רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רשות ניירות ערך בקנסות לרואה חשבון של רמי לוי על הפשלה בדוחות - יצא בזול

איך רואה חשבון מבקר מפספס זינוק של 65% ברווח הנקי? אחרי שהחברה ורמי לוי עצמו כבר שילמו קנסות, הגיע תורו של הרו"ח המבקר לשלם 165 אלף שקל; ברשות לניירות ערך מבהירים: גם בדו"ח רבעוני, רואה החשבון הוא לא חותמת גומי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי

ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך הטילה קנס על רואה החשבון המבקר של רמי לוי שיווק השקמה, בעקבות ליקוי בדיווח בדוחות הכספיים של החברה. הוועדה, בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא ובהשתתפות עו"ד לירון נעים ועו"ד לינה רסקין חבקין, אישרה הסדר אכיפה מנהלי שנחתם עם ישראל נקל, רואה החשבון המבקר של רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ. במסגרת ההסדר הוטל על נקל עיצום כספי של 165 אלף שקל.

לפני שנתיים סיקרנו כאן בהרחבה את הטעות בדוחות. טעות של 44 מיליון שקל זה לא עניין של מה בכך, זה לא רק 'ניפוח', זה משפיע על התמחור של המניה. משקיעים ראו את רמי לוי עם שורת רווח גדולה, נכנסו והרימו את המניה, הטעות התבררה והמניה ירדה והם הפסידו. אבל מי שאחראי לוודא שדברים כאלו לא יקרו זה הרו"ח, והוא לא עשה את העבודה שלו.

לחצו על התמונה לקריאת הכתבה -



והנה כתבה נוספת בנושא -



המהלך הזה מצטרף לשורת צעדי אכיפה שננקטו בפרשה בחודשים האחרונים. כבר לפני מספר חודשים אישרה ועדת האכיפה הסדרים קודמים, שבמסגרתם הוטל על החברה עיצום כספי של 1.4 מיליון שקל. על רמי לוי עצמו הוטל קנס אישי של 250 אלף שקל, ועל סמנכ"ל הכספים עופר בהרל הוטל עיצום כספי של 200 אלף שקל, לצד מניעת כהונה בפועל למשך שנה, כך שלא יוכל לשמש כנושא משרה בגוף מפוקח בתקופה זו.

בדוח הכספי של החברה לרבעון הראשון של 2023 נכללו פרטים מטעים, ובראשם נתון רווח כולל מנופח. הדוח הציג רווח כולל של יותר מ-68 מיליון שקל, בעוד שהרווח הכולל הנכון עמד על כ-23.5 מיליון שקל בלבד. בפועל, מדובר בפער של כ-44.5 מיליון שקל לעומת הנתון שהיה אמור להיות מדווח לציבור המשקיעים.

זה טעות מהותית גם במונחים יחסיים. השפעת הטעות ברבעון הראשון הסתכמה בכ-13.3% מהרווח הגולמי, כ-65.4% מהרווח הנקי וכ-7.8% מההון העצמי של החברה. סעיף הרווח, מזכירים ברשות, הוא אחד הסעיפים המרכזיים בדוחות הכספיים של תאגידים ציבוריים, ולכן חריגה בהיקף כזה נחשבת משמעותית במיוחד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהסדר האכיפה יוחסה לנקל הפרה של הכללת פרט מטעה שנעשתה ברשלנות, במסגרת עבודת הסקירה שביצע לדוחות הרבעון הראשון של 2023. זאת, בין היתר, על רקע נתון רווח גולמי חריג שנכלל בדוחות. לפי עמדת הרשות, מנכ"ל החברה גם התריע בפני רואה החשבון על החריגות והחשד לקיומה של טעות, וביקש ממנו להעמיק את הבדיקות כדי לוודא את מהימנות הנתונים. למרות זאת, נטען כי נקל העניק דוח סקירה ללא הסתייגות, אף שהטעות המהותית לא זוהתה. במסגרת ההסדר הסכים נקל לקבל על עצמו אמצעי אכיפה, תוך שהוא מודה בעובדות, אבל מבלי להודות בהפרה.

בהחלטתה התייחסה ועדת האכיפה גם להבדל בין הליך סקירה לבין ביקורת מלאה. הוועדה ציינה כי סקירה אינה נועדה להבטיח שלא תתרחש לעולם טעות בדוחות הכספיים, אבל הבהירה כי על רואה החשבון המבקר לשמש גורם מאזן ובולם כאשר מתגלים נתונים חריגים או אינדיקציות לטעות מהותית. במצבים כאלה, ובמיוחד כשיש חריגות ביחס למגמות היסטוריות, לרבעונים מקבילים או לפעילות העסקית הרגילה של החברה, מצופה מרואה החשבון להעמיק בבדיקות, לשאול שאלות ולבחון באופן ביקורתי את ההסברים שניתנים לו. עוד נקבע כי גם אם הנתונים נראים סבירים בעיני הנהלת החברה, אין בכך כדי לפטור את רואה החשבון מהפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי.

ברשות לניירות ערך מציינים כי אמצעי האכיפה בתיק משקפים את מדיניות החמרת הענישה בהפרות מנהליות, לצד דגש על שקיפות והגנה על ציבור המשקיעים. העיצום הכספי שהוטל על רואה החשבון המבקר הוא הגבוה ביותר שהוטל עד כה על רואה חשבון במסגרת הליך אכיפה מנהלי. ההליך הזה ממחיש גם את מדיניות קיצור לוחות הזמנים בין מועד ביצוע ההפרה לבין סיום ההליך המנהלי. מרבית הסדרי האכיפה בפרשה אושרו באוגוסט 2025, כשנתיים בלבד אחרי שהאירוע הגיע לידיעת הרשות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה