חנן מור דודו זבידה
צילום: איל טואג, איתן ריקליס

מניית חנן מור התרסקה? זה עוד לא הכל

חנן מור האיש מוכר את מניות חנן מור כי הוא יודע שהיא תצנח; דודו זבידה העניק מניות לבנקים ולמוסדיים ובעלי המניות יקבלו שאריות; זה היה יכול להיות אחרת
קובי ישעיהו | (16)

מניית חנן מור צנחה בימים האחרונים בעשרות אחוזים ושוויה של החברה בבורסה הצטמק לכ-26 מיליון שקל. זאת על רקע מכירות של בעלי השליטה בחברה חנן מור ואבי מאור וקשיים באישור הסדר החוב של החברה. הבוקר המניה "מתקנת" קצת עם עלייה של כ-5%. אבל יש לנו מסר חשוב למשקיעים - סיכוי טוב שהמניה תמשיך ליפול. 

זאת גם הסיבה שחנן מור האיש מוכר מניות של חנן מור. חנן מור יישאר עם שברירי אחוזים בחברה אחרי שהנושים יקבלו מניות חדשות. הדילול הזה יהיה ענק. המחיר של המניה בבורסה מבטא אומנם שווי של 26 מיליון שקל, אבל עם כל המניות שיקבלו הנושים, השווי יהיה קרוב ל-600 מיליון שקל.

חנן מור החדשה, תהיה חברה טובה, עם פוטנציאל, אבל 600 מיליון שקל היא לא שווה. כשמנטרלים את שדה דב ופרויקטים נוספים שיצאו ומסתכלים על מה שנשאר, אפשר להעריך שהשוק ייתן לה שווי של כמה מאות, אולי 300, בהגזמה אולי 400 מיליון שקל. 

התרחיש ההגיוני הוא המשך נפילה במחיר המניה.  לכן "המבינים" מוכרים. כך או אחרת, הדיון בבית המשפט בנוגע לאישור הסדר החוב של החברה, שהיה אמור להתקיים בשבוע הבא, נדחה ליום 19 במאי. זאת על רקע התנגדות של חלק מבעלי האג"ח של החברה לבקשת אישור הסדר החוב שלה. שלשום הורה שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, להגיש התנגדויות להסדר, שהוגש בידי המנהל המיוחד עו"ד אהוד גינדס, עד ל-25 באפריל אולם לאחר שבעלי שתי סדרות האג"ח המובטחות ט' ו־ט"ו, התנגדו להסכם, ביקש גינדס לדחות את הדיון ל-19 במאי. 

זה היה צפוי. למרות שרוב הנושים מעוניינים בהסדר, יש מחזיקי חוב שמרגישים שהם מקופחים. כולם השביחו את ההשקעה רגע לפני, אבל אלו שמראש היו מובטחים לא קיבלו את ה"בונוס" שציפו לו.

אבל, זה רק שיפורים של הרגע האחרון, אם בכלל יהיו שיפורים. ההסדר הזה ייסגר, הבנקים בעדו, המוסדיים בעדו. דוד זבידה הצליח למצוא מבחינתו את שביל הזהב, אבל ההסדר הזה לא טוב. 

הוא לא מעריך נכון את שדה דב ואת האופציה לעשות שם השבחה. הכל עניין של טיימינג, וחנן מור נפלה בגלל שהצמידו לה אקדח לרכה, אבל אם היו מחכים כנראה שהיו רואים שהקרקע בשדה דב לא תוביל את החברה למשבר ענק. הבעיה שאי אפשר לקחת סיכון כזה, ובנק לאומי החליט שהוא חותך הפסדים. הוא כנראה לא באמת יפסיד. הוא ודיסקונט והפניקס ומיטב נתנו הלוואה של 1.3 מיליארד שקל וקיבלו ערבויות מקבוצת חנן מור. הערבויות האלו יתורגמו למניות ששוות מעל 100 מיליון שקל, ואת הקרקע ימכרו ככל הנראה במעל 1.2 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במילים אחרות, הנושים יצאו עם כל הכסף, וזה מחזק את הטענה של חנן מור בתחילת הקריסה שכל מה שצריך זה זמן. אנחנו לא מרחמים על חנן מור, הוא הביא את המצב הזה, אבל מי שהופקר אלה בעלי המניות האחרים. החברה היתה יכולה להבריא, המניות היו יכולות להיות שוות משהו, אבל בעלי מניות בהגדרה נמצאים בסוף התור כמתחילים בהסדר, וזבידה פשוט מחק אותם.

אגב, אנחנו לא יודעים כמה זבידה ומנהלי ההסדר מקבלים עבור עבודתם. דודו זבידה מסתיר את השכר של דודו זבידה. גם לא ברור מה יהיה במהשך, נראה שזבידה מאוד ירצה להיות המנכ"ל של החברה במיוחד כי הוא עשוי להיות שליט על - זו חברה בלי בעלי שליטה. 

במסגרת הדוחות השנתיים שפרסמה החברה לפני כ-10 ימים ביצע השמאי ארז אבידן הערכה מחדש של שווי הקרקע. הוא קבע כי לא חל שינוי מהותי לעומת הערכה קודמת שלו מלפני מספר חודשים. כלומר - הקרקע של החברה בשדה דב שווה כ-1.3-1.4 מיליארד שקל. החברה רשמה אשתקד הפסד עצום של כ-860 מיליון שקל, בעיקר עקב ירידת שווי קרקעות ונכסים שבבעלותה. על הקרקע בשדה דב היא הפחיתה שווי בהיקף של כ-480 מיליון שקל. 

