חויב לפצות על לשון הרע, וממשיך: "בכוונת המשיב להפר את פסק הדין"

סכסוך עסקי ישן ממשיך לייצר גלים בבית המשפט. השופט רועי שחר מבית משפט השלום בתל אביב-יפו מחק בקשה דחופה שהגיש יזם חברתי בשם גבי לי, מייסד מיזם בשם החישוק, נגד אדם פרטי בשם משה דובמן, שפרסם נגדו פוסטים קשים בפייסבוק, וזאת אף שבפסק דין קודם כבר חויב דובמן לשלם 90 אלף שקל פיצוי עבור לשון הרע, ואף הוצא נגדו צו מניעה קבוע האוסר עליו לפרסם דברים דומים ברשת.

הרקע להחלטה מתחיל ב-2021, כשלי הגיש תביעת לשון הרע נגד דובמן, שהקים אתר אינטרנט ייעודי ובו כינה את לי "פסיכופת מוחלט" וייחס לו רשימה ארוכה של מעשים חמורים. בדצמבר 2024 ניתן פסק דין מנומק שחייב את דובמן בפיצוי בסכום של 90 אלף שקל, וכלל צו קבוע שאוסר עליו "לפרסם ברשת האינטרנט דברים הדומים במהותם לאלו שפורסמו באתר האינטרנט מושא התביעה".

אלא שדובמן ככל הנראה לא התרשם מפסק הדין. בפברואר 2026 הוא פרסם שוב תגובות ופוסטים בפייסבוק, שבהם כינה את לי "פסיכופט מאובחן", "ייצור מאוד מאוד חולה ומעוות" ו"ערפד רגש", וייחס לו איומי רצח, תקיפה מינית ועקיצות כספיות. בתגובה לפוסט שהחמיא למיזם החישוק, כתב דובמן כי הוא מתכוון להעלות אתר אינטרנט חדש, וכי לי "הולך להיות פסיכופט מאובחן פומבית".

לי פנה לבית המשפט בבקשה דחופה למחיקת כל הפרסומים. הוא טען שמדובר בהפרה בוטה של פסק הדין הקודם, שקיים השתק פלוגתה ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו - כל מה שנדרש מהמשיב הוא "ללחוץ על כפתור מחק".

דובמן מצדו, הגיש תגובה בת חמישה עמודים, ללא תצהיר, שהשופט תיאר כתגובה ש"נכתבה באופן אמוציונלי ביותר בשפה שאינה תמיד קוהרנטית". דובמן לא הכחיש את הפרסומים, אלא הבהיר שבכוונתו להמשיך ולהפר את הצו. הוא כתב בתגובתו כי אתר האינטרנט שלו "יעלה לאוויר במלואו לפני שלב ההוכחות", הוסיף כי הוא "רק בחמישית מהדרך", וציין כי בכוונתו "לכתוב ספרים והרצאות" כשהמקרה ברקע. השופט ציין כי "בתגובת המשיב הובהר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי בכוונת המשיב להפר את פסק הדין הקודם".

למרות חומרת הדברים, השופט שחר קבע כי ההליך שנקט לי אינו ההליך הדיוני הנכון. לדבריו, מדובר למעשה בבקשה לאכיפת צו מניעה קבוע שכבר ניתן, ולכן הדרך המתאימה היא הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט - הליך בעל מאפיינים "סמי-פליליים", שנועד להביא לכיבוד צווים שיפוטיים. השופט הצביע על קושי נוסף: הבקשה לצו עשה זמני חופפת את אחד מהסעדים העיקריים בכתב התביעה, ו"ככלל, אין מקום ליתן סעד זמני הזהה לסעד העיקרי".

הבקשה נמחקה ביחס לדובמן, והתייתרה ביחס לבת זוגו, עדי קונפורטי ייגר, שהסירה את הפרסומים מרצונה. למרות התוצאה, השופט לא פסק הוצאות לטובת דובמן - דווקא בגלל עמדתו המוצהרת שהוא מתכוון להפר צווים שיפוטיים.

בסיום ההחלטה, כתב השופט שחר דברים שאינם שגרתיים: "על כל בעל דין, לרבות המשיב לקיים צווים שיפוטיים, גם ללא נקיטת הליך נוסף", וקרא לדובמן לשקול להסיר בעצמו את הפרסומים "כדי לחסוך הליך נוסף". בהמשך ההליך, על המשיבים להגיש כתב הגנה במועד הקבוע בדין.