שטחים

בשפה המקצועית של ענף הנדל"ן והתכנון בישראל חוזרים לעיתים קרובות מונחים המתייחסים לקרקע כגורם ייצור מרכזי. המונח "שטחים" משמש בהקשרים כלכליים ותכנוניים בישראל לתיאור קרקעות וחלקות אדמה המיועדות לייעודים שונים, כגון בנייה למגורים, שטחי מסחר, תעשייה או חקלאות. סיווג הקרקע וייעודה נקבעים בתוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות, במסגרת מערך התכנון והבנייה בישראל, הכולל הליכי אישור סטטוטוריים ממושכים בטרם מימוש בפועל.

זמינותם של שטחים המיועדים לבנייה מהווה גורם מרכזי המשפיע על היקף התחלות הבנייה במשק ועל מחירי הדיור. מחסור בקרקעות זמינות באזורי ביקוש, לצד הליכי תכנון ואישור ממושכים, נמנים על הגורמים שמציינים גורמים מקצועיים כתורמים ללחצים בשוק הנדל"ן הישראלי.

בישראל, שבה שטח המדינה מוגבל יחסית לגודל האוכלוסייה, נחשבת מדיניות הקצאת הקרקעות לנושא בעל השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. רשויות התכנון, ובהן הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אחראיות על קביעת ייעודי הקרקע ועל שיווק שטחים חדשים לבנייה, לעיתים בשיתוף רשות מקרקעי ישראל. קצב שיווק הקרקעות נחשב לאחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם מנסה הממשלה להשפיע על מחירי הדירות במשק, לצד תוכניות ממשלתיות המיועדות להאיץ את קצב אישור התוכניות.