008. גם סקטור הפיננסים במדד S&P 500 מצטרף לשיא, ואז מגיע שבוע הדוחות ומכניס את כולם למצב בדיקה. כשהמחירים כבר רצים קדימה, כל המסר מהבנקים צריך להיות חד וברור כדי להצדיק את הרמה הזאת, אחרת השוק יתחיל לשאול אם זו הייתה פשוט פתיחת שנה לוהטת שנשענה יותר על מומנטום מאשר על תוצאות.
שבוע הדוחות מרוכז וצפוף, וזה חלק מהלחץ. ג׳יי פי מורגן מפרסמת ביום שלישי, יום אחרי זה מגיעות בנק אוף אמריקה, וולס פארגו וסיטיגרופ, וביום חמישי מורגן סטנלי וגולדמן זאקס. כשהכול יוצא באותו חלון זמן, ההשוואה בין הבנקים קופצת ישר לעיניים, מי מצליח להוציא יותר רווח מכל דולר הכנסה ומי נשמע יותר מהוסס לגבי ההמשך.
ברוב הבנקים הגדולים התחזית לרבעון האחרון של 2025 מצביעה על רווח למניה גבוה יותר לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. אצל גולדמן זאקס התמונה יוצאת קצת הפוכה, הרווח למניה אמור לרדת מעט דווקא בזמן שההכנסות מטפסות. כשזה הפער, השוק בדרך כלל לא מסתפק בכותרת של המספרים ומחפש מהר להבין מה בדיוק יושב מאחורי זה.
מה דוחף את התחזיות למעלה
יותר קניות ומכירות, יותר כסף שמחליף ידיים, ויותר עמלות שנאספות בדרך בפעילות של ניהול הון וניהול נכסים אצל הבנקים. לקוחות שמרגישים שהבורסה עובדת בשבילם נוטים להיות פעילים יותר, והבנקים רואים את זה מהר בשורת ההכנסות דרך התנועה עצמה. זה נשמע טכני, אבל בפועל מדובר בכסף די פשוט שנכנס בלי שהבנק חייב להגדיל בהכרח סיכון אשראי כדי לייצר אותו.
- בין CPI לתוצאות הבנקים: האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
- הבורסות באסיה מדשדשות לפני דוח התעסוקה בארה"ב והכרעת בית המשפט העליון על המכסים של טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקופה בסופר ממשיכה לעבוד, החשבונות ממשיכים להיפרע, ותיקי האשראי בבנקים לא מציגים בינתיים שבר שמכריח אותם לעצור ולהקשיח הכול. כשההוצאות אצל הציבור נשארות יציבות והחוב לא מתחיל להידרדר בקצב שמדליק נורות אדומות, הלחץ על איכות האשראי יורד מעצמו. במצב כזה הבנקים פחות נאלצים לנפח הפרשות שמוחקות את השיפור, וזה נותן לרווחיות מרווח נשימה.
בוושינגטון מתחזק דיבור על הקלות רגולטוריות במערכת הפיננסית, והכיוון הכללי נתפס יותר ידידותי לוול סטריט. זה עדיין לא בהכרח שינוי שמופיע מיידית בכל סעיף בדוחות, אבל השוק מתרגם את האווירה הזו לציפייה ליותר מרחב פעולה לבנקים, גדולים וקטנים. בתוך הציפייה הזאת המשקיעים מתחילים לתמחר תנאים נוחים יותר, וזה אחד הגורמים שמסבירים למה מניות הבנקים קיבלו רוח גבית.
איפה מתחילים להרגיש עצבנות
דיבורים על איכות אשראי ועל הלוואות של בנקים לגופים פיננסיים שאינם בנקים מתחילים להצטבר לקראת סוף 2025, לא כמשהו שחייב לקפוץ מיד מתוך המספרים אלא כזרם רקע שמסתובב בשוק. לפעמים זה נשאר בשוליים של הדוח עצמו, אבל ברגע שההנהלות עוברות לשפה שמרנית יותר בשיחות עם המשקיעים, זה כבר מספיק כדי לגרום לשוק להתחיל לחשב מסלול מחדש.
- פרמאונט הולכת על הראש של הדירקטוריון בוורנר
- סולאראדג׳ קופצת ב-10%, גילת מזנקת ב-12%; המדדים מחקו את הירידות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%
סימנים לשוק עבודה קצת פחות חזק וסנטימנט צרכני שמתקרר מתחילים להופיע בשוליים, לפעמים עוד לפני שרואים את זה ממש במספרים. זה נכנס לדוחות בעיקר דרך הזהירות של ההנהלות כשהן מדברות על ההמשך, עם ניסוחים יותר זהירים לגבי איך השנה מתקדמת. לא חייב להיות פה שינוי דרמטי בנתונים כדי שהמסר יעבור, לפעמים זו פשוט תחושה שהדרך קדימה נהיית פחות חלקה.
