חנן מור דודו זבידה
צילום: איל טואג, איתן ריקליס

מניית חנן מור התרסקה? זה עוד לא הכל

חנן מור האיש מוכר את מניות חנן מור כי הוא יודע שהיא תצנח; דודו זבידה העניק מניות לבנקים ולמוסדיים ובעלי המניות יקבלו שאריות; זה היה יכול להיות אחרת
קובי ישעיהו | (16)

מניית חנן מור צנחה בימים האחרונים בעשרות אחוזים ושוויה של החברה בבורסה הצטמק לכ-26 מיליון שקל. זאת על רקע מכירות של בעלי השליטה בחברה חנן מור ואבי מאור וקשיים באישור הסדר החוב של החברה. הבוקר המניה "מתקנת" קצת עם עלייה של כ-5%. אבל יש לנו מסר חשוב למשקיעים - סיכוי טוב שהמניה תמשיך ליפול. 

זאת גם הסיבה שחנן מור האיש מוכר מניות של חנן מור. חנן מור יישאר עם שברירי אחוזים בחברה אחