נגידת בנק ישראל תמליץ על ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה
נדין טרכטנברג נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ לממשלה למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגידה תכהן ד"ר בודו-טרכטנברג גם כחברה בועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג רכשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול שבקנדה, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ותואר שלישי בכלכלה, בהנחייתו של פרופ' לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.
ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לבודו-טרכטנברג נסיון מקצועי עשיר הן בתחומי המדיניות הציבורית והן בתחום הבנקאי-פיננסי. בשנות השמונים שימשה כיועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית.
כמו כן, שימשה כמרצה למקרו כלכלה, כלכלה ציבורית וכלכלת ישראל במספר מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם, ומאז 2010 מכהנת כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את עיקר נסיונה המקצועי רכשה בודו-טרכטנברג בבנק הפועלים, אליו הצטרפה ב-1987 ככלכלנית במחלקה הכלכלית, שם עסקה בניתוח ותחזיות מקרו כלכליים.
בהמשך שימשה במספר תפקידי ניהול באגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הבנק, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. בנוסף, היא עוסקת בפעילות ציבורית במספר גופים, והייתה חברה בוועדת השיווק של הבורסה ובוועדה לרפורמה בשוק ההון מטעם המכון לדמוקרטיה.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לנדין על שהסכימה לקחת על עצמה את האחריות והאתגר שבתפקיד המשנה לנגידת הבנק, וממליצה ממשלה לאשר את המינוי. נדין מביאה עימה ניסיון רב בתחומים מגוונים. בפני בנק ישראל עומדים בתקופה הקרובה אתגרים רבים, ואני משוכנעת בכך שכישוריה ונסיונה של נדין יסייעו לנו בהתמודדות עימם".
ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "אני מבקשת להודות לנגידה על ההזדמנות לתרום לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ועל האמון שנתנה בי. אני שמחה להיענות לאתגר שכרוך במילוי תפקיד המשנה לנגידה, ואעשה ככל יכולתי כדי להצליח ולעמוד בו".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 7.בושה (ל"ת)אזרח 17/01/2014 11:16הגב לתגובה זו
- 6.משה ב 17/01/2014 07:37הגב לתגובה זונראה לא טוב דווקא בגלל הקירבה לסלבס וגם עיניינית, שתי הגברות לא התנסו בעשייה של ממש בכספים ובעסקים-לא די בתיאוריה.
- 5.אזרחית 17/01/2014 00:32הגב לתגובה זויש טעם לפגם במינוי . הקירבה המשפחתית בממסד השלטוני אינה במקומה מבלי לגרוע דבר מכישרונה של המועמדת.
- 4.שר אוצר חתיכי וחבורה של קוריצות מסביבו (ל"ת)ררמ 16/01/2014 21:08הגב לתגובה זו
- 3.רון 16/01/2014 19:59הגב לתגובה זוכל הכבוד לפלוג עזרה ממקום נכון הייצוא רוצה דולר חזק.
- 2.משהו נוסח שטייניץ תואר בקשקושי שכל (ל"ת)עוד קשקשנית 16/01/2014 19:27הגב לתגובה זו
- 1.טרכטנברג 16/01/2014 19:25הגב לתגובה זוהרס הבורסה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
