אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח
ועידת ההשקעות

לאן תחום הדיפנס-טק בישראל יכול לצמוח ואיך גופי הביטחון עוזרים?

אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת שבמשרד הביטחון בשיחה עם צחי אפרתי - מה הייחודיות של ישראל במערכות ההגנה הטכנולוגיות ואיך גופי הביטחון מעודדים המשך פיתוח של חברות בתחום הדיפנס טק?
רוי שיינמן | (1)

ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, והיא גם מעצמה צבאית. ראינו מעבר איך שני העולמות האלה נפגשים בעיקר בתחום הסייבר, שהוא עדיין אחד מהחלקים הגדולים שמרכיבים את ההייטק הישראלי, ובשנים האחרונות אנחנו רואים את התחום הזה מתרחב, והוא קיבל את השם דיפנס טק, טכנולוגיית הגנה.


התחום זה, המשלב טכנולוגיה עם צורכי ביטחון לאומיים, זוכה לתנופה אדירה בשנים האחרונות, גם לאור המלחמות השונות בעולם אבל במיוחד בישראל, שמובילה בתחום. מה עומד מאחורי המונח הזה שנקרא דיפנס טק? איך הופך סטארטאפ קטן לרכיב מרכזי במערכת הביטחון הלאומית? ומהם הפיתוחים הבולטים שצפויים לשנות את חוקי המשחק? שוחחנו על הנושאים האלו עם אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון, שהגיע לועידת ההשקעות של ישראל.




כשמדברים על הייטק, לצד הסייבר מדברים על דיפנס טק. כשדיברתי עם אנשים בתחום אמרו לי שאתה האיש לנושא הביטחון, אם תוכל להסביר לנו על התחום שצומח פה בצורה מאוד חזקה.

"דיפנס טק, אם אפשר להגדיר בכלל מה זה, זה כל תחום טכנולוגי שבסופו של יום, הלקוח, הצרכן שלו, הוא אחד מגופי הביטחון, פעם קראנו לזה הומלנד סקיוריטי, אחרי זה השתמשנו במכבסת מילים והיום ברור לאור המתחים הגוברים עוד מאז הפלישה לאוקראינה, שדיפנס טק זה השם, זה הדבר וזה מה שצריך להוביל מדינות על מנת לשמור על החופש שלהן ולאפשר לעצמן להגן על עצמן בכוחות עצמן".

 

מה התקציב שלנו כמדינה לאותן חברות טכנולוגיות וסטארטאפים ודברים נוספים ואיך אנחנו בהשוואה עולמית? 

"אלך טיפה אחורה. ב-2016 ד"ר דניאל גולד שמוכר לרבים כאבי כיפת ברזל נכנס לתפקידו כראש מפא"ת והוא הסביר שחייבים לעבוד עם סטארטאפים, וזה לא אירוע של מה בכך, כי בסופו של יום כשמדובר במשרד ציבורי או ממשלתי יותר נכון, הנהלים, הבירוקרטיה לא פשוטה ולא תמיד מתאימה לדנ"א של סטארטאפ וככה אפשרנו את הפתיחות. לפני הקורונה פתחנו אקסלרטור שנקרא אינופנס. אינווישן דיפנס. הדברים מאוד בלטו, מחיישנים שמסייעים לזהות מרחוק את הסימנים של קורונה על בן אדם למשל,  לאתר את התפרצויות המגפה, לחזות איך היא מתפרצת, ושם באמת התחלנו להעמיק בעולמות האלה ולראות איך להשתמש בטכנולוגיות של ביטחון בבריאות למשל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ככה הגענו למוכנות ב-7.10. למעלה מ-300 סטארטאפים קיבלו הזמנות במיליארד וחצי שקל. סטארטאפים קטנים וגדולים. בשנה האחרונה זה הגיע ל-800. אלה דברים שמוכיחים את עצמם מרגע לרגע ואנחנו רואים שהעולם מבין את זה". 


מה קורה באירופה?

"ב-2016 פתחו גוף שנקרא דיפנס אינוביישן יוניט, והם פותחים אקסלרטורים שמטרתם להיפתח לעולם של הסטארטאפים. הם מדברים על מינוף של נכסי הסיליקון וואלי לטובת ביטחון המדינה ואנחנו מסתכלים על זה ממקום של לקחת את הסטאטרפים שלנו ולהביא את זה לעולם של דיפנס טק ניישן".


איזה פיתוחים בולטים?

"בינה מלאכותית ואוטונומיה. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' איל זמיר, מכניסתו לתפקיד דיבר על בינה מלאכותית. ב-2024 המטרה הייתה להביא את העושר של ה-AI למערכות שלנו ולעשות אותן יותר מדויקות. סייבר זה חלק מזה, תמיד היה ותמיד יהיה כנראה. באופן כללי כל המגמות של חומרים מיוחדים, רשתות תקשורת מתקדמות, אלה הטכנולוגיות המעניינות. אפשר ללכת גם לדיפ טק, קוונטים, אלה דברים מעניינים. יש הון אנושי נפלא בסטארטאפים והאוניברסיטאות, כמובן גם בצבא".


אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף
קרדיט: אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת, משרד הביטחון; קרדיט: שלומי יוסף



מה צריך לקרות כדי שישראל תשמור על עליונות טכנולוגית? 

"להמשיך. היינו רוצים לראות שת"פ יותר חזק כמו שאנחנו פותחים עם הסקטור הפרטי, להזרים כספים ליזמים. לראות את הלוחמים שלנו שחוזרים למילואים, שחשו את הפערים המקצועיים, הולכים ופותחים סטארטאפים. אנחנו נמשיך מהצד שלנו להוריד את החומות, לייצר פתיחות לעולם הזה, לרדד בירוקרטיה ולהיות גורם מאפשר ומאיץ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 25/06/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
    ככה הגענו למוכנות ב7.10 זה משפט שאתה רוצה לומר חחח
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.