הכתובת הייתה על הקיר: פוםוום מגייסת הון ומדללת את המשקיעים
אחרי שנכשלה פעם אחר פעם ושרפה מזומנים בקצב גבוה החברה הישראלית, המספקת
שירותי תצלום לפארקי שעשועים, החליטה לגייס 20 מיליון שקל באמצעות הנפקה פרטית סגורה על חשבון המשקיעים הקיימים
אחרי שנכשלה פעם אחר פעם ושרפה מזומנים בקצב גבוה חברת פוםוום פוםוום -2.23% המספקת שירותי תצלום לפארקי שעשועים, מדללת את המשקיעים ויוצאת להנפקה פרטית של אופציות ומניות (63%) תמורת כ-20 מיליון שקל. זאת, לאחר שנותרה עם קופה מתרוקנת, אחרי שעסקת המיזוג שקידמה עם שלד ישראלי שנסחר בנאסד"ק נפלה.
על פי הדיווח של החברה בכוונתה להנפיק כ-14 מיליון מניות ועוד כ-9.6 מיליון אופציות (משתי סדרות) תמורת סכום של 19.7 מיליון שקל בלבד. במסגרת ההנפקה, אשר סגורה לציבור, תציע החברה למשקיעים המוסדיים והפרטיים שישתפו בה את המניות במחיר של 1.35 שקל למניה, לצד האופציות שינתנו ללא תמורה נוספת. מדובר בדיסקאונט משמעותי ביחס למחיר המניה הממוצע בחצי השנה האחרונה, וביחס למחיר הפתיחה של המניה הבוקר שעמד על כ-1.5 שקל.
ההחלטה של פוםוום לצאת למהלך על חשבון המשקיעים הקיימים לא קרתה בחלל ריק. מאז הנפקתה, במהלך שנת 2021, שבנו וכתבנו מספר פעמים על החברה וההתנהלות הבעייתית שלה. זה התחיל מרכישה של פעילות שנקלעה לקשיים, שלוותה בהנפקה בחסות הגאות בשווקים לפי שווי של 135 מיליון שקל. והמשיך למיזוג כושל עם שלד ספאק שמנהל על ידי ישראלים בנאסד"ק. מיזוג שבאופן לא מפתיע נכשל והותיר את החברה עם קופה ריקה וצורך דחוף במזומנים. בדרך, עלו גם חשדות חמורים כלפי המנכ"ל הקודם, יהודה מינקוביץ, אשר על פי החדשהשתמש בכרטיסי האשראי של החברה לצרכים פרטיים.
מתן מנדלבאום, מ"מ מנכ"ל פוםוום ומנהל פעילות ארה"ב: "גיוס זה, הראשון שהחברה מבצעת מאז הנפקתה בבורסה בתל אביב לפני קרוב לארבע שנים, מהווה הבעת אמון חזקה ומשמעותית בחברה, בהנהלה ובאסטרטגיה העסקית שלה הן מצד גופים מוסדיים ומסווגים מובילים בשוק ההון הישראלי והן מצד בעלי המניות הקיימים, שמלווים את החברה עוד טרם הנפקתה. בחודשים האחרונים הנהלת החברה והדירקטוריון התמקדו ביישום תוכנית התייעלות אגרסיבית לצמצום ושינוי מבנה ההוצאות של החברה, שפירותיה החלו לבוא לידי ביטוי במחצית השנייה של שנת 2024 וצפויות להתבטא ביתר שאת לאורך שנת 2025, זאת במטרה להביא את החברה לאיזון תפעולי תזרימי מהפעילות הקיימת.
- למה פוםוום לא מגלה לנו בכמה גדל חלקה בהסכם עם Six Flags?