המחירים במניות הבנקים מטפסים לרמות שיא, וכבר מגולמים בהם לא מעט תרחישים חיוביים. בתוך סביבה כזו גם דוח שמגיע בדיוק לפי התחזיות יכול להיתקל בלחץ אם הוא לא מביא איתו סיפור ברור לגבי ההמשך. לא צריך אירוע חריג או מספרים חלשים במיוחד, לפעמים זה פשוט מצב שבו הציפיות נבנו גבוה מדי והדוח לא מוסיף להן שכבה נוספת.
המספרים שכל אחד מהבנקים צריך לעמוד בהם
אצל ג׳יי פי מורגן צ׳ייס הציפייה היא לרווח למניה של 4.91 דולר לעומת 4.81 דולר בשנה שעברה, עם הכנסות של 46.17 מיליארד דולר לעומת 42.77 מיליארד. בבנק בסדר גודל כזה כולם מחפשים את המקור לגידול, האם זה מגיע מפעילות בשווקים, מניהול נכסים או מעבודה “שחורה” של הבנקאות המסחרית.
בנק אוף אמריקה אמור להציג רווח למניה של 96 סנט לעומת 82 סנט, והכנסות של 27.7 מיליארד דולר לעומת 25.3 מיליארד. השוק יבדוק כמה מהשיפור נשאר אחרי הוצאות, ועד כמה הבנק מצליח לשמור על קצב בלי להעלות סיכון בצורה שתרדוף אותו בהמשך.
סיטיגרופ מגיעה עם תחזית לרווח למניה של 1.67 דולר לעומת 1.34 דולר, והכנסות של 20.45 מיליארד דולר לעומת 19.58 מיליארד. המניה כבר משדרת “משהו השתנה”, ועכשיו הדוח צריך להראות שזה תהליך ולא עוד ספרינט קצר.
וולס פארגו צפויה לרווח למניה של 1.66 דולר לעומת 1.43 דולר, והכנסות של 21.65 מיליארד דולר לעומת 20.38 מיליארד. כאן הפוקוס הוא על יציבות. פחות להבריק, יותר להמשיך לשפר בלי הפתעות.
מורגן סטנלי עם תחזית לרווח למניה של 2.42 דולר לעומת 2.22 דולר, והכנסות של 17.7 מיליארד דולר לעומת 16.2 מיליארד. היא מושפעת מאוד מהמצב בשווקים ומהפעילות של לקוחות עשירים, ולכן כל רמז לגבי תחילת השנה יכול להזיז אותה חזק.
בגולדמן זאקס התחזית היא לרווח למניה של 11.62 דולר לעומת 11.95 דולר, בזמן שההכנסות צפויות לעלות ל 14.49 מיליארד דולר לעומת 13.87 מיליארד. כשהכנסות עולות והרווח למניה יורד, זה בדרך כלל אומר שיש משהו בעלויות או בתמהיל הפעילות שצריך לפענח.
מה באמת יזיז את המניות אחרי הדוח
הביקוש לאשראי לתוך תחילת 2026, מצב הלקוח הצרכני, והסיכונים שזזים ברקע עולים מהר מאוד בשיחות של ההנהלות, הרבה לפני שמישהו מספיק להתעכב על איך נסגר הרבעון האחרון של 2025. המספרים עצמם סוגרים את השנה הקודמת, אבל השוק כבר מקשיב בעיקר לאאוטלוק, לאיך הבנקים מתארים את התקופה שמיד מגיעה אחרי. לפעמים זה נשמע כמו עניין קטן של ניסוח או טון, אבל כשציפיות כבר גבוהות, הניואנסים האלה הם בדיוק הדבר שמדליק את הכפתור.
כל משפט קטן בשיחות עם המשקיעים מקבל נפח אחר כשכל הבנקים מדווחים אחד אחרי השני באותו שבוע. הטון עובר מהר מהנהלה להנהלה, וההשוואה נהיית כמעט אוטומטית, מי נשמע בטוח ומי מתחמק. אחרי ריצה לשיאים אין הרבה סבלנות לשפה אפורה, ואם המנהלים נשמעים זהירים מדי גם מתוך שמרנות רגילה או שיקולים טכניים, לא מעט משקיעים מתרגמים את זה מיד כתחילת התקררות.