הפחתות שווי משמעותיות נוספות נרשמו בפרויקטים של החברה ברמת גן (כ-80 מיליון שקל) ובגבעתיים (34 מיליון שקל) וועל סך הנכסים של החברה נרשמה ירידת שווי של כ-680 מיליון שקל. בסך הכל השווי בספרים של הקרקעות, המבנים ושאר הנכסים של החברה עמד בסוף 2023 על כ-1.8 מיליארד שקל. 

אז איך ייראה הסדר החוב? ראשית, בחברה ניסו להעלות את הריבית של סדרה ט' וט"ו, כך שתעמוד על 5.1% לשנה, במקום ריביות נמוכות יותר. למחזיקי הסדרות האחרות שאינן מובטחות הובטחו אחוזים מסוימים ממניות החברה החדשה, כשאת עיקר המניות יקבלו הנושים העיקריים - הבנקים לאומי ודיסקונט וכן הפניקס, מיטב הראל וקרן ריאליטי.

לפי ההסדר שהתגבש בהתחלה היו אמורים בעלי המניות הקיימים להישאר עם כ-4% בלבד מהמניות, כבעלי השליטה חנן מור ואבי מאור יחזיקו ב-2% בלבד. כלומר, אם החברה נסחרת כיום בשווי של כ-25 מיליון שקל לאחר ההסדר השווי שלה אמור לזנק לכ-600 מיליון שקל. שווי גבוה מאוד ואף מופרך על רקע חובות העתק של החברה.

בשורה התחתונה החשבון הוא פשוט: גם אחרי ההתעוררות של החודשים האחרונים בשוק הנדל"ן (בעיקר נדל"ן למגורים) ועליות מחירים עדיין החובות של חנן מור גבוהים בעשרות אחוזים משווי הנכסים שלה (פער של קרוב למיליארד שקל). לפיכך, שווי החברה בבורסה, ומחיר המניה, צריכים כנראה עוד לרדת, שכן הנושים קודמים כמובן לבעלי המניות. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יעלי 22/04/2024 09:44
    הגב לתגובה זו
    בשדה דב המחיר למטר 40 אלף שקל והמחיר ממשיך להתרסק.
  • 12.
    ירדן 20/04/2024 07:15
    הגב לתגובה זו
    וימשיכו להתרסק בחמש השנים הבאות. בשדה דב המחיר למטר הוא 40 אלף שקל וימשיך ליפול.
  • 11.
    החיים 18/04/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    החברה פשטה רגל בצדק ובעלי המניות בצדק בסוף התור הכתב אמנם "יודע" מה יהיה בעתיד... אבל האם היה מוכן לשים כסף ולסכן אותם על תחזיות....
  • 10.
    הוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עז 18/04/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
    הוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עזר לוהיהצריך להחליף את שמו לפישמן
  • 9.
    קימחי 18/04/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    זה המצב של בועות בכל נושא נופלים לתקופה של עליהום בלי מחשבה ומנפחים ומנפחים ומטבע הדברים החוטךפים ובורחים עושים יופי של קופה וכמגיע הנבוט ומכה בראש ואז מתעוררים מהחלומות אז מגיע יום הדין והלך הכסף זה חוזר על עצמו מידי פעם ורק החכמים והמנוסים ינצלו ממנו בזמןג
  • 8.
    משה 18/04/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    למכור את המניה ולהציל את מה שנשאר
  • 7.
    יאיר 18/04/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להסביר יותר לעומק מדוע חברה שנסחרת היום ב-26 מיליון תגיע לשווי של 600 מיליון ש"ח לאחר דילול? לא כל כך מובן.
  • המסביר 18/04/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    שווי הנכסים כנראה 600 מיליון אבל יש התחייבויות לבעלי האג"ח שמקזזות את שווי החברה הכולל ולמעשה מאפסות אותו. לאחר ההסדר לא יהיו התחייבויות כי הנושים יקבלו מניות במקום אג"ח ולכן השווי של החברה 'החדשה' יהיה שווי נכסיה. כנראה 600 מיליון.
  • ג'וני 18/04/2024 13:12
    הגב לתגובה זו
    שווי החברה בשוק מחושב על ידי - מחיר מניה *כמות מניות רשומות - אם מבוצע דילול -כמות המניות הרשומות גדלה באופן משמעותי - וכדי ששווי החברה יהיה הגיוני בהתאם לכך מחיר המנייה צפוי לרדת באופן חד
  • לא נכון 18/04/2024 13:32
    אחרי שינכרו נכסים ויחזירו חלק מהחוב יקטינו את יתרת החוב עם פיצוי במניות בהנחה שישארו נכסים שמאפשרים שירות החוב לחברה יהיה שויי שמוערך בכמה מאות מליוני שקלים השווי הזה יקבע עלידי השוק במסחר במניה
  • 6.
    כאשר בעלי עניין מוכרים במצב הזה אין טעם לקנות גם בשקל! (ל"ת)
    צופה מהצד 18/04/2024 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קוסמים יש רק בקרקס ... לא בעולם העסקים/ בפוליטיקה (ל"ת)
    יניב בן מוחא 18/04/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מחלק מונה במכנה 18/04/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    צא ולמד מה יהיה המחיר למניה
  • 3.
    שני תותחים (ל"ת)
    ביביסט גאה 18/04/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאלה 18/04/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    ומה אם בסוף הקרקע בשדה דב תימכר ביותר מ-1.6 מיליארד שקל ? ומה אם בימים ובחודשים הקרובים יהיו עליות בנדל"ן ? מה שברור הוא שהמוסדיים ובעלי החוב רוצים לטרוף את חנן לא שהוא צדיק גדול
  • 1.
    דן 18/04/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    אנחנו העירקים עומדים במילה שלנו ולא משאירים חוב
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.