דרכון
צילום: ויקיפדיה

הדרכון הישראלי: איך זה שעלינו למקום 18 אבל איבדנו גישה ל-5 יעדים?

למרות שיפור במיקום העולמי, כוחו של הדרכון הישראלי נשחק: מדד הנלי לדירוג הדרכונים העולמי 2026 חושף שישראל טיפסה ממקום ה-19 ל-18, אבל יש לישראלים פחות יעדים (165 במקום 170); מה גרם לאובדן הפטור מוויזה ב-5 מדינות, למה ארה"ב ובריטניה צונחות, ואיך הפך הדרכון הישראלי למדד של יציבות פוליטית?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דרכון דירוג

עשרים שנה אחרי השקתו, מדד הדרכונים של Henley & Partners לשנת 2026 מציג תמונה מורכבת עבור המטייל הישראלי. על הנייר, ישראל רשמה עלייה של מקום אחד בדירוג הכללי, אבל מאחורי הנתון הזה גם מסתתרת מגמה של שחיקה. הכח של הדרכון נחלש בפועל, ומספר המדינות המאפשרות כניסה ללא ויזה ירד בחמישה יעדים בתוך שנה אחת בלבד.

במהלך 2025 איבדה ישראל את הפטור מוויזה בשש מדינות: מאוריטניה, סומליה, מיאנמר ומלאווי (שעברו למערכות eVisa דיגיטליות הפוגעות בדירוג הדרכונים באופן גורף), לצד האיים המלדיביים וקולומביה שביטלו את הפטור באופן נקודתי לישראלים על רקע מדיני-פוליטי. מנגד, בוליביה היא המדינה היחידה שהעניקה השנה פטור חדש לישראלים, מה שהותיר את המאזן השנתי שלילי.

  • מספר היעדים אליהם יכולים ישראלים להיכנס ללא ויזה ירד מ-170 ל-165 בלבד.
  • סינגפור שוב בראש מדד הדרכונים של Henley עם גישה חופשית ללא ויזה ל-192 יעדים, ואחריה יפן ודרום קוריאה עם 188 יעדים.
  • ארה"ב חזרה לעשירייה אחרי לאחר שנפלה ממנה לזמן קצר לראשונה בסוף 2025. בעוד שאזרחי ארה״ב נהנים מכניסה ללא צורך בויזה ל-179 יעדים, היא עצמה מאפשרת זאת ל-46 לאומים בלבד, ומקדמת החמרת תנאי כניסה שעלולה לרוקן מתוכן את משטר הפטור מויזה.



אי-שוויון גלובלי: הפער בין סינגפור לאפגניסטן מתרחב

סינגפור בראש עם 192 יעדים. יפן ודרום קוריאה חולקות את המקום השני עם גישה ל-188 יעדים, ואחריהן קבוצת מדינות אירופיות גדולה. דנמרק, לוקסמבורג, ספרד, שוודיה ושווייץ מדורגות שלישיות עם 186 יעדים, ואחריהן עשר מדינות אירופיות נוספות החולקות את המקום הרביעי.

בטווח העליון ממשיך להיות יש עדיין שליטה אירופאית, עם חריגים בולטים כמו איחוד האמירויות במקום החמישי, ניו זילנד בשישי, אוסטרליה בשביעי, קנדה בשמיני ומלזיה בתשיעי. ארצות הברית סוגרת את העשירייה הראשונה עם גישה ל-179 יעדים, לאחר שחזרה אליה בסוף 2025.

החזרה של ארצות הברית לצמרת מסתירה מגמה ארוכת טווח של שחיקה. בשנה האחרונה איבדה ארצות הברית שבעה יעדים ללא ויזה, ובריטניה איבדה שמונה. שתי המדינות, שחלקו את המקום הראשון בשנת 2014, רשמו את הירידות השנתיות החדות ביותר במדד. ארצות הברית ירדה שישה מקומות מהמקום הרביעי לעשירי, ובריטניה ירדה לאורך שני עשורים מהמקום השלישי למקום השביעי.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפערים בניידות בולטים גם בהשוואה בין פתיחות גבולות לניידות החוצה. בעוד שמחזיקי דרכון אמריקאי יכולים להיכנס ללא ויזה ל-179 יעדים, ארצות הברית עצמה מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-46 לאומים בלבד, ומדורגת במקום ה-78 במדד פתיחות הגבולות של Henley. הפער הזה הוא מהגדולים בעולם, שני רק לאוסטרליה.

במקביל, סין נוקטת קו הפוך. בשנתיים האחרונות העניקה גישה ללא ויזה ליותר מ-40 מדינות נוספות, וכיום היא מאפשרת כניסה ל-77 לאומים שונים, 31 יותר מארצות הברית. ד"ר טים קלאטה מ-Grant Thornton China רואה בכך תפנית אסטרטגית, שבה פתיחות גבולות הופכת לכלי של עוצמה רכה בזירה הגלובלית.

מדיניות תיירות מחמירה בארצות הברית

לצד דירוג הדרכונים, דוח הניידות הגלובלית של Henley מזהיר מפני החמרה משמעותית במדיניות הכניסה לארצות הברית. הצעה של רשות המכס והגבולות האמריקאית מסוף 2025 עשויה, בפועל, לרוקן מתוכן את משטר הפטור מוויזה, גם אם לא לבטל אותו רשמית. לפי ההצעה, אזרחים מ-42 מדינות ידידותיות יידרשו למסור מידע אישי נרחב, כולל פעילות ברשתות חברתיות, נתונים ביומטריים ומידע משפחתי, שיישמרו לתקופות ארוכות במיוחד.

במקביל, גם באירופה מתפתחת מגמה דומה. מחקר שהוזמן עבור הדוח מצא כי רפורמות הוויזה של האיחוד האירופי מעמיקות את הפערים עבור נוסעים מאפריקה, עם עלייה חדה בשיעורי סירוב ויזות שנגן והחמרה בתנאים הכלכליים והמנהליים.

התנודתיות הגלובלית הובילה לזינוק של 28% בביקוש לתוכניות אזרחות ותושבות נוספות בשנת 2025, במיוחד מצד אזרחי ארה"ב ובריטניה. כפי שמסביר ד"ר יורג שטפן, מנכ"ל Henley & Partners: "אזרחות נוספת היא כבר לא רק סמל סטטוס, אלא כלי חיוני לניהול סיכונים בעולם של אי-ודאות גיאו-פוליטית".

כוחו של דרכון אינו נמדד רק במספר המדינות אליהן ניתן להיכנס, אלא ביכולת של המדינה לשמר בריתות ארוכות טווח אל מול תנודות פוליטיות. הדרכון הישראלי הפך למדד של יציבות פוליטית דווקא דרך הניגוד שבין הדירוג היחסי לשחיקה בפועל. העלייה למקום ה-18 התאפשרה בזכות העובדה שמדינות כמו ארה"ב ובריטניה חוו טלטלות פוליטיות שהחלישו את מעמדן הדיפלומטי וגרמו לאובדן יעדים נרחב. לעומת זאת, הירידה במספר היעדים הישראלי (ל-165) נבעה בחלקה משינויים טכנולוגיים גלובליים, אבל בחלקו האחר היא שיקפה ישירות את המתיחות הגיאו-פוליטית הנקודתית, כמו במקרים של קולומביה והמלדיביים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה