מייסד ענקית התוכנה מפנה את מקומו למנכ"ל חדש והבאג שהתניע את תעשיית האנטי וירוס

13 בינואר 2000 - ביל גייטס פורש מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט

ב-13 בינואר 2000 הודיע מייסד מיקרוסופט ביל גייטס על סיום כהונתו כמנכ"ל החברה. את מקומו תפס סטיב באלמר, מנהל ותיק בחברה, שצמח בתוכה מאז תחילת שנות ה-80 והיה שותף מלא לתהליך הצמיחה האדיר שלה. גייטס, שהיה המנוע המרכזי מאחורי החזון והאסטרטגיה של החברה מאז הקמתה בשנת 1975, המשיך לכהן כיו"ר פעיל וכמוביל תחום הפיתוח הטכנולוגי.

המהלך הגיע בתקופה רגישה במיוחד עבור מיקרוסופט, שהייתה באותה עת תחת בדיקה רגולטורית של ממשלת ארה"ב בעקבות חשדות לפעילות מונופוליסטית. בית המשפט הפדרלי קבע שמיקרוסופט פעלה בניגוד לחוקי ההגבלים העסקיים, במיוחד בכל הקשור לשילוב דפדפן האינטרנט שלה במערכת ההפעלה Windows. גייטס, שהבין את הצורך בשינוי מבני, בחר להעביר את האחריות הניהולית השוטפת לבאלמר, שהיה מזוהה עם הגישה הניהולית והעסקית של החברה.

השווקים הגיבו למהלך בזהירות וללא דרמה. מניית מיקרוסופט לא רשמה שינוי חד ביום ההודעה, מה שמעיד על כך שהמשקיעים ראו את המהלך כהעברת שרביט צפויה ומסודרת בתוך הנהלת החברה. ייתכן שההחלטה להותיר את גייטס בעמדת השפעה טכנולוגית מרכזית הרגיעה חששות, ואילו באלמר, שנחשב מקורב לגייטס, נתפס כמי שימשיך את הקו האסטרטגי הקיים.

בזמן ההודעה, מיקרוסופט החזיקה נתח שוק עולמי עצום בתחום מערכות ההפעלה עם Windows 98 ו-Windows 2000 שבדרך, וכן שלטה בשוק היישומים המשרדיים באמצעות Office. החברה הציגה הכנסות שנתיות של עשרות מיליארדי דולרים ורווחיות גבוהה מאוד, ונסחרה לפי שווי שוק של כ-600 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחת החברות הציבוריות הגדולות בעולם.

• מטא רוכשת את Manus: צעד חדש במירוץ ה-AI
• העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באלמר, בוגר אוניברסיטת הרווארד וחבר אישי של גייטס מתקופת הלימודים, נחשב למנהל אסרטיבי ובעל גישה פרגמטית. בתקופתו כמנכ"ל הושם דגש על כניסה לתחומים חדשים כמו קונסולות המשחקים Xbox, שירותי ענן ותוכנות ארגוניות. אם כי לא כל מהלכיו זכו להצלחה מיידית, הוא הצליח לשמור על כוח השוק של מיקרוסופט לאורך תקופה רוויית שינויים תחרותיים.

13 בינואר 2000 - בואינג רוכשת את חטיבת החלל והתקשורת של יוז אלקטרוניקס

ב-13 בינואר 2000 הודיעה בואינג על רכישת חטיבת מערכות החלל והתקשורת של יוז אלקטרוניקס בעסקה בשווי של 3.75 מיליארד דולר. הרכישה בוצעה במזומן וכללה שורה של נכסים אסטרטגיים, בהם חטיבת הלוויינים Hughes Space and Communications, המעבדות לחקר אלקטרוניקה מתקדמת ותחנות קרקע לניהול מערכות תקשורת.

מדובר במהלך שהפך את בואינג לשחקנית דומיננטית בשוק הלוויינים הבינלאומי, בעיקר בתחום של לווייני תקשורת מסחריים, לווייני ריגול ואמצעים מתקדמים להעברת מידע ממערכות חלל למוקדי שליטה קרקעיים. באותה תקופה, יוז הייתה אחת מהספקיות המרכזיות של לוויינים לשוק האזרחי והביטחוני, עם לקוחות כמו נאס"א, צבא ארה"ב, חברות שידור ואינטרנט.

• היום שבו נטבע המונח שמגדיר את לב תעשיית ההייטק ומה קרה היום לפני 18 שנה
• שתי ההשקות של אפל ששינו את העולם ומה קרה היום לפני 74 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האנליסט שטילטל את וול סטריט עם ההמלצה - "למכור הכל"

בעקבות העסקה, בואינג הקימה את חטיבת Boeing Satellite Systems, שהוקמה כמסגרת ייעודית לניהול פעילות הלוויינים. מדובר בהרחבה משמעותית של חטיבת Boeing Space and Communications, שעד אז התמקדה בעיקר בפיתוח טילים, מטוסים ייעודיים וחלליות בלתי מאוישות.

מהלך הרכישה התבצע כחלק ממגמה רחבה של קונסולידציה בתעשיות הביטחוניות והטכנולוגיות של ארה"ב לאחר תום המלחמה הקרה, כאשר חברות ביקשו להרחיב את פורטפוליו המוצרים שלהן ולהתחרות על חוזים ממשלתיים גדולים. העסקה חיזקה את מעמדה של בואינג מול מתחרות כמו לוקהיד מרטין ונורתגרופ גרומן.

13 בינואר 1989 - וירוס "יום שישי ה-13" משבית מחשבים בבריטניה

ב-13 בינואר 1989, שחל ביום שישי ה-13, פגע וירוס מחשבים שכונה "וירוס ירושלים" באלפי מחשבים ברחבי בריטניה. הווירוס, שנכתב ככל הנראה בישראל באמצע שנות ה-80, התפשט תחילה בדרום אירופה ולבסוף הגיע גם לבריטניה, שם גרם להשבתה חלקית של מערכות מחשוב במוסדות ציבוריים, אוניברסיטאות, ובמגזר העסקי.

הווירוס פעל במחשבים מבוססי DOS ונכנס לפעולה בכל פעם שיום שישי חל בתאריך ה-13 בחודש. המנגנון שבו כלל מחיקה שיטתית של קבצי תוכנה בעת הפעלתם, והאטה משמעותית בביצועי המחשב. הנזק בפועל היה תלוי ברמת ההיערכות המוקדמת, אך בארגונים רבים אובד מידע חשוב וקבצים בוצעו מחדש מגיבויים חיצוניים בלבד.

וירוס ירושלים נחשב לאחד הווירוסים הראשונים שזכו לתהודה ציבורית רחבה והשפיעו על תעשיית אבטחת המידע. עד אותה עת, וירוסי מחשב נחשבו לתופעה שולית יחסית, אך בעקבות האירוע החלה התפתחות מואצת של חברות אנטי-וירוס, מערכי גיבוי ארגוניים, וכללי מדיניות שמגבילים את השימוש במדיה ניידת בין מחשבים.

האירוע גם המחיש את הסיכון שבהעברת תוכנות על גבי דיסקטים ויצר תודעה חדשה באשר לאחריותם של מנהלי מערכות מידע בארגונים, בעיקר בתחומים רגישים כמו בריאות, חינוך וביטחון.

13 בינואר 1964 - פורד מציגה רכב ניסיוני מבוסס סויה

ב-13 בינואר 1964 הציגה חברת פורד רכב ניסיוני ייחודי שבנוי מחומרים מבוססי סויה, במסגרת ניסיון לחקור חלופות לחומרים תעשייתיים סטנדרטיים כמו מתכת ופלדה. מדובר בפרויקט מחקרי שנועד לבחון את ההיתכנות של ייצור כלי רכב מפולימרים שמקורם בחקלאות, מתוך מגמה לשפר את הקיימות, להפחית משקל ולחסוך בעלויות ייצור.

הדגם כלל שלדה שעשויה מתרכובות פלסטיות על בסיס סויה, לצד לוחות חיצוניים קלילים, חיפויים פנימיים ומושבים שיוצרו בשיטות חדשניות לאותה תקופה. אף שהרכב הוצג באירועים טכנולוגיים וזכה להתעניינות, הוא לא נכנס לייצור המוני בשל אתגרים הנדסיים, עלויות גבוהות וחוסר מוכנות של השוק.

באותה תקופה, פורד הייתה בעיצומה של תקופה חדשנית בתחום עיצוב רכבים, כאשר הדגש היה על מציאת חומרים קלים שיאפשרו חיסכון בדלק ובלאי מכני. השימוש בחומרים מן הצומח נתפס כמהלך ניסיוני ופורץ דרך, אם כי הוא נדחק לשוליים למשך עשורים עד שהתחדשה המגמה של קיימות תעשייתית בתחילת המאה ה-21.

הרכב מבוסס הסויה נותר אחד הסמלים המוקדמים של הניסיון לשלב פתרונות ירוקים בתעשיית הרכב, ומוזכר לעיתים כצעד ראשון בחשיבה על עתיד תחבורתי שמבוסס על טכנולוגיה בת קיימא.