נגידת בנק ישראל תמליץ על ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ לממשלה למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגידה תכהן ד"ר בודו-טרכטנברג גם כחברה בועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג רכשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול שבקנדה, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ותואר שלישי בכלכלה, בהנחייתו של פרופ' לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.
ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לבודו-טרכטנברג נסיון מקצועי עשיר הן בתחומי המדיניות הציבורית והן בתחום הבנקאי-פיננסי. בשנות השמונים שימשה כיועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית.
כמו כן, שימשה כמרצה למקרו כלכלה, כלכלה ציבורית וכלכלת ישראל במספר מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם, ומאז 2010 מכהנת כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את עיקר נסיונה המקצועי רכשה בודו-טרכטנברג בבנק הפועלים, אליו הצטרפה ב-1987 ככלכלנית במחלקה הכלכלית, שם עסקה בניתוח ותחזיות מקרו כלכליים.
בהמשך שימשה במספר תפקידי ניהול באגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הבנק, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. בנוסף, היא עוסקת בפעילות ציבורית במספר גופים, והייתה חברה בוועדת השיווק של הבורסה ובוועדה לרפורמה בשוק ההון מטעם המכון לדמוקרטיה.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לנדין על שהסכימה לקחת על עצמה את האחריות והאתגר שבתפקיד המשנה לנגידת הבנק, וממליצה ממשלה לאשר את המינוי. נדין מביאה עימה ניסיון רב בתחומים מגוונים. בפני בנק ישראל עומדים בתקופה הקרובה אתגרים רבים, ואני משוכנעת בכך שכישוריה ונסיונה של נדין יסייעו לנו בהתמודדות עימם".
ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "אני מבקשת להודות לנגידה על ההזדמנות לתרום לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ועל האמון שנתנה בי. אני שמחה להיענות לאתגר שכרוך במילוי תפקיד המשנה לנגידה, ואעשה ככל יכולתי כדי להצליח ולעמוד בו".
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 7.בושה (ל"ת)אזרח 17/01/2014 11:16הגב לתגובה זו
- 6.משה ב 17/01/2014 07:37הגב לתגובה זונראה לא טוב דווקא בגלל הקירבה לסלבס וגם עיניינית, שתי הגברות לא התנסו בעשייה של ממש בכספים ובעסקים-לא די בתיאוריה.
- 5.אזרחית 17/01/2014 00:32הגב לתגובה זויש טעם לפגם במינוי . הקירבה המשפחתית בממסד השלטוני אינה במקומה מבלי לגרוע דבר מכישרונה של המועמדת.
- 4.שר אוצר חתיכי וחבורה של קוריצות מסביבו (ל"ת)ררמ 16/01/2014 21:08הגב לתגובה זו
- 3.רון 16/01/2014 19:59הגב לתגובה זוכל הכבוד לפלוג עזרה ממקום נכון הייצוא רוצה דולר חזק.
- 2.משהו נוסח שטייניץ תואר בקשקושי שכל (ל"ת)עוד קשקשנית 16/01/2014 19:27הגב לתגובה זו
- 1.טרכטנברג 16/01/2014 19:25הגב לתגובה זוהרס הבורסה

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
