יהודה מינקביץ מנכל פוםוום
צילום: רון קדמי

פוםוום - התרסקות ידועה מראש; המנכ"ל נחשד במשיכת כספים מהחברה לשימושו האישי

רוי שיינמן | (2)

מנכ"ל פוםוום לשעבר מואשם על ידי החברה בשימוש בלתי חוקי בכרטיסי אשראי של החברה. פוםוום, המתמחה במתן שירותי צילום דיגיטלי בפארקי שעשועים, דיווחה על חשדות חמורים בנוגע למנכ"ל הקודם, יהודה מינקוביץ, אשר על פי המבקר הפנימי של החברה, השתמש בכרטיסי האשראי של החברה לצרכים פרטיים.

הבדיקה מתייחסת לשנים 2022 ועד סוף אוגוסט 2024 והיא ממחישה את מה שכתבנו כאן בשנים האחרונות ולמעשה מאז הנפקת החברה - מדובר בעסק בלי בסיס שהצליח להשתחל לבורסה המקומית בתקופת ההנפקות. הצבענו על כך שהשווי גבוה מאוד, שאין מצב שחברה שרוכשת פעילות מכינוס בשווי של מיליונים בודדים מנפיקה אותה אחרי כמה חודשים במאות מיליונים. המשכנו לעקוב והראנו שהחברה הזו מפסידה בקצב שרק גדל ושהמוצרים שלה לא חדשניים ולא רלבנטיים בעולם של סמארטפונים מתקדמים. 

המניה איבדה גובה ויצרה הפסדים עצומים למשקיעים ובהמשך ניסתה להינצל דרך מיזוג לספאק אמריקאי בשווי מטורף. זה היה די ברור שזה לא ייסגר כפי שהעריכה החברה ואכן, הספאק נסוג, ובמקביל לשריפת הכספים בקופה, החברה בשנה האחרונה מחפשת את דרכה כשבמקביל החלו חילופי האשמות כבדים בין המנהלים ובעלי השליטה.

בכל מקרה, הדו"ח הפנימי מצביע על כך שמינקוביץ הוציא סכומים שהוגדרו "בלתי סבירים" ו"לא מוצדקים" באמצעות כרטיסי האשראי שהיו ברשותו. בחברה אומרים שרוב הכספים הוחזרו, אך לא כל ההוצאות.

מעבר לכך, על פי הדיווח, מינקוביץ משך מקדמות על חשבון השכר שלו ללא אישור תקין, מה שהחמיר את חוסר הסדרים בניהול הפיננסי של החברה ומעיד על בעיות בממשל התאגידי. מינקוביץ יצא לחופשת מחלה ביולי, ובסוף אוגוסט הוא התפטר מתפקידו.

 

כישלון שהתחיל הרבה קודם

הסערה סביב ניהול הכספים היא רק חלק מהתמונה הרחבה של הכישלון הפיננסי של פוםוום. החברה התמודדה עם קשיים תפעוליים וכלכליים משמעותיים. היא הונפקה בבורסה בתל אביב בשנת 2021 עם ציפיות גבוהות, אך כבר אז היה ניתן כאמור להבין שהמודל העסקי שלה רופף. 

מה שתמוה שלפני יותר משנה יזהר שי וזיו אלול רצו למזג אותה לספאק שלהם לפי שווי של 500 מיליון שקל, וזה כאשר היא נסחרה בעשירית מכך. כתוצאה מכך, המניה זינקה פי 3 אבל חזרה בחודשים האחרונים את כל הדרך למטה על רקע כישלון המיזוג. שוויה הנוכחי של החברה - כ-40 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאז שהפכה לחברה ציבורית, פוםוום עברה טלטלות רבות שכללו עזיבות פתאומיות של בכירים ונושאים משפטיים. בסוף 2021, היו"ר של החברה התפטר לאחר שהתברר כי היה מעורב בחקירה פלילית בארה"ב, אם כי לא הייתה לכך השפעה ישירה על פוםוום. התפטרויות נוספות של דירקטורים שביקרו את הממשל התאגידי של החברה חיזקו את התחושה כי הניהול הפנימי לוקה בחסר וכי ייתכן שהחברה אינה ערוכה לנהל את עסקיה בצורה תקינה ויציבה.

 

צניחה בהכנסות והפסדים תפעוליים

בנוסף לבעיות הניהול והפיננסים, גם נתוני החברה עצמם אינם מעודדים. במחצית הראשונה של 2024, פוםוום רשמה עלייה בהכנסות ל-100 מיליון שקל, אולם במקביל, הפסדיה התפעוליים זינקו ב-34% ל-18.8 מיליון שקל, מה שהוביל להפסד כולל של 20 מיליון שקל, עלייה של כ-60% מהשנה שעברה.

לפוםוום נשארו 14 מיליון שקל של מזומנים ושווי מזומנים בקופה, 18 מיליון שקל כולל מזומן שהופקד בפיקדון מוגבל. במחצית הראשונה היא שרפה 19 מיליון שקל והמשמעות היא שהיא במצב פיננסי ותזרימי מורכב. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפשע בישראל משתלם יקבל עבודות שירות וקנס כמה אלפים (ל"ת)
    ירון 28/10/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שהמנכל הביא את החברה לשוקת שבורה, מוציא הודעות שקר 25/10/2024 21:38
    הגב לתגובה זו
    שהמנכל הביא את החברה לשוקת שבורה, מוציא הודעות שקריות לבורסה, היה פושט רגל מעל 10 שנים ולא טרח לגלות למשקיעים..איפה הרשות?! מישהו שם מכסה עליו?!
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.