אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח
ועידת ההשקעות

לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?

אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת שבמשרד הביטחון בשיחה עם צחי אפרתי - מה הייחודיות של ישראל במערכות ההגנה הטכנולוגיות ואיך גופי הביטחון מעודדים המשך פיתוח של חברות בתחום הדיפנס טק?
רוי שיינמן | (1)

ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, והיא גם מעצמה צבאית. ראינו מעבר איך שני העולמות האלה נפגשים בעיקר בתחום הסייבר, שהוא עדיין אחד מהחלקים הגדולים שמרכיבים את ההייטק הישראלי, ובשנים האחרונות אנחנו רואים את התחום הזה מתרחב, והוא קיבל את השם דיפנס טק, טכנולוגיית הגנה.


התחום זה, המשלב טכנולוגיה עם צורכי ביטחון לאומיים, זוכה לתנופה אדירה בשנים האחרונות, גם לאור המלחמות השונות בעולם אבל במיוחד בישראל, שמובילה בתחום. מה עומד מאחורי המונח הזה שנקרא דיפנס טק? איך הופך סטארטאפ קטן לרכיב מרכזי במערכת הביטחון הלאומית? ומהם הפיתוחים הבולטים שצפויים לשנות את חוקי המשחק? שוחחנו על הנושאים האלו עם אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון, שהגיע לועידת ההשקעות של ישראל.




כשמדברים על הייטק, לצד הסייבר מדברים על דיפנס טק. כשדיברתי עם אנשים בתחום אמרו לי שאתה האיש לנושא הביטחון, אם תוכל להסביר לנו על התחום שצומח פה בצורה מאוד חזקה.

"דיפנס טק, אם אפשר להגדיר בכלל מה זה, זה כל תחום טכנולוגי שבסופו של יום, הלקוח, הצרכן שלו, הוא אחד מגופי הביטחון, פעם קראנו לזה הומלנד סקיוריטי, אחרי זה השתמשנו במכבסת מילים והיום ברור לאור המתחים הגוברים עוד מאז הפלישה לאוקראינה, שדיפנס טק זה השם, זה הדבר וזה מה שצריך להוביל מדינות על מנת לשמור על החופש שלהן ולאפשר לעצמן להגן על עצמן בכוחות עצמן".

 

מה התקציב שלנו כמדינה לאותן חברות טכנולוגיות וסטארטאפים ודברים נוספים ואיך אנחנו בהשוואה עולמית? 

"אלך טיפה אחורה. ב-2016 ד"ר דניאל גולד שמוכר לרבים כאבי כיפת ברזל נכנס לתפקידו כראש מפא"ת והוא הסביר שחייבים לעבוד עם סטארטאפים, וזה לא אירוע של מה בכך, כי בסופו של יום כשמדובר במשרד ציבורי או ממשלתי יותר נכון, הנהלים, הבירוקרטיה לא פשוטה ולא תמיד מתאימה לדנ"א של סטארטאפ וככה אפשרנו את הפתיחות. לפני הקורונה פתחנו אקסלרטור שנקרא אינופנס. אינווישן דיפנס. הדברים מאוד בלטו, מחיישנים שמסייעים לזהות מרחוק את הסימנים של קורונה על בן אדם למשל,  לאתר את התפרצויות המגפה, לחזות איך היא מתפרצת, ושם באמת התחלנו להעמיק בעולמות האלה ולראות איך להשתמש בטכנולוגיות של ביטחון בבריאות למשל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ככה הגענו למוכנות ב-7.10. למעלה מ-300 סטארטאפים קיבלו הזמנות במיליארד וחצי שקל. סטארטאפים קטנים וגדולים. בשנה האחרונה זה הגיע ל-800. אלה דברים שמוכיחים את עצמם מרגע לרגע ואנחנו רואים שהעולם מבין את זה". 


מה קורה באירופה?

"ב-2016 פתחו גוף שנקרא דיפנס אינוביישן יוניט, והם פותחים אקסלרטורים שמטרתם להיפתח לעולם של הסטארטאפים. הם מדברים על מינוף של נכסי הסיליקון וואלי לטובת ביטחון המדינה ואנחנו מסתכלים על זה ממקום של לקחת את הסטאטרפים שלנו ולהביא את זה לעולם של דיפנס טק ניישן".


איזה פיתוחים בולטים?

"בינה מלאכותית ואוטונומיה. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' איל זמיר, מכניסתו לתפקיד דיבר על בינה מלאכותית. ב-2024 המטרה הייתה להביא את העושר של ה-AI למערכות שלנו ולעשות אותן יותר מדויקות. סייבר זה חלק מזה, תמיד היה ותמיד יהיה כנראה. באופן כללי כל המגמות של חומרים מיוחדים, רשתות תקשורת מתקדמות, אלה הטכנולוגיות המעניינות. אפשר ללכת גם לדיפ טק, קוונטים, אלה דברים מעניינים. יש הון אנושי נפלא בסטארטאפים והאוניברסיטאות, כמובן גם בצבא".


אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
קרדיט: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף



מה צריך לקרות כדי שישראל תשמור על עליונות טכנולוגית? 

"להמשיך. היינו רוצים לראות שת"פ יותר חזק כמו שאנחנו פותחים עם הסקטור הפרטי, להזרים כספים ליזמים. לראות את הלוחמים שלנו שחוזרים למילואים, שחשו את הפערים המקצועיים, הולכים ופותחים סטארטאפים. אנחנו נמשיך מהצד שלנו להוריד את החומות, לייצר פתיחות לעולם הזה, לרדד בירוקרטיה ולהיות גורם מאפשר ומאיץ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 25/06/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
    ככה הגענו למוכנות ב7.10 זה משפט שאתה רוצה לומר חחח
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.