אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח
ועידת ההשקעות

לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?

אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת שבמשרד הביטחון בשיחה עם צחי אפרתי - מה הייחודיות של ישראל במערכות ההגנה הטכנולוגיות ואיך גופי הביטחון מעודדים המשך פיתוח של חברות בתחום הדיפנס טק?
רוי שיינמן | (1)

ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, והיא גם מעצמה צבאית. ראינו מעבר איך שני העולמות האלה נפגשים בעיקר בתחום הסייבר, שהוא עדיין אחד מהחלקים הגדולים שמרכיבים את ההייטק הישראלי, ובשנים האחרונות אנחנו רואים את התחום הזה מתרחב, והוא קיבל את השם דיפנס טק, טכנולוגיית הגנה.


התחום זה, המשלב טכנולוגיה עם צורכי ביטחון לאומיים, זוכה לתנופה אדירה בשנים האחרונות, גם לאור המלחמות השונות בעולם אבל במיוחד בישראל, שמובילה בתחום. מה עומד מאחורי המונח הזה שנקרא דיפנס טק? איך הופך סטארטאפ קטן לרכיב מרכזי במערכת הביטחון הלאומית? ומהם הפיתוחים הבולטים שצפויים לשנות את חוקי המשחק? שוחחנו על הנושאים האלו עם אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון, שהגיע לועידת ההשקעות של ישראל.




כשמדברים על הייטק, לצד הסייבר מדברים על דיפנס טק. כשדיברתי עם אנשים בתחום אמרו לי שאתה האיש לנושא הביטחון, אם תוכל להסביר לנו על התחום שצומח פה בצורה מאוד חזקה.

"דיפנס טק, אם אפשר להגדיר בכלל מה זה, זה כל תחום טכנולוגי שבסופו של יום, הלקוח, הצרכן שלו, הוא אחד מגופי הביטחון, פעם קראנו לזה הומלנד סקיוריטי, אחרי זה השתמשנו במכבסת מילים והיום ברור לאור המתחים הגוברים עוד מאז הפלישה לאוקראינה, שדיפנס טק זה השם, זה הדבר וזה מה שצריך להוביל מדינות על מנת לשמור על החופש שלהן ולאפשר לעצמן להגן על עצמן בכוחות עצמן".

 

מה התקציב שלנו כמדינה לאותן חברות טכנולוגיות וסטארטאפים ודברים נוספים ואיך אנחנו בהשוואה עולמית? 

"אלך טיפה אחורה. ב-2016 ד"ר דניאל גולד שמוכר לרבים כאבי כיפת ברזל נכנס לתפקידו כראש מפא"ת והוא הסביר שחייבים לעבוד עם סטארטאפים, וזה לא אירוע של מה בכך, כי בסופו של יום כשמדובר במשרד ציבורי או ממשלתי יותר נכון, הנהלים, הבירוקרטיה לא פשוטה ולא תמיד מתאימה לדנ"א של סטארטאפ וככה אפשרנו את הפתיחות. לפני הקורונה פתחנו אקסלרטור שנקרא אינופנס. אינווישן דיפנס. הדברים מאוד בלטו, מחיישנים שמסייעים לזהות מרחוק את הסימנים של קורונה על בן אדם למשל,  לאתר את התפרצויות המגפה, לחזות איך היא מתפרצת, ושם באמת התחלנו להעמיק בעולמות האלה ולראות איך להשתמש בטכנולוגיות של ביטחון בבריאות למשל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ככה הגענו למוכנות ב-7.10. למעלה מ-300 סטארטאפים קיבלו הזמנות במיליארד וחצי שקל. סטארטאפים קטנים וגדולים. בשנה האחרונה זה הגיע ל-800. אלה דברים שמוכיחים את עצמם מרגע לרגע ואנחנו רואים שהעולם מבין את זה". 


מה קורה באירופה?

"ב-2016 פתחו גוף שנקרא דיפנס אינוביישן יוניט, והם פותחים אקסלרטורים שמטרתם להיפתח לעולם של הסטארטאפים. הם מדברים על מינוף של נכסי הסיליקון וואלי לטובת ביטחון המדינה ואנחנו מסתכלים על זה ממקום של לקחת את הסטאטרפים שלנו ולהביא את זה לעולם של דיפנס טק ניישן".


איזה פיתוחים בולטים?

"בינה מלאכותית ואוטונומיה. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' איל זמיר, מכניסתו לתפקיד דיבר על בינה מלאכותית. ב-2024 המטרה הייתה להביא את העושר של ה-AI למערכות שלנו ולעשות אותן יותר מדויקות. סייבר זה חלק מזה, תמיד היה ותמיד יהיה כנראה. באופן כללי כל המגמות של חומרים מיוחדים, רשתות תקשורת מתקדמות, אלה הטכנולוגיות המעניינות. אפשר ללכת גם לדיפ טק, קוונטים, אלה דברים מעניינים. יש הון אנושי נפלא בסטארטאפים והאוניברסיטאות, כמובן גם בצבא".


אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
קרדיט: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף



מה צריך לקרות כדי שישראל תשמור על עליונות טכנולוגית? 

"להמשיך. היינו רוצים לראות שת"פ יותר חזק כמו שאנחנו פותחים עם הסקטור הפרטי, להזרים כספים ליזמים. לראות את הלוחמים שלנו שחוזרים למילואים, שחשו את הפערים המקצועיים, הולכים ופותחים סטארטאפים. אנחנו נמשיך מהצד שלנו להוריד את החומות, לייצר פתיחות לעולם הזה, לרדד בירוקרטיה ולהיות גורם מאפשר ומאיץ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 25/06/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
    ככה הגענו למוכנות ב7.10 זה משפט שאתה רוצה לומר חחח
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 0%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.