
קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.
- 12.אם תיקוני קרעי היו כבר בתוקף הייתם קוראים שקרן העושר הגדילה השקעותיה בישראל (ל"ת)אנונימי 05/11/2025 14:20הגב לתגובה זו
- 11.דוד 26/08/2025 18:56הגב לתגובה זואסור למכור להם מניות.סוחרים לא ישרים.עושים פוליטיקה בבורסה.
- 10.משה 26/08/2025 11:15הגב לתגובה זושהנורבגים הצבועים האלה יעשו טובה וימשכו את כל ההשקעות שלהם מישראל
- 9.אנונימי 26/08/2025 11:10הגב לתגובה זוהכל פוליטיקה שהם יגלו שהם מפסידים תשואות הם יחזרו על ארבע סבלנות
- 8.מסכנים אלו שהם משקיעים להם את הכספים עפי קוד אתי ולא עפי פוטנציאל רווח (ל"ת)כלכלן 26/08/2025 11:05הגב לתגובה זו
- 7.עם טרקטורים של איזו חברה החמאס פרצו לעוטף (ל"ת)אנונימי 26/08/2025 09:33הגב לתגובה זו
- 6.דניאל 26/08/2025 09:29הגב לתגובה זוהם השקיעו בבנקים עשו קופה רצינית ויצאו.מה לא לגיטימי
- 5.עדיף ככה 26/08/2025 09:10הגב לתגובה זועדיף שמדינות עם רוב מוסלמי לא יחזיקו בחברות ישראליות גם ככה. כל היציאה שלהן וצמצום השפעה מוסלמית הוא מבורך. נורבגיה נורבגיסטאן. בקרוב יהיו להם בעיות אחרות להתמודד איתן.
- 4.אנונימי 26/08/2025 09:00הגב לתגובה זולמה כבר אפשר לצפות מאחת מהמדינות הכי אנטישמיות בעולם !
- 3.דג מלוח 26/08/2025 06:49הגב לתגובה זושתחפש מי שינענע אותה
- 2.אנונימי 26/08/2025 02:01הגב לתגובה זוהתשואה שלהם בדכ 13% שנתי.בבנקים היה כ 100% שנתי. מנועי בית שמש 500% קטרפילד 200% בשנים האחרונות. כל מה שטוב מכרו.
- 1.אין באמת סיבה שאנטישמים יהנו מהעליות בבורסה הישראלית. (ל"ת)אנונימי 26/08/2025 01:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
