טוב לי בקבע: הפער האדיר בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המדינה
משרד האוצר מפרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון. מנתוני הדו"ח אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על כ-16,301 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית על כ-18,633 שקל, במערכת החינוך הממשלתית על כ-13,223 שקל ובגופי הביטחון על כ-16,934 שקל. מנגד, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על כ-10,109 שקל.
מערכת הבריאות
לפי המפורט בדו"ח השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות במשרה מלאה הגבוה ביותר הוא של הרופאים (ללא מתמחים) העומד על כ-37,187 שקל. בסוף, הרשימה נמצאים מרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של כ-9,848 שקל למשרה מלאה.
עוד אפשר לראות כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ושכרם של הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי חולים במרכז. הרופאים העובדים בפריפריה מסוג 1 (צפת, טבריה ואילת) מרווחים שכר הגבוהה מרופאים העובדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה מסוג 2 (נהריה, אשקלון ובאר שבע) ו-3 (עכו, חדרה, חדריש ולב השרון).
מערכת החינוך
בשנת הלימודים 2016-2017 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,000 שקל בממוצע. בראש רשימת המשתכרים במערכת החינוך נמצאים מנהלים אקדמאים המהווים כ-2% מסך העובדים עם משכורת של כ-24,297 שקל בממוצע לשמרה מלאה.
מערכת הביטחון
בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל, כאשר השכר הממוצע לפי גוף הגבוה ביותר הוא של יחידות הסמך של משרד הביטחון העומד על כ-28,552 שקל. בנוסף אפשר לראות גדילה בכל הגופים באחוז שינוי השכר מאז שנת 2016.
בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ההבדלים בין שכרם של נגדים מתחילים לקצינים מתחילים אינם גדולים. אך עם התקדמות הוותק ועליה בסולם הדרגות,קיים יתרון מובהק לאלו שנמצאים בתפקידי קצונה.
- 10.אנחנו ממנים 11/02/2019 19:47הגב לתגובה זואנחנו ממנים את העושקים האלה, שעובדים בקושי ויוצרים הרבה יותר נזק מתועלת.היחידים שעושקים את הציבור בשביתות ושכר מנופח
- 9.די להסתה על הקבע 11/02/2019 19:40הגב לתגובה זוהיום לא רוצים לחתום קבע בגלל ההסתה
- 8.חוץ מהרופאים והאחיות כולם טפילים (ל"ת)רועי 11/02/2019 18:09הגב לתגובה זו
- 7.גרגר 11/02/2019 16:12הגב לתגובה זואל תתפלאו אח"כ על "שינאת עשירים" כי זה "שינאת גנבים" בתכלס... אף אחד לא נגד סטף ורטהיימר, בניגוד לנוחי ופישמן
- 6.בא 11/02/2019 15:43הגב לתגובה זוסיפור אחר ,מי שמסכן את חייו מגיע לו הכול .
- אז למה אתה לא מתחלף איתם?? (ל"ת)לבא 11/02/2019 20:00הגב לתגובה זו
- 5.פיזדייץ 11/02/2019 15:38הגב לתגובה זוהמלך והמלכה נתניהו משמנים את האבירים ששומרים עליהם, וכל העם נותר רעב ללחם.
- 4.ביבי רצה לשנות אבל כולם חיסלו אותו,אז למה לו לנסות? (ל"ת)שי.ע 11/02/2019 15:25הגב לתגובה זו
- 3.רוני 11/02/2019 14:31הגב לתגובה זואפשר לקזז לכולם ולקזז עמוק . כי בעוד 10 שנים לא יהיה אפשר לשלם קיצבאות ופנסיות לשכירים שעבדו כל חייהם.
- 2.ים אחד צהל יחסל את המדינה (ל"ת)יהודי 11/02/2019 13:50הגב לתגובה זו
- 1.אייל מרמת גן 11/02/2019 13:40הגב לתגובה זוביבי הבטיח להקטין את השמן שמועך את הרזה בפועל השמן - הסקטור הציבורי רק שמן וחנק את העצמאים והחברות במשק
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.86% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