- פוםוום - התרסקות ידועה מראש; המנכ"ל נחשד במשיכת כספים מהחברה לשימושו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגיוס הוא שלב נוסף ואבן דרך חשובה במימוש תוכניות החברה לשנת 2025, קידום הצמיחה וההתרחבות שלה וחיזוק מעמדה כשחקן מוביל בשוק פארקי השעשועים והאטרקציות העולמי בכלל והשוק האמריקאי בפרט. מטרתו העיקרית היא לספק לחברה את ההון הדרוש לה לביצוע השקעות הוניות הנדרשות במסגרת התקשרויות חדשות וקיימות עם קבוצות מובילות בתעשייה. הנהלת החברה והדירקטוריון מודים למשקיעים על הבעת האמון ומחויבים להשאת ערך לחברה".
סוף ידוע מראש
פוםוום הונפקה בשנת 2021 כחלק מגל ההנפקות בשווקים לפי שווי של 135 מיליון שקל, ודי מהר אף הספיקה להכפיל את שוויה. אך כבר אז עלו לא מעט תהיות לגבי ההתנהלות של החברה, שרכשה מספר חודשים לפני ההנפקה את הפעילות שהיוותה את מרכז הכובד שלה. בסוף 2021, היו"ר של החברה התפטר לאחר שהתברר כי היה מעורב בחקירה פלילית בארה"ב, אם כי לא הייתה לכך השפעה ישירה על פוםוום. התפטרויות נוספות של דירקטורים שביקרו את הממשל התאגידי של החברה חיזקו את התחושה כי הניהול הפנימי לוקה בחסר וכי ייתכן שהחברה אינה ערוכה לנהל את עסקיה בצורה תקינה ויציבה.
ואכן הנפילה לא איחרה לבוא. בזמן שהחברה אמנם הצליחה להציג לעיתים צמיחה מתונה בהכנסות, היא רק הלכה ושרפה מזומנים בקצב גבוה מאד. מה שהביא את המשקיעים לנטוש את המניה ולשלוח אותה לשווי מזערי של עשרות מיליוני שקלים בודדים. אלא שאז הנהלת החברה שלפה שפן מהכובע בדמות מיזוג עם שלד ספאק, שנסחר בנאסד"ק, ומנוהל על ידי יזהר שי וזיו אלול, לפי שווי של 125 מיליון שקל, בעת שהחברה נסחרה בתל אביב לפי שווי של 40 מיליון שקל בלבד. כבר אז, הזהרנו מפני סוף דומה לזה של חברות אחרות שמוזגו בשווים דימיוניים.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
ואכן לפני מספר חודשים החברה הודיעה כי המיזוג בוטל "בשל השינוי בתנאי השוק הגלובלי, ועל מנת למנוע הוצאות נוספות למי מהצדדים". מאחורי המילים הריקות הללו, עמדו הדוחות המאכזבים מאד של החברה. במחצית הראשונה של השנה רשמה פוםוום הפסד תפעולי של כמעט 19 מיליון שקל כשבקופתה מזומנים ושווי מזומנים של 14 מיליון שקל בלבד. וזו גם הסיבה שהחברה נאלצה לצאת למהלך כל כך דרסטי של גיוס הון בידסקאונט עמוק.
בין כה וכה, למרות זינוק של כ-50% על רקע הדיווח מניית החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-33 מיליון שקל בלבד, נמוך בכ-75% מהשווי בהנפקה.
גרף מניית החברה מאז ההנפקה
- 2.רמי 02/01/2025 19:51הגב לתגובה זומהרגע הראשון היה ברור שזה עסק בלי סיכוי. עליתם עליה בזמן
- אורי 02/01/2025 20:06הגב לתגובה זומה לעשות
- 1.פשוט לא מבין 02/01/2025 15:42הגב לתגובה זוזו חברה שהוקמה על בסיס חלום של צילום תמונות בפארק שעשועים. בפועל התברר שלחלום הזה פשוט אין מספיק ביקוש. גם את החוזים שיש להם הם מספקים במחירי הפסד. מספיק לשרוף כסף. סגרו את העסק ולכו לעשות משהו מועיל לאנושות.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
