נגידת בנק ישראל תמליץ על ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה

ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל
דניאל קביליו | (7)
נושאים בכתבה נדין טרכטנברג

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה היום לראש הממשלה על כוונתה להמליץ לממשלה למנות את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגידת בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגידה תכהן ד"ר בודו-טרכטנברג גם כחברה בועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג רכשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול שבקנדה, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ותואר שלישי בכלכלה, בהנחייתו של פרופ' לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.

ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לבודו-טרכטנברג נסיון מקצועי עשיר הן בתחומי המדיניות הציבורית והן בתחום הבנקאי-פיננסי. בשנות השמונים שימשה כיועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית.

כמו כן, שימשה כמרצה למקרו כלכלה, כלכלה ציבורית וכלכלת ישראל במספר מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם, ומאז 2010 מכהנת כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את עיקר נסיונה המקצועי רכשה בודו-טרכטנברג בבנק הפועלים, אליו הצטרפה ב-1987 ככלכלנית במחלקה הכלכלית, שם עסקה בניתוח ותחזיות מקרו כלכליים.

בהמשך שימשה במספר תפקידי ניהול באגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הבנק, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. בנוסף, היא עוסקת בפעילות ציבורית במספר גופים, והייתה חברה בוועדת השיווק של הבורסה ובוועדה לרפורמה בשוק ההון מטעם המכון לדמוקרטיה.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לנדין על שהסכימה לקחת על עצמה את האחריות והאתגר שבתפקיד המשנה לנגידת הבנק, וממליצה ממשלה לאשר את המינוי. נדין מביאה עימה ניסיון רב בתחומים מגוונים. בפני בנק ישראל עומדים בתקופה הקרובה אתגרים רבים, ואני משוכנעת בכך שכישוריה ונסיונה של נדין יסייעו לנו בהתמודדות עימם".

ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "אני מבקשת להודות לנגידה על ההזדמנות לתרום לבנק ישראל ולמשק הישראלי, ועל האמון שנתנה בי. אני שמחה להיענות לאתגר שכרוך במילוי תפקיד המשנה לנגידה, ואעשה ככל יכולתי כדי להצליח ולעמוד בו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בושה (ל"ת)
    אזרח 17/01/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ב 17/01/2014 07:37
    הגב לתגובה זו
    נראה לא טוב דווקא בגלל הקירבה לסלבס וגם עיניינית, שתי הגברות לא התנסו בעשייה של ממש בכספים ובעסקים-לא די בתיאוריה.
  • 5.
    אזרחית 17/01/2014 00:32
    הגב לתגובה זו
    יש טעם לפגם במינוי . הקירבה המשפחתית בממסד השלטוני אינה במקומה מבלי לגרוע דבר מכישרונה של המועמדת.
  • 4.
    שר אוצר חתיכי וחבורה של קוריצות מסביבו (ל"ת)
    ררמ 16/01/2014 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 16/01/2014 19:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לפלוג עזרה ממקום נכון הייצוא רוצה דולר חזק.
  • 2.
    משהו נוסח שטייניץ תואר בקשקושי שכל (ל"ת)
    עוד קשקשנית 16/01/2014 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טרכטנברג 16/01/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    הרס הבורסה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: