גדי איזנקוט מטכ"ל רמטכ"ל
צילום: דובר צה"ל

טוב לי בקבע: הפער האדיר בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המדינה

ב-2017 עמד השכר הממוצע במערכת הביטחון על 16,934 בחודש. סגני אלופים בצה"ל מרוויחים בממוצע 30.9 אלף שקל בחודש. כמה מרוויחים רופאים מומחים?
ירדן סמדר | (11)

משרד האוצר מפרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון. מנתוני הדו"ח אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק

השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על כ-16,301 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית על כ-18,633 שקל, במערכת החינוך הממשלתית על כ-13,223 שקל ובגופי הביטחון על כ-16,934 שקל. מנגד, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על כ-10,109 שקל.

 

מערכת הבריאות

לפי המפורט בדו"ח השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות במשרה מלאה הגבוה ביותר הוא של הרופאים (ללא מתמחים) העומד על כ-37,187 שקל. בסוף, הרשימה נמצאים מרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של כ-9,848 שקל למשרה מלאה.

עוד אפשר לראות כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ושכרם של הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי חולים במרכז. הרופאים העובדים בפריפריה מסוג 1 (צפת, טבריה ואילת) מרווחים שכר הגבוהה מרופאים העובדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה מסוג 2 (נהריה, אשקלון ובאר שבע) ו-3 (עכו, חדרה, חדריש ולב השרון).

מערכת החינוך

בשנת הלימודים 2016-2017 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,000 שקל בממוצע.  בראש רשימת המשתכרים במערכת החינוך נמצאים מנהלים אקדמאים המהווים כ-2% מסך העובדים עם משכורת של כ-24,297 שקל בממוצע לשמרה מלאה.

מערכת הביטחון

בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל, כאשר השכר הממוצע לפי גוף הגבוה ביותר הוא של יחידות הסמך של משרד הביטחון העומד על כ-28,552 שקל. בנוסף אפשר לראות גדילה בכל הגופים באחוז שינוי השכר מאז שנת 2016.

בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ההבדלים בין שכרם של נגדים מתחילים לקצינים מתחילים אינם גדולים. אך עם התקדמות הוותק ועליה בסולם הדרגות,קיים יתרון מובהק לאלו שנמצאים בתפקידי קצונה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנחנו ממנים 11/02/2019 19:47
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממנים את העושקים האלה, שעובדים בקושי ויוצרים הרבה יותר נזק מתועלת.היחידים שעושקים את הציבור בשביתות ושכר מנופח
  • 9.
    די להסתה על הקבע 11/02/2019 19:40
    הגב לתגובה זו
    היום לא רוצים לחתום קבע בגלל ההסתה
  • 8.
    חוץ מהרופאים והאחיות כולם טפילים (ל"ת)
    רועי 11/02/2019 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גרגר 11/02/2019 16:12
    הגב לתגובה זו
    אל תתפלאו אח"כ על "שינאת עשירים" כי זה "שינאת גנבים" בתכלס... אף אחד לא נגד סטף ורטהיימר, בניגוד לנוחי ופישמן
  • 6.
    בא 11/02/2019 15:43
    הגב לתגובה זו
    סיפור אחר ,מי שמסכן את חייו מגיע לו הכול .
  • אז למה אתה לא מתחלף איתם?? (ל"ת)
    לבא 11/02/2019 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פיזדייץ 11/02/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
    המלך והמלכה נתניהו משמנים את האבירים ששומרים עליהם, וכל העם נותר רעב ללחם.
  • 4.
    ביבי רצה לשנות אבל כולם חיסלו אותו,אז למה לו לנסות? (ל"ת)
    שי.ע 11/02/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 11/02/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקזז לכולם ולקזז עמוק . כי בעוד 10 שנים לא יהיה אפשר לשלם קיצבאות ופנסיות לשכירים שעבדו כל חייהם.
  • 2.
    ים אחד צהל יחסל את המדינה (ל"ת)
    יהודי 11/02/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל מרמת גן 11/02/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
    ביבי הבטיח להקטין את השמן שמועך את הרזה בפועל השמן - הסקטור הציבורי רק שמן וחנק את העצמאים והחברות במשק
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.