יאיר לפיד ממנה את אורי שני ליועץ מיוחד בהתנדבות בקבינט הדיור

שר האוצר יאיר לפי מעונין בהמשך למנות את שני כיו"ר חברה ממשלתית בתטפל בדיור להשכרה
לירן סהר | (6)

אורי שני ימונה כיועץ מיוחד לקבינט הדיור, כך קבע היום שר האוצר, יאיר לפיד. לפיד מעוניין בהמשך למנותו כיו"ר חברה ממשלתית ייעודית שתטפל בפרויקט רחב ממדים של דיור להשכרה ששני היה מהוגיו המרכזיים.

לפיד מציין כי אורי שני ביקש לשמש בתפקידים אלה בהתנדבות ללא קבלת שכר או כל תנאים נלווים. לפיד הבהיר כי כל המהלכים הקשורים למינויו של שני יאושרו כדין על פי הנהלים הקיימים עם כל הגורמים המוסמכים.

לפיד מסר: "חלק מתפקידנו ומטרתנו היא למשוך לשירות המדינה אנשים טובים ובעלי ניסיון, ולשכנע אותם לוותר על משכורות גבוהות בהרבה ועל תנאים משופרים במגזר הפרטי. לא כל שכן אורי שני, שמבקש לסייע לפרויקט הדיור בהשכרה בהתנדבות וללא כל תמורה בעבור עבודתו."

לפיד ממשיך: "אם כל אדם שמתבקש 'לבוא למילואים' בשירות המדינה יחשוש שיפתח נגדו מסע רדיפה והאשמות פופוליסטיות לא מבוססות, איש לא יסכים לבוא לעזור לנו בפרויקטים לאומיים שמטרתם להוציא מהבוץ את עגלת הכלכלה ולסייע לזוגות צעירים ולמעמד הביניים. אורי שני הוא איש ערכי וחרוץ , שכבר הוכיח את עצמו בפרויקטים בסדר גודל לאומי. אנחנו זקוקים לו הרבה יותר ממה שהוא זקוק לנו."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעל 15/07/2013 06:42
    הגב לתגובה זו
    לא מאמינה יותר לאף מילה של לפיד. עובד על כולנו בעיניים.
  • 4.
    דודו 14/07/2013 20:42
    הגב לתגובה זו
    יותר מכוס ערק אני לא קונה אותו.
  • 3.
    אורי שני "מתנדב" בדיוק כמו שיאיר לפיד "התנדב" לפוליטיקה (ל"ת)
    שני 14/07/2013 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 14/07/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
    אדון אורי שני מתנדב?!מריח מסריח.יאיר לפיד קברת את התקווה לפולטיקה אחרת
  • צודק רק קבל תיקון-שחיתות. עוד לא הגיע הזמן לשחוט אף אחד (ל"ת)
    מאור 14/07/2013 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שאלה חשובה ,מי יותר חכם לפיד או שלי . (ל"ת)
    בא 14/07/2013 15:41
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת -4.03%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?