לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?
ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, והיא גם מעצמה צבאית. ראינו מעבר איך שני העולמות האלה נפגשים בעיקר בתחום הסייבר, שהוא עדיין אחד מהחלקים הגדולים שמרכיבים את ההייטק הישראלי, ובשנים האחרונות אנחנו רואים את התחום הזה מתרחב, והוא קיבל את השם דיפנס טק, טכנולוגיית הגנה.
התחום זה, המשלב טכנולוגיה עם צורכי ביטחון לאומיים, זוכה לתנופה אדירה בשנים האחרונות, גם לאור המלחמות השונות בעולם אבל במיוחד בישראל, שמובילה בתחום. מה עומד מאחורי המונח הזה שנקרא דיפנס טק? איך הופך סטארטאפ קטן לרכיב מרכזי במערכת
הביטחון הלאומית? ומהם הפיתוחים הבולטים שצפויים לשנות את חוקי המשחק? שוחחנו על הנושאים האלו עם אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון, שהגיע לועידת ההשקעות של ישראל.
כשמדברים על הייטק, לצד הסייבר מדברים על דיפנס טק. כשדיברתי עם אנשים בתחום אמרו לי שאתה האיש לנושא הביטחון, אם תוכל להסביר לנו על התחום שצומח פה בצורה מאוד חזקה.
- נאוויטס: הושלמו התיקונים שננדואה; השטת המתקן צפויה בחודש דצמבר
- נאוויטס בצעד נוסף לקראת תחילת הפקה בפרויקט שננדואה; מזנקת ב-15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"דיפנס טק, אם אפשר להגדיר בכלל מה זה, זה כל תחום טכנולוגי שבסופו של יום, הלקוח, הצרכן שלו, הוא אחד מגופי הביטחון, פעם קראנו לזה הומלנד סקיוריטי, אחרי זה השתמשנו במכבסת מילים והיום ברור לאור המתחים הגוברים עוד מאז הפלישה לאוקראינה, שדיפנס טק זה השם, זה הדבר וזה מה שצריך להוביל מדינות על מנת לשמור על החופש שלהן ולאפשר לעצמן להגן על עצמן בכוחות עצמן".
מה התקציב שלנו כמדינה לאותן חברות טכנולוגיות וסטארטאפים ודברים נוספים ואיך אנחנו בהשוואה עולמית?
"אלך טיפה אחורה. ב-2016 ד"ר דניאל גולד שמוכר לרבים כאבי כיפת ברזל נכנס לתפקידו כראש מפא"ת והוא הסביר שחייבים לעבוד עם סטארטאפים, וזה לא אירוע של מה בכך, כי בסופו של יום כשמדובר במשרד ציבורי או ממשלתי יותר נכון, הנהלים, הבירוקרטיה לא פשוטה ולא תמיד מתאימה לדנ"א של סטארטאפ וככה אפשרנו את הפתיחות. לפני הקורונה פתחנו אקסלרטור שנקרא אינופנס. אינווישן דיפנס. הדברים מאוד בלטו, מחיישנים שמסייעים לזהות מרחוק את הסימנים של קורונה על בן אדם למשל, לאתר את התפרצויות המגפה, לחזות איך היא מתפרצת, ושם באמת התחלנו להעמיק בעולמות האלה ולראות איך להשתמש בטכנולוגיות של ביטחון בבריאות למשל.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
ככה הגענו למוכנות ב-7.10. למעלה מ-300 סטארטאפים קיבלו הזמנות במיליארד וחצי שקל. סטארטאפים קטנים וגדולים. בשנה האחרונה זה הגיע ל-800. אלה דברים שמוכיחים את עצמם מרגע לרגע ואנחנו רואים שהעולם מבין את זה".
מה קורה באירופה?
"ב-2016 פתחו גוף שנקרא דיפנס אינוביישן יוניט, והם פותחים אקסלרטורים שמטרתם להיפתח לעולם של הסטארטאפים. הם מדברים על מינוף של נכסי הסיליקון וואלי לטובת ביטחון המדינה ואנחנו מסתכלים על זה ממקום של לקחת את הסטאטרפים שלנו ולהביא את זה לעולם של דיפנס טק ניישן".
איזה פיתוחים בולטים?
"בינה מלאכותית ואוטונומיה. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' איל זמיר, מכניסתו לתפקיד דיבר על בינה מלאכותית. ב-2024 המטרה הייתה להביא את העושר של ה-AI למערכות שלנו ולעשות אותן יותר מדויקות. סייבר זה חלק מזה, תמיד היה ותמיד יהיה כנראה. באופן כללי כל המגמות של חומרים מיוחדים, רשתות תקשורת מתקדמות, אלה הטכנולוגיות המעניינות. אפשר ללכת גם לדיפ טק, קוונטים, אלה דברים מעניינים. יש הון אנושי נפלא בסטארטאפים והאוניברסיטאות, כמובן גם בצבא".

