נגידת בנק ישראל תמליץ על ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה

ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל
דניאל קביליו | (7)
נושאים בכתבה נדין טרכטנברג

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ לממשלה למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגידה תכהן ד"ר בודו-טרכטנברג גם כחברה בועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג רכשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול שבקנדה, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ותואר שלישי בכלכלה, בהנחייתו של פרופ' לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.

ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לבודו-טרכטנברג נסיון מקצועי עשיר הן בתחומי המדיניות הציבורית והן בתחום הבנקאי-פיננסי. בשנות השמונים שימשה כיועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית.

כמו כן, שימשה כמרצה למקרו כלכלה, כלכלה ציבורית וכלכלת ישראל במספר מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם, ומאז 2010 מכהנת כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את עיקר נסיונה המקצועי רכשה בודו-טרכטנברג בבנק הפועלים, אליו הצטרפה ב-1987 ככלכלנית במחלקה הכלכלית, שם עסקה בניתוח ותחזיות מקרו כלכליים.

בהמשך שימשה במספר תפקידי ניהול באגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הבנק, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. בנוסף, היא עוסקת בפעילות ציבורית במספר גופים, והייתה חברה בוועדת השיווק של הבורסה ובוועדה לרפורמה בשוק ההון מטעם המכון לדמוקרטיה.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לנדין על שהסכימה לקחת על עצמה את האחריות והאתגר שבתפקיד המשנה לנגידת הבנק, וממליצה ממשלה לאשר את המינוי. נדין מביאה עימה ניסיון רב בתחומים מגוונים. בפני בנק ישראל עומדים בתקופה הקרובה אתגרים רבים, ואני משוכנעת בכך שכישוריה ונסיונה של נדין יסייעו לנו בהתמודדות עימם".

ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "אני מבקשת להודות לנגידה על ההזדמנות לתרום לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ועל האמון שנתנה בי. אני שמחה להיענות לאתגר שכרוך במילוי תפקיד המשנה לנגידה, ואעשה ככל יכולתי כדי להצליח ולעמוד בו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בושה (ל"ת)
    אזרח 17/01/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ב 17/01/2014 07:37
    הגב לתגובה זו
    נראה לא טוב דווקא בגלל הקירבה לסלבס וגם עיניינית, שתי הגברות לא התנסו בעשייה של ממש בכספים ובעסקים-לא די בתיאוריה.
  • 5.
    אזרחית 17/01/2014 00:32
    הגב לתגובה זו
    יש טעם לפגם במינוי . הקירבה המשפחתית בממסד השלטוני אינה במקומה מבלי לגרוע דבר מכישרונה של המועמדת.
  • 4.
    שר אוצר חתיכי וחבורה של קוריצות מסביבו (ל"ת)
    ררמ 16/01/2014 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 16/01/2014 19:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לפלוג עזרה ממקום נכון הייצוא רוצה דולר חזק.
  • 2.
    משהו נוסח שטייניץ תואר בקשקושי שכל (ל"ת)
    עוד קשקשנית 16/01/2014 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טרכטנברג 16/01/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    הרס הבורסה
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

רועי ברגיל, מנכ"ל אקוואריוס. קרדיט: התעשייה האוויריתרועי ברגיל, מנכ"ל אקוואריוס. קרדיט: התעשייה האווירית

אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה

לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה

רן קידר |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו. 

אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום. 

ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון. 

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.

בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.