טוב לי בקבע: הפער האדיר בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המדינה
משרד האוצר מפרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון. מנתוני הדו"ח אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על כ-16,301 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית על כ-18,633 שקל, במערכת החינוך הממשלתית על כ-13,223 שקל ובגופי הביטחון על כ-16,934 שקל. מנגד, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על כ-10,109 שקל.
מערכת הבריאות
לפי המפורט בדו"ח השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות במשרה מלאה הגבוה ביותר הוא של הרופאים (ללא מתמחים) העומד על כ-37,187 שקל. בסוף, הרשימה נמצאים מרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של כ-9,848 שקל למשרה מלאה.
עוד אפשר לראות כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ושכרם של הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי חולים במרכז. הרופאים העובדים בפריפריה מסוג 1 (צפת, טבריה ואילת) מרווחים שכר הגבוהה מרופאים העובדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה מסוג 2 (נהריה, אשקלון ובאר שבע) ו-3 (עכו, חדרה, חדריש ולב השרון).
מערכת החינוך
בשנת הלימודים 2016-2017 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,000 שקל בממוצע. בראש רשימת המשתכרים במערכת החינוך נמצאים מנהלים אקדמאים המהווים כ-2% מסך העובדים עם משכורת של כ-24,297 שקל בממוצע לשמרה מלאה.
מערכת הביטחון
בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל, כאשר השכר הממוצע לפי גוף הגבוה ביותר הוא של יחידות הסמך של משרד הביטחון העומד על כ-28,552 שקל. בנוסף אפשר לראות גדילה בכל הגופים באחוז שינוי השכר מאז שנת 2016.
בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ההבדלים בין שכרם של נגדים מתחילים לקצינים מתחילים אינם גדולים. אך עם התקדמות הוותק ועליה בסולם הדרגות,קיים יתרון מובהק לאלו שנמצאים בתפקידי קצונה.
- 10.אנחנו ממנים 11/02/2019 19:47הגב לתגובה זואנחנו ממנים את העושקים האלה, שעובדים בקושי ויוצרים הרבה יותר נזק מתועלת.היחידים שעושקים את הציבור בשביתות ושכר מנופח
- 9.די להסתה על הקבע 11/02/2019 19:40הגב לתגובה זוהיום לא רוצים לחתום קבע בגלל ההסתה
- 8.חוץ מהרופאים והאחיות כולם טפילים (ל"ת)רועי 11/02/2019 18:09הגב לתגובה זו
- 7.גרגר 11/02/2019 16:12הגב לתגובה זואל תתפלאו אח"כ על "שינאת עשירים" כי זה "שינאת גנבים" בתכלס... אף אחד לא נגד סטף ורטהיימר, בניגוד לנוחי ופישמן
- 6.בא 11/02/2019 15:43הגב לתגובה זוסיפור אחר ,מי שמסכן את חייו מגיע לו הכול .
- אז למה אתה לא מתחלף איתם?? (ל"ת)לבא 11/02/2019 20:00הגב לתגובה זו
- 5.פיזדייץ 11/02/2019 15:38הגב לתגובה זוהמלך והמלכה נתניהו משמנים את האבירים ששומרים עליהם, וכל העם נותר רעב ללחם.
- 4.ביבי רצה לשנות אבל כולם חיסלו אותו,אז למה לו לנסות? (ל"ת)שי.ע 11/02/2019 15:25הגב לתגובה זו
- 3.רוני 11/02/2019 14:31הגב לתגובה זואפשר לקזז לכולם ולקזז עמוק . כי בעוד 10 שנים לא יהיה אפשר לשלם קיצבאות ופנסיות לשכירים שעבדו כל חייהם.
- 2.ים אחד צהל יחסל את המדינה (ל"ת)יהודי 11/02/2019 13:50הגב לתגובה זו
- 1.אייל מרמת גן 11/02/2019 13:40הגב לתגובה זוביבי הבטיח להקטין את השמן שמועך את הרזה בפועל השמן - הסקטור הציבורי רק שמן וחנק את העצמאים והחברות במשק

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