מה צריך לקרות כדי שישראל תשמור על עליונות טכנולוגית?
"להמשיך. היינו רוצים לראות שת"פ יותר חזק כמו שאנחנו פותחים עם הסקטור הפרטי, להזרים כספים ליזמים. לראות את הלוחמים שלנו שחוזרים למילואים, שחשו את הפערים המקצועיים, הולכים ופותחים סטארטאפים. אנחנו נמשיך מהצד שלנו להוריד את החומות, לייצר פתיחות לעולם הזה, לרדד בירוקרטיה ולהיות גורם מאפשר ומאיץ".
- 1.אנונימי 25/06/2025 14:10הגב לתגובה זוככה הגענו למוכנות ב7.10 זה משפט שאתה רוצה לומר חחח
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגרבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
הציפיות להורדת ריבית בסוף החודש התחזקו אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן בשישי והבורסה סגרה בעליות למרות שפתחה עם ארביטרז' השלילי; ניתחנו את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר; עונת הדוחות המשיכה, רבל זינקה אחרי תוצאות של קיטון בהכנסות אבל זינוק ברווח הנקי; אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י שטיפסה - ומה הדוח של מניף מספר על הנדל"ן?
המסחר בבורסה ננעל במגמה חיובית אחרי הארביטרז' שלילי שהוביל לפתיחה יציבה. ת"א 35 עלה 0.38% בעוד ת"א 90 הוסיף 0.47%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 1.49%, מדד הביטוח עלה גם הוא 1.44%, מדד הנדל"ן עלה 0.26% ומדד הנפט והגז טיפס 1.15%.
ביום ראשון אין מסחר אמיתי במט"ח משום שהבנקים העולמיים סגורים, אך בבורסה כן נסחרות אופציות דולר-שקל, ומהן נגזר "הדולר הגלום", השער הלא
רשמי שמשקף את ציפיית השוק לשער הדולר ביום שני. הדולר הגלום משפיע במיוחד על המניות הדואליות כמו טבע, נייס, אלביט מערכות ועוד, משום שמחירן בתל אביב נקבע לפי מחיר הנעילה בארה"ב וביחס ישיר לשער המטבע. לכן גם אם המניות לא זזות בוול סטריט, שינוי בדולר הגלום יכול
להניע את מחירן כאן. להרחבה - חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?
קופות הגמל להשקעה - דירוג קופות הגמל להשקעה מציג תמונה שונה מדירוג קרנות ההשתלמות - לכאורה, היינו מצפים שגופים חזקים במכשיר ההשתלמות יהיו חזקים גם בגמל להשקעה וההיפך. בפועל, מסיבות שונות זה לא בהכרח מתקיים. מעבר לכך, התשואות באפיקים על פני זמן שונות. יש יתרון מסוים לקרנות ההשתלמות. לא בכל חודש, לא אצל כל הגופים, אבל אצל רוב הגופים ואצל רוב התקופות. ניסינו לבדוק ממה נובע הפער, לא קיבלנו בינתיים, תשובות מספקות. אבל הנה הניתוח של ביצועי קופות הגמל לחודש אוקטובר ומתחילת השנה
מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בסוף השבוע היה גורם תומך נוסף לבנק ישראל, במה שעשוי להיות החותמת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. המדד עלה 0.5% בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית נותרה על 2.5%, במבט על אינפלציית הליבה, נראה שישנה האטה קלה בקצב האינפלציה, וגם במבט קדימה נראה שהאינפלצייה נשמרת בתוך טווח היעד, במה שעוד מחזק את הציפייה להורדת ריבית כבר בסוף החודש.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחסים בין ישראל וסעודיה מקבלים בימים האחרונים תאוצה מחודשת, בעיקר סביב המגעים שמובילים הבית הלבן וריאד לקידום עסקת נשק רחבה, ובה מרכזית הסוגייה של מטוסי ה-F35. ארה״ב מאותתת שהיא מוכנה להתקדם עם המכירה לסעודיה, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה כל העברת אמצעי לחימה מתקדמים מחייבת מסגרת מדינית רחבה יותר, ובעיקר התקדמות ממשית לנורמליזציה. מבחינת ריאד, ההסכם חייב לכלול גם מסלול ברור ל"דרך בלתי הפיכה" להקמת מדינה פלסטינית. בשלב הזה הפערים עדיין גדולים, אבל עצם הדיון הפומבי בעסקת F-35, לצד הפגישה בין טראמפ לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, מצביעים על תזוזה. המאמץ האמריקאי נמשך, ואין כרגע פריצת דרך, אך היתכנות ההסכם עולה, גם אם מדובר בתהליך שצפוי להימשך זמן רב.
