התעשייה האווירית ורפאל בדרך לבורסה - האומנם?

מדינת ישראל מתקדמת לקראת הנפקת מניות מיעוט בשתי חברות הביטחון הגדולות שלה, התעשייה האווירית ורפאל. כך אמר רועי כחלון מנהל רשות החברות לרויטרס. המהלך, שזוכה לתמיכה פוליטית רחבה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם, נועד להזרים הון לקופת המדינה, לשפר את השקיפות ולתמוך בצמיחה טכנולוגית. השווי המוערך של התעשייה האווירית עומד על כ-20 מיליארד דולר, בעוד רפאל מוערכת בכ-10 מיליארד דולר. בשלב הראשון יימכרו 25% עד 30% מהמניות בבורסה בתל אביב, בתהליך מדורג שמטרתו למנוע תנודות בשוק ולשמור על שליטה אסטרטגית ממשלתית. 

המדינה רואה את מניית אלביט מזנקת ורוצה לנצל את המומנטום בתחום הביטחוני, אבל יש הרבה משוכות לעבור - בעיקר מול וועדי העובדים ובשימור הטכנולוגיה והידע כך שהחברות האלו למרות שמניותיהן ייסחרו בבורסה ישמרו על דיסקרטיות מלאה בנושאים סודיים-צבאיים. בעיה נוספת היא בעיקר בקשר לרפאל שהיתה למעשה מעבדת הטכנולוגיה של המדינה והצבא. סוג של זרוע ארוכה. בתור חברה נסחרת לא בטוח שיש זהות אינטרסים בין הרצון של המדינה להשקיע במו"פ בתחומים מסוימים לבין רצונם של בעלי המניות האחרים להשגת רווחים.    

ההחלטה מגיעה בתקופה של ביקוש גואה למערכות ביטחוניות ישראליות, על רקע סכסוכים גלובליים כמו המלחמות באוקראינה ובעזה. התעשייה האווירית, למשל, חתמה לאחרונה על חוזה נוסף בהיקף 9.8 מיליארד שקל להרחבת מערכת ההגנה חץ 3 לגרמניה, מה שמעלה את העסקה הכוללת ליותר מ-20 מיליארד שקל. רפאל, מצדה, רשמה צבר הזמנות שצפוי לחצות את ה-75 מיליארד שקל השנה, כולל מכירות של טילי ספייק ליוון בהיקף 1.44 מיליארד שקל. שתי החברות דיווחו על עלייה של 16% בהכנסות ב-2024, לסך 16.2 מיליארד דולר, מה שממצב אותן גבוה בדירוג היצרניות העולמיות.

כך או אחרת, רפאל, תצטרך לעבור תהליך רגולטורי ארוך הכולל טיפול במידע מסווג, בעוד בתעשייה האווירית נדרשות הסכמות עם ועד העובדים סביב תמריצים ומענקים.

• המניה שזינקה 109% ביום ואיך זה קשור לאבו דאבי וסין?
• קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להרחבה: הנפקת התעשייה האווירית: המהלך שיכול לסגור את החורים בתקציב.

הפעם זה יקרה?

תהליך ההפרטה של חברות הביטחון עלה לאורך שני העשורים האחרונים שוב ושוב על שולחן מקבלי ההחלטות, אך מעולם לא הבשיל לכדי ביצוע. הפעם, לפי הדיווחים, התנאים הכלכליים והעסקיים שונים: רווחיות גבוהה, צבר הזמנות חסר תקדים ועניין גובר מצד משקיעים זרים מעניקים לממשלה חלון הזדמנויות שלא היה קיים בעבר.

במשרד האוצר רואים בהנפקות גם כלי להפחתת בירוקרטיה ולהגברת גמישות ניהולית בחברות. ניסיון העבר עם הפרטת התעשייה הצבאית (IMI), שנמכרה לאלביט מערכות ב-2018, משמש דוגמה מרכזית: מאז הרכישה עלה שווי החברה פי ארבעה, והפעילות שלה התרחבה משמעותית. ברשות החברות מעריכים כי מהלך דומה עשוי להתרחש גם בתעשייה האווירית וברפאל.

• למרות הסיכומים: מתווה נמל אילת לא יצא לפועל
• בנק ישראל: גידול בביקוש לאשראי צרכני ועסקי ברבעון האחרון של 2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם...

גם הנהלת התעשייה האווירית תומכת במהלך. מנכ"ל החברה, בועז לוי, אמר כי הנפקה חיונית ליכולת הצמיחה העתידית של החברה, בין היתר לצורך השקעות בהרחבת פעילות, מיזוגים ורכישות והעמקת נוכחות בשווקים בינלאומיים. לדבריו, מעבר לחברה ציבורית יאפשר לתעשייה האווירית לפעול בצורה תחרותית יותר בזירה הגלובלית. ברפאל, לעומת זאת, נשמרת זהירות רבה יותר. החברה כבר החלה בהכנות פנימיות להנפקה, אך נמנעת מהצהרות פומביות. לפי גורמים בענף, ברפאל חוששים כי חשיפה מוגברת עלולה לפגוע ביתרון התחרותי שלה מול חברות זרות, במיוחד בתחומים רגישים כמו מערכות הגנה מתקדמות ולייזר צבאי.

בממשלה מדגישים כי גם לאחר ההנפקות תישמר שליטה הדוקה בנכסים האסטרטגיים. מנגנוני "מניית זהב", מגבלות על החזקות זרות ופיקוח ביטחוני צפויים להישאר בעינם, במטרה להבטיח שמידע רגיש וטכנולוגיות קריטיות לא יזלגו לגורמים שאינם מורשים.