נגידת בנק ישראל תמליץ על ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה

ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל
דניאל קביליו | (7)
נושאים בכתבה נדין טרכטנברג

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ לממשלה למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגידה תכהן ד"ר בודו-טרכטנברג גם כחברה בועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג רכשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול שבקנדה, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ותואר שלישי בכלכלה, בהנחייתו של פרופ' לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.

ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לבודו-טרכטנברג נסיון מקצועי עשיר הן בתחומי המדיניות הציבורית והן בתחום הבנקאי-פיננסי. בשנות השמונים שימשה כיועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית.

כמו כן, שימשה כמרצה למקרו כלכלה, כלכלה ציבורית וכלכלת ישראל במספר מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם, ומאז 2010 מכהנת כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את עיקר נסיונה המקצועי רכשה בודו-טרכטנברג בבנק הפועלים, אליו הצטרפה ב-1987 ככלכלנית במחלקה הכלכלית, שם עסקה בניתוח ותחזיות מקרו כלכליים.

בהמשך שימשה במספר תפקידי ניהול באגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הבנק, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. בנוסף, היא עוסקת בפעילות ציבורית במספר גופים, והייתה חברה בוועדת השיווק של הבורסה ובוועדה לרפורמה בשוק ההון מטעם המכון לדמוקרטיה.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לנדין על שהסכימה לקחת על עצמה את האחריות והאתגר שבתפקיד המשנה לנגידת הבנק, וממליצה ממשלה לאשר את המינוי. נדין מביאה עימה ניסיון רב בתחומים מגוונים. בפני בנק ישראל עומדים בתקופה הקרובה אתגרים רבים, ואני משוכנעת בכך שכישוריה ונסיונה של נדין יסייעו לנו בהתמודדות עימם".

ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "אני מבקשת להודות לנגידה על ההזדמנות לתרום לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ועל האמון שנתנה בי. אני שמחה להיענות לאתגר שכרוך במילוי תפקיד המשנה לנגידה, ואעשה ככל יכולתי כדי להצליח ולעמוד בו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בושה (ל"ת)
    אזרח 17/01/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ב 17/01/2014 07:37
    הגב לתגובה זו
    נראה לא טוב דווקא בגלל הקירבה לסלבס וגם עיניינית, שתי הגברות לא התנסו בעשייה של ממש בכספים ובעסקים-לא די בתיאוריה.
  • 5.
    אזרחית 17/01/2014 00:32
    הגב לתגובה זו
    יש טעם לפגם במינוי . הקירבה המשפחתית בממסד השלטוני אינה במקומה מבלי לגרוע דבר מכישרונה של המועמדת.
  • 4.
    שר אוצר חתיכי וחבורה של קוריצות מסביבו (ל"ת)
    ררמ 16/01/2014 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 16/01/2014 19:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לפלוג עזרה ממקום נכון הייצוא רוצה דולר חזק.
  • 2.
    משהו נוסח שטייניץ תואר בקשקושי שכל (ל"ת)
    עוד קשקשנית 16/01/2014 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טרכטנברג 16/01/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    הרס הבורסה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.