רמי לוי
צילום: BIZPORTAL

רמי לוי - טעות בדוחות הרבעון הראשון; הרווח הכולל מתאפס; האם יתפתח משבר אמון מול המשקיעים?

לא נכללו 59 מיליון שקל בעלות המכר; המשמעות - הרווחיות הגולמית נמוכה ב-3% מהמדווח, השורה התחתונה קרובה לאפס. איך זה קורה ומה זה אומר על המשך? עדכון - דוחות רבעון שני חושפים שהרווחיות לא יורדת (התקלה כולה נרשמה ברבעון ראשון)
אבישי עובדיה | (7)

דבר כזה עוד לא היה - חברת רמי לוי 1.1% מדווחת על טעות ענקית שמורידה כמעט את כל הרווח ברבעון הראשון. לחברה נעלמו 60 מיליון שקל של קניות מספקים וכתוצאה מכך לא נרשמו הקניות האלו (מהספקים) בעלות המכר שבדוח רווח והפסד. אם הם היו נרשמים, הרווחיות הגולמית לא היתה 24.1%, אלא סביב 21%. אם  הם היו נרשמים הרווח הכולל כמעט ומתאפס, הרווח הנקי יורד מ-68 מיליון שקל לכ-23 מיליון שקל (עדכון - החברה פרסמה דוח רבעון שני והצגה מחדש לרבעון ראשון).   > נחשו מי רואה החשבון של רמי לוי? בחברה מסבירים שזה לא ישפיע על התוצאות הכוללות של המחצית. איך זה ייתכן? הקניות האלו ירשמו במסגרת ההצגה מחדש. אבל זה שיהיה תיקון עוד לא אומר מה יהיה ברבעון השני. זה לא מעיד על הרווחיות האמיתית של רמי לוי - האם הרווח הוא באזור 65-70 מיליון שקל או באזור 20-25 מיליון שקל.   הצגה מחדש: רמי לוי - הצגה מחדש המשקעים נותרים עם שאלות גדולות - מה זה אומר על הרווח המייצג של רמי לוי, ומה יהיו התוצאות ברבעון השני? כנראה, אבל זו הערכה בלבד - המכה שיספוג הרבעון הראשון היא טעות נגררת, אוסף של טעויות ברישום מתקופות קודמות. אחרת, הרווח המייצג של רמי לוי צונח לאזור האפס. כלומר, דמיינו שיתרת ספקים נשכחה משום מה לאורך תקופה ממושכת ואז אחרי שהיא הצטברה לסכום של 60 מיליון שקל היא התגלתה ואז נעשה התיקון ברבעון אחד ספציפי. הרבעון הזה מקבל את כל "העונש", אבל הרווח שבו לא באמת מייצג.  אם זה כך, אם יש כאן טעויות-תיקונים היסטוריים ו-או איזה הסדר של הנחות עם ספקים שישפיע חד פעמית, זה לא יהיה ביג דיל. אבל מהניסוח של הודעת החברה אי אפשר לדעת. האפשרות הבעייתית, אך הלא סבירה היא שהטעות הזו אכן היתה כולה ברבעון אחד ואז המשמעות מסוכנת - הרווחיות המייצגת של רמי לוי נמוכה. אז זה אומר שאכן רמי לוי היא רשת  זולה, אבל זה בגלל שהיא עצמה בקושי מרוויחה. ניתן לרמי לוי האיש את הקרדיט שהוא יודע להרוויח, וככל הנראה נקבל בקרוב הודעות הבהרה בעניין.  עדכון - רמי לוי פרסמה שעה אחרי הדיווח על הכוונה להציג מחדש את הרבעון הראשון, את הדוח לרבעון השני. בשורה התחתונה הרווח הוא 84 מיליון שקל ברבעו, משמע, התיקון אכן היה חד פעמי ולא מעיד על בעיה נמשכת ברווחיות וברווחים המייצגים בעיה נוספת היא כמובן בידיעה ש-60 מיליון שקל נעלמים מהדוחות והבקרה הפנימית, רואי החשבון, מחלקת הכספים, הנהלת רמי לוי ורמי לוי עצמו, לא עלו על זה. הם מציגים את זה כטעות בתום לב, אבל חברים יקרים - זה כל הרווח ברבעון.  "במהלך סגירת הדוחות הכספיים של רמי לוי לרבעון השני של שנת 2023 גילתה החברה טעות בהצגת עלות המכירות בדוחות הכספיים לרבעון הראשון", מציינת הנהלת החברה בדיווח, "על פי החברה מדובר בטעות אנוש בתום לב, אבל מדובר בטעות גדולה - בסעיף עלות המכירות בדוח רבעון ראשון לא נכללו יתרות סגירה של מספר ספקים בסך של 59 מיליון שקל. השפעת הטעות על הרווח הכולל של החברה לרבעון הראשון היא 44.6 מיליון שקל (לאחר הפחתה של הפרשה לבונוס מנכ"ל בסך של מיליון שקל). "הטעות הנה בעיתוי רישום הקניות בין רבעון ראשון לרבעון שני לשנת 2023 וכפועל יוצא אינה משפיעה על תוצאות התקופה למחצית הראשונה ואף לא על ההון של החברה ליום 30 ביוני 2023", מוסרת החברה, "כמו כן אין לטעות השפעה על פעילות החברה או על עמידה באמות מידה פיננסיות של החברה. בשל הטעות בדוח רבעון ראשון התקיימה בקרה הפנימית חולשה מהותית. להערכת הנהלת החברה, בהסתמך על בדיקה שנערכה בסיוע רואה החשבון המבקר של החברה ויועצים חיצוניים, קיימות נכון ליום 30 ביוני 2023 בקרות חשבונאיות נאותות לצורך איתור ומניעת טעויות. לפיכך, סבורה הנהלת החברה כי ליום 30 ביוני 2023 בהתבסס על הערכת האפקטיביות של הבקרה הפנימית, החולשה המהותית תוקנה ועל כן הבקרה הפנימית ליום 30 ביוני 2023 היא אפקטיבית. תיקון הטעות יבוצע בדרך של פרסום והצגה מחדש של דוח רבעון ראשון שייעשה בסמוך לפני פרסום דוחות כספיים ביניים של החברה לרבעון השני".  על רקע הדיווח מניית רמי לוי מאבדת 5.5% למחיר של 212 שקל למניה ושווי של כ-2.9 מיליארד שקל.   

