רחפן
צילום: דוברות משרד הביטחון

החברות מגייסות מאות מיליונים - אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?

לפי הדוח של IVC, הגיוסים בקרב חברות הדיפנס טק עד כה השנה גבוהים - 280 מיליון דולר מתחילת השנה כשב-2024 כולה גויסו כ-360 מיליון דולר; עם זאת, טראמפ חותר לשלום עולמי והסכסוכים בעולם מתמתנים - האם גל ההשקעות ייגמר?

רוי שיינמן |

ישראל ידועה כמעצמת דיפנס. אפשר להגיד שזה בעל כורכה לאור האיומים הרבים שסובבים את המדינה, אבל האיומים האלה ייצרו כאן תעשייה משגשגת עם חלק מהחברות והמוחות המובילים בעולם בתחום. זה גם בקרב החברות והגופים הגדולים כמו אלביט, רפאל ותעשייה אווירית, שמפתחים ומוכרים כלים בכל העולם, אבל זה גם בקרב חברות קטנות יותר, שמצליחות לגייס מיליונים רבים ולקבל הכרה בעולם.


האקוסיסטם הביטחוני הישראלי מראה צמיחה מתמשכת מאז 2017, כאשר לפי נתוני IVC חברות טכנולוגיה ביטחונית ישראליות גייסו 280 מיליון דולר רק במהלך ינואר-מאי 2025 - לעומת 361 מיליון דולר בשנת 2024 כולה. בישראל פועלות כיום 321 חברות דיפנס-טק, כאשר בין השנים 2015 ל-2024 גייסו החברות הללו כ-3.45 מיליארד דולר ב-377 סבבי גיוס.


 כ-60% מהן פונות לשווקים של חומרה ותעשייה, 69% מהחברות כבר מוכרות מוצרים, וכ-30% מהן עדיין בשלב הסיד או המחקר והפיתוח. על פי נתוני IVC,לא פחות מ-189 משקיעים וקרנות הון סיכון מקצים הון לחברות מסוג זה, בהם גם Airbus Ventures, ושתי קרנות ייעודיות: Protego ו-Ace Capital Partners.


בועידת ההשקעות של ישראל מוקדם יותר השנה, דיבר אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון על ההשקעה של מערכת הביטחון בתחום הדיפנס טק. הוא סיפר שמאז ה-7.10.23 "למעלה מ-300 סטארטאפים קיבלו הזמנות במיליארד וחצי שקל. סטארטאפים קטנים וגדולים. בשנה האחרונה זה הגיע ל-800. אלה דברים שמוכיחים את עצמם מרגע לרגע ואנחנו רואים שהעולם מבין את זה".


הוא גם דיבר לגבי הפיתוחים הבולטים שמתמקדים בהם בתחום: "בינה מלאכותית ואוטונומיה. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' איל זמיר (היום הרמטכ"ל), מכניסתו לתפקיד דיבר על בינה מלאכותית. ב-2024 המטרה הייתה להביא את העושר של ה-AI למערכות שלנו ולעשות אותן יותר מדויקות. סייבר זה חלק מזה, תמיד היה ותמיד יהיה כנראה. באופן כללי כל המגמות של חומרים מיוחדים, רשתות תקשורת מתקדמות, אלה הטכנולוגיות המעניינות. אפשר ללכת גם לדיפ טק, קוונטים, אלה דברים מעניינים. יש הון אנושי נפלא בסטארטאפים והאוניברסיטאות, כמובן גם בצבא".

קיראו עוד ב"בארץ"


הסיכון הגדול - שלום עולמי

זה אולי לא נעים להגיד אבל זו האמת - חברות הדיפנס טק והחברות הביטחוניות מרוויחות ממלחמה. אם תשאלו את המנהלים של כל החברות כולם יגידו לכם שהם מעדיפים שיהיה שלום, והם אומרים את האמת, אבל זה לא משנה את העובדה שהביזנס שלהם הוא מלחמה. זה השוק שלהן, וכשהשוק שקט, כלומר כשיש שלום, הן לא מרוויחות. לכן השנים האחרונות היו כל כך חיוביות עבור התחום. מלחמת רוסיה-אוקריאנה, המתיחות בין סין לטאיוואן וכמובן המלחמה בישראל הזניקו קדימה את הפעילות של החברות הביטחוניות, גדולות וקטנות כאחד, כשהיא גם הפכה חברות קטנות יחסית לחברות גדולות - כשהדוגמא אולי הבולטת ביותר לכך היא נקסט ויז'ן: נקסט ויז'ן: אחרי שעלתה פי 10 - האם יש מקום לעליות נוספות?


ועכשיו הסיכון הזה מתגבר - אם עד לפני רגע היה נראה שהעולם במסלול התנגדות - העימות של ארה"ב מול סין, ההתחמשות באירופה, הסלמה בין הודו לפקיסטן - עכשיו נראה שהוא ירד מהילוך חמישי-שישי להילוך שני. ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר, הודו ופקיסטן חתמו על הסכם הפסקת אש, הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה אולי מתקרב לפיתרון, ואפילו המחתרת הכורדית החליטה להתפרק ולשים סוף לסכסוך בן 40 שנה עם הטורקים - כל אלה הורידו את גובה הלהבות בזירה העולמית, והחברות הביטחוניות הגיבו מיד.


מוקדם יותר השבוע, ביום שבו המחתרת הכורדית הודיעה על התפרקות, החברות הביטחוניות בתל אביב התרסקו. אלביט, ארית, נקסט ויז'ן, בית שמש, תאת אימקו ונוספות - כולן נפלו. 


זה לא אומר שהמתיחות בכל העולם נעלמה. ממש לא. עדיין יש סכסוכים מתמשכים ומוקדים שעלולים להתפרץ. אבל ההתפתחויות האחרונות מעידות שהעולם זז בכיוון השני, לשם טראמפ חותר והוא כנראה האיש החזק בעולם. הוא רוצה להשאיר מורשת של דילמייקר אבל גם של פיסמייקר והוא מוכן לעבוד קשה בשביל זה. אם הנשיא האמריקני ימשיך בקו המפויס והמפייס שלו, ייתכן שהחברות הביטחוניות שכה נהנו בשנים האחרונות ייאלצו להתמודד עם מציאות חדשה ומתונה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.