טוב לי בקבע: הפער האדיר בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המדינה
משרד האוצר מפרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון. מנתוני הדו"ח אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על כ-16,301 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית על כ-18,633 שקל, במערכת החינוך הממשלתית על כ-13,223 שקל ובגופי הביטחון על כ-16,934 שקל. מנגד, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על כ-10,109 שקל.
מערכת הבריאות
לפי המפורט בדו"ח השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות במשרה מלאה הגבוה ביותר הוא של הרופאים (ללא מתמחים) העומד על כ-37,187 שקל. בסוף, הרשימה נמצאים מרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של כ-9,848 שקל למשרה מלאה.
עוד אפשר לראות כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ושכרם של הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי חולים במרכז. הרופאים העובדים בפריפריה מסוג 1 (צפת, טבריה ואילת) מרווחים שכר הגבוהה מרופאים העובדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה מסוג 2 (נהריה, אשקלון ובאר שבע) ו-3 (עכו, חדרה, חדריש ולב השרון).
מערכת החינוך
בשנת הלימודים 2016-2017 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,000 שקל בממוצע. בראש רשימת המשתכרים במערכת החינוך נמצאים מנהלים אקדמאים המהווים כ-2% מסך העובדים עם משכורת של כ-24,297 שקל בממוצע לשמרה מלאה.
מערכת הביטחון
בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל, כאשר השכר הממוצע לפי גוף הגבוה ביותר הוא של יחידות הסמך של משרד הביטחון העומד על כ-28,552 שקל. בנוסף אפשר לראות גדילה בכל הגופים באחוז שינוי השכר מאז שנת 2016.
בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ההבדלים בין שכרם של נגדים מתחילים לקצינים מתחילים אינם גדולים. אך עם התקדמות הוותק ועליה בסולם הדרגות,קיים יתרון מובהק לאלו שנמצאים בתפקידי קצונה.
- 10.אנחנו ממנים 11/02/2019 19:47הגב לתגובה זואנחנו ממנים את העושקים האלה, שעובדים בקושי ויוצרים הרבה יותר נזק מתועלת.היחידים שעושקים את הציבור בשביתות ושכר מנופח
- 9.די להסתה על הקבע 11/02/2019 19:40הגב לתגובה זוהיום לא רוצים לחתום קבע בגלל ההסתה
- 8.חוץ מהרופאים והאחיות כולם טפילים (ל"ת)רועי 11/02/2019 18:09הגב לתגובה זו
- 7.גרגר 11/02/2019 16:12הגב לתגובה זואל תתפלאו אח"כ על "שינאת עשירים" כי זה "שינאת גנבים" בתכלס... אף אחד לא נגד סטף ורטהיימר, בניגוד לנוחי ופישמן
- 6.בא 11/02/2019 15:43הגב לתגובה זוסיפור אחר ,מי שמסכן את חייו מגיע לו הכול .
- אז למה אתה לא מתחלף איתם?? (ל"ת)לבא 11/02/2019 20:00הגב לתגובה זו
- 5.פיזדייץ 11/02/2019 15:38הגב לתגובה זוהמלך והמלכה נתניהו משמנים את האבירים ששומרים עליהם, וכל העם נותר רעב ללחם.
- 4.ביבי רצה לשנות אבל כולם חיסלו אותו,אז למה לו לנסות? (ל"ת)שי.ע 11/02/2019 15:25הגב לתגובה זו
- 3.רוני 11/02/2019 14:31הגב לתגובה זואפשר לקזז לכולם ולקזז עמוק . כי בעוד 10 שנים לא יהיה אפשר לשלם קיצבאות ופנסיות לשכירים שעבדו כל חייהם.
- 2.ים אחד צהל יחסל את המדינה (ל"ת)יהודי 11/02/2019 13:50הגב לתגובה זו
- 1.אייל מרמת גן 11/02/2019 13:40הגב לתגובה זוביבי הבטיח להקטין את השמן שמועך את הרזה בפועל השמן - הסקטור הציבורי רק שמן וחנק את העצמאים והחברות במשק
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
