יהודה מינקביץ מנכל פוםוום
צילום: רון קדמי

פוםוום ויזהר שי ביטלו את המיזוג - המניה קרסה

החברה הישראלית שמתקינה מערכות צילום בפארקי שעשועים נערכה למיזוג עם הספאק של יזהר שי - אבל, הבלון התפוצץ; חבל שבינתיים היו משקיעים שלא הפנימו שעובדים עליהם
רוי שיינמן | (4)

פוםוום היא הנפקה כושלת מגל הנפקות כושל של 2021. התוצאות מאז ההנפקה חלשות, היא שורפת כסף גדול. ההנפקה נעשתה בהתבסס על פעילות שנרכשה בכסף קטן. הכניסו את הפעילות הזו לחברה, שיפרו פה ושם את הביצועים, עבדו על מצגת טובה וגייסו לפי שווי גבוהה. ואז הגיעה המציאות. 

 

מאכזבת סדרתית

שנים של אכזבות, המניה כצפוי צנחה בכ-90%, אבל בפוםוום כל פעם מחדש ניסו להחיות את העסק ולהרים את השווי. לפני שנה הם מצאו פתרון משובח במיוחד - מיזוג עם ספאק בוול סטריט בשווי של פי 12. כן, זה היה מסריח כבר עז וכתבנו על זה - פוםוום לקראת מיזוג עם ספאק - מזנקת ב-30%; למה זה לא מריח טוב? כעת מתברר שלא יהיה מיזוג. למרות שזה היה צפוי, השוק התאכזב המניה קרסה בעוד 30%.

קריאה נוספת:

 ככה פוםוום הגיעה לבורסה - רכשה פעילות במיליונים בודדים, הנפיקה לציבור אחרי חצי שנה ב-135 מ' ש' ושווה כעת 320 מ' ש'

הספאקים כבר הוכחו כעסקאות שבהן מי שמרוויח הם רק היזמים של הספאק ואולי גם היזמים של החברה הנרכשת, הם יצאו כמעט מחוץ לחוק, ולמרות שהרעיון של ספאק בבסיסו הוא הוגן, השקרים ותאבת הבצע של האנשים גרמה לכל התחום הזה להיות כאוס מוחלט וכר פורה להונאות וגניבות חלקן מעין חוקיות וחלקן יתבררו בבית משפט. פוםוום שהיא אחת מהכישלונות הבולטים של גל ההנפקות העכור של 2021 לא התביישה אז לטעון שלמרות שהיא שווה קצת יותר מ-10 מיליון דולר, המיזוג יהיה לפי 125 מיליון דולר. 

 

כישלון צפוי מראש

זה היה מאוד דומה למקרה של האב סקיוריטי שנסחרה בארץ ודיווחה על כוונה להתמזג לתוך ספאק שזה במילים פשוטות - שלד בורסאי בוול סטריט עם מזומנים, לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. גם כאן פי 10 מהשווי בת"א. משקיעים רכשו, המניה עלתה בת"א, אבל בסוף, למרות שהמיזוג הושלם, המניה קרסה במעל 90%. בפוםוום זה לא יגיע לשלב המיזוג והקריסה בוול סטריט. פוםוום, שמספקת תמונות מזכרת מפארקי שעשועים, מדווחת  שהיא וחברת הספאק Israel Acquisition Corp של יזהר שי  וזיו אלול החליטו לבטל את המיזוג "בשל השינוי בתנאי השוק הגלובלי, ועל מנת למנוע הוצאות נוספות למי מהצדדים להסכם המיזוג". נו באמת, על מה מדובר? וול סטריט בשיאים, על איזה שינוי גלובלי מדובר?

הסיבה נמצאת בדוחות. פוםוום לא שווה 400-500 מיליון שקל. לא היתה היתכנות למיזוג כזה. פוםוום אומנם הגדילה הכנסות אשתקד ל-218 מיליון שקל, אבל היא בהפסד תפעולי של מעל 22 מיליון שקל וגירעון בהון העצמי של כ-30 מיליון שקל. 

האלה לאן הולכים מכאן? הנפקה פרטית, הנפקת זכויות. יש מספר אפשרויות, לא בטוח שהן טובות למשקיעים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דנית 24/08/2024 23:17
    הגב לתגובה זו
    זה הקפלניסטים המטורללים לצערנו יש אלפי חולי נפש עם ממון רב שחולשים על התקשורת.
  • 2.
    אנונימי 22/08/2024 20:42
    הגב לתגובה זו
    לי במיטרוניקס הפח אפשה הזו...איזה מניות פח...הכי טוב לקנות מדד וזהו
  • 1.
    מדהים שהכל אמרתם וידעתם אתם בטח מיליארדרים (ל"ת)
    אמיר 22/08/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • רונן 24/08/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    למה צריך לקנות 14 מליון דולר בתשלום של 125 מליון דולר. אפשר לאסוף בכיף מניות בתל אביב. אחכ הצעת רכש.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לוי

חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”

אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר קראו לשמור על רוח הרפורמה ולהימנע מאיחוד בין בנקים לגופים מוסדיים: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש. שטרום הוסיף: “מי שלא למד את הלקח ההיסטורי - נדון לחיות אותו שוב״

צלי אהרון |

במהלך כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך היום הפך לזירת חשבון נפש מרתקת על תוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.

ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.

“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.

יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.