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 17/08/2023 16:29
    הגב לתגובה זו
    יש לא מעט מהחברות בבורסה מרמות המשקיעים ואין בודק .
  • 6.
    שעשוע 17/08/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    מזכיר נוכלים שמבטיחים למשקיעים רווחים בשמים ומאחוריהם שקרים ואוויר חם .
  • 5.
    אחד 17/08/2023 14:38
    הגב לתגובה זו
    המבחן יהיה לראות איך "המדינה" תגיב על ידיד האמת של הימין. אחרי שהימין בכה כמו ילד כל השנים שהטייקונים קיבלו כל מה שרצו ולא טיפלו בהם. בואו ניראה את שר האוצר,את הוועדות..איך הם מסבירים לרמי לוי שהוא טיגן את המערכת לעומק. הרי למי לא קורה שהוא שוכח להוסיף עשרות מליוני שקלים ואז להעביר למחלקת בקרה וגם היא לא רואה ואז לראות שהתוצאה הכללית ממש גבוה מהכסף שבבנק ועדיין להעביר לפרסום..שטויות, טל"ח. מדינה של אהבלים,עם טייקונים בהתאם ובקרה בהתאם.
  • 4.
    גל 17/08/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
    הרוויח או לא?
  • 3.
    ניר דנינו 17/08/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    מאד מוזר
  • 2.
    הזוי....מישהוא צריך ללכת... (ל"ת)
    מובטל 17/08/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 17/08/2023 14:01
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שלוקחים רואי חשבון סוג ז, בוגר מכללת רופין או קרית אונו או זבלה אחרת שלא מבין כלום , בקושי יודעים לכתוב בלי שגיאות כתיב (רובם כותבים "אני יגיד", "אתה אמרתה" וכו)
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.