פוםוום
צילום: אתר פוםוום

למה פוםוום לא מגלה לנו בכמה גדל חלקה בהסכם עם Six Flags?

פוםוום דיווחה כי חתמה על עדכון להסכם עם רשת הפארקים Six Flags במסגרתו יגדל חלקה בהכנסות - אבל היא לא מגלה בכמה, במקום זאת היא אומרת מה הייתה עשויה להיות ההשפעה של ההסכם על תוצאות 2024; המניה עולה ב-8%

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה פוםוום

פוםוום פוםוום -2.63%   המספקת שירותי תצלום לפארקי שעשועים דיווחה כי חתמה על עדכון להסכם מול רשת הפארקים הענקית Six Flags במסגרתו יגדל חלקה של פוםוום בהכנסות. הודעה בסך הכל חיובית לפוםוום, אלא שהיא לא מגלה בכמה יגדלו ההכנסות שלה. במקום זאת היא נותנת לנו דוגמא של "מה היה קורה אם ההסכם היה נחתם ב-2024". 


פוםוום אומרת שאם היה נחתם ב-2024, הרווח הגולמי של החברה היה משתפר ב-5%, כלומר הוא היה מסתכם בכ-27 מיליון שקל במקום 25.6 מיליון שקל. אבל מה זה אומר לגבי 2025? בכמה בדיוק גדל החלק שלה בהכנסות? היא לא מגלה לנו, אבל השאלה היא למה? אם ההסכם צפוי להביא לגידול ברווח גם השנה, למה לא להגיד את זה? ומה המשמעות כשהחברה לא אומרת את זה? בינתיים המשקיעים מרוצים והמניה עולה בכ-8%.


ההודעה של פוםוום אמנם חיובית בטון שלה, אך הדרך והעמימות שבה החברה בחרה למסור את המידע לא מפתיעה. לאורך תקופה ארוכה התרענו על דפוסי ההתנהלות הבעייתיים של פוםוום, מאז ההנפקה שלה בשנת 2021. המסע התחיל ברכישת פעילות שנקלעה לקשיים תפעוליים, מהלך שליווה אותו ניסיון לגייס הון מהציבור תוך רכיבה על גל העליות בשווקים, לפי שווי נדיב של 135 מיליון שקל. אלא שההתחלה הזו הייתה רק המבוא לשורת מהלכים שגויים - ובראשם מיזוג כושל עם שלד ספאק המנוהל על ידי גורמים ישראלים בנאסד"ק. המיזוג, כפי שצפוי היה, לא יצא לפועל והותיר את פוםוום עם קופת מזומנים ריקה ולחץ מיידי להשגת מקורות מימון חדשים.


לאורך הדרך, העננה סביב החברה הלכה והתעצמה. חשדות חמורים הופנו כלפי המנכ"ל דאז, יהודה מינקוביץ, שלפי דיווחים עשה שימוש לרעה בכרטיסי האשראי של החברה לצרכיו האישיים - דבר שהשליך על רמת הממשל התאגידי בפוםוום וערער את אמון המשקיעים. בנוסף, בסוף 2021 הגיעה טלטלה נוספת כשיו"ר החברה פרש מתפקידו בעקבות מעורבותו בחקירה פלילית בארצות הברית, אף שלכאורה לא הייתה לכך השפעה ישירה על פעילות החברה. פרישות נוספות של חברי דירקטוריון - שביקרו בחריפות את הניהול והפיקוח - העמיקו את התחושה שפוםוום אינה מנוהלת כראוי ואינה בנויה לנהל את עסקיה באופן אחראי ויציב. כפי שניתן היה לצפות, ההתמוטטות לא איחרה לבוא.


אף שהחברה הצליחה להציג מדי פעם עלייה מתונה בהכנסות, היא המשיכה לשרוף מזומנים בקצב מואץ, מה שהוביל לקריסת אמון מצד שוק ההון ולצלילה בשווי השוק שלה לעשרות מיליוני שקלים בלבד. בניסיון לבלום את ההתרסקות, שלפה הנהלת החברה "שפן מהכובע", הודעה על מיזוג עם שלד ספאק שנסחר בנאסד"ק ומנוהל על ידי יזהר שי וזיו אלול, לפי שווי מוערך של 125 מיליון שקל, פי שלושה מהשווי שבו נסחרה באותה עת בבורסה בתל אביב (כ-40 מיליון שקל). כבר אז התרענו מפני תרחיש זהה לזה של חברות אחרות שביצעו מיזוגים לפי שווי מנותק מהמציאות.


כפי שניתן היה לשער, בשנת 2024 הודיעה פוםוום על ביטול המיזוג, תוך שהיא תולה את הסיבה ב"שינויים בתנאי השוק הגלובלי ובניסיון להימנע מהוצאות מיותרות לשני הצדדים". אלא שמעבר להצהרות, עמדו תוצאות כספיות מדאיגות במיוחד: החברה רשמה הפסד תפעולי שנתי של קרוב ל-5 מיליון שקל, כאשר יתרת המזומנים ושווי המזומנים בקופתה הסתכמה בכ-15 מיליון שקל בלבד - רמה נמוכה שחייבה תגובה מיידית. בלית ברירה, נאלצה החברה לצאת למהלך של גיוס הון בדיסקאונט עמוק.


בחודש ינואר השנה, עדכנה החברה על ביצוע הנפקה פרטית של מניות ואופציות, מהלך שכוון למשקיעים מוסדיים ופרטיים, והיה סגור בפני הציבור הרחב. במסגרתה הוצעו 63% ממניות החברה בתמורה לכ-20 מיליון שקל, כשהמניות נמכרו במחיר של 1.35 שקל למניה, דיסקאונט משמעותי לעומת המחיר הממוצע של המניה בחצי השנה שקדמה להודעה, ואל מול מחיר הפתיחה ביום ההודעה שעמד על כ-1.5 שקל. האופציות, מצדן, ניתנו למשקיעים ללא תמורה נוספת, דבר שמחזק את הרושם כי החברה הייתה במצוקה של ממש ונזקקה בדחיפות להזרמת הון, כמעט בכל תנאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימיאמיר 11/05/2025 14:02
    הגב לתגובה זו
    סיקור מגמתיכבר הבנו אבל לפחות תשנה טיפה חחחחאיך הצלחת להפוך הודעה חיובית בכוח להפוך להודעה שלילית חחח
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.