גדי איזנקוט מטכ"ל רמטכ"ל
צילום: דובר צה"ל

טוב לי בקבע: הפער האדיר בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המדינה

ב-2017 עמד השכר הממוצע במערכת הביטחון על 16,934 בחודש. סגני אלופים בצה"ל מרוויחים בממוצע 30.9 אלף שקל בחודש. כמה מרוויחים רופאים מומחים?
ירדן סמדר | (11)

משרד האוצר מפרסם היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובכוחות הביטחון. מנתוני הדו"ח אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק

השכר הממוצע למשרה מלאה במשרדי הממשלה עמד על כ-16,301 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית על כ-18,633 שקל, במערכת החינוך הממשלתית על כ-13,223 שקל ובגופי הביטחון על כ-16,934 שקל. מנגד, השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בשנת 2017 עמד על כ-10,109 שקל.

 

מערכת הבריאות

לפי המפורט בדו"ח השכר הממוצע לעובד במערכת הבריאות במשרה מלאה הגבוה ביותר הוא של הרופאים (ללא מתמחים) העומד על כ-37,187 שקל. בסוף, הרשימה נמצאים מרפאים בעיסוק עם שכר ממוצע של כ-9,848 שקל למשרה מלאה.

עוד אפשר לראות כי המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים ושכרם של הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי חולים במרכז. הרופאים העובדים בפריפריה מסוג 1 (צפת, טבריה ואילת) מרווחים שכר הגבוהה מרופאים העובדים בבתי חולים במרכז ובפריפריה מסוג 2 (נהריה, אשקלון ובאר שבע) ו-3 (עכו, חדרה, חדריש ולב השרון).

מערכת החינוך

בשנת הלימודים 2016-2017 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,000 שקל בממוצע.  בראש רשימת המשתכרים במערכת החינוך נמצאים מנהלים אקדמאים המהווים כ-2% מסך העובדים עם משכורת של כ-24,297 שקל בממוצע לשמרה מלאה.

מערכת הביטחון

בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל, כאשר השכר הממוצע לפי גוף הגבוה ביותר הוא של יחידות הסמך של משרד הביטחון העומד על כ-28,552 שקל. בנוסף אפשר לראות גדילה בכל הגופים באחוז שינוי השכר מאז שנת 2016.

בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ההבדלים בין שכרם של נגדים מתחילים לקצינים מתחילים אינם גדולים. אך עם התקדמות הוותק ועליה בסולם הדרגות,קיים יתרון מובהק לאלו שנמצאים בתפקידי קצונה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנחנו ממנים 11/02/2019 19:47
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממנים את העושקים האלה, שעובדים בקושי ויוצרים הרבה יותר נזק מתועלת.היחידים שעושקים את הציבור בשביתות ושכר מנופח
  • 9.
    די להסתה על הקבע 11/02/2019 19:40
    הגב לתגובה זו
    היום לא רוצים לחתום קבע בגלל ההסתה
  • 8.
    חוץ מהרופאים והאחיות כולם טפילים (ל"ת)
    רועי 11/02/2019 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גרגר 11/02/2019 16:12
    הגב לתגובה זו
    אל תתפלאו אח"כ על "שינאת עשירים" כי זה "שינאת גנבים" בתכלס... אף אחד לא נגד סטף ורטהיימר, בניגוד לנוחי ופישמן
  • 6.
    בא 11/02/2019 15:43
    הגב לתגובה זו
    סיפור אחר ,מי שמסכן את חייו מגיע לו הכול .
  • אז למה אתה לא מתחלף איתם?? (ל"ת)
    לבא 11/02/2019 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פיזדייץ 11/02/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
    המלך והמלכה נתניהו משמנים את האבירים ששומרים עליהם, וכל העם נותר רעב ללחם.
  • 4.
    ביבי רצה לשנות אבל כולם חיסלו אותו,אז למה לו לנסות? (ל"ת)
    שי.ע 11/02/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 11/02/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקזז לכולם ולקזז עמוק . כי בעוד 10 שנים לא יהיה אפשר לשלם קיצבאות ופנסיות לשכירים שעבדו כל חייהם.
  • 2.
    ים אחד צהל יחסל את המדינה (ל"ת)
    יהודי 11/02/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל מרמת גן 11/02/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
    ביבי הבטיח להקטין את השמן שמועך את הרזה בפועל השמן - הסקטור הציבורי רק שמן וחנק את העצמאים והחברות במשק
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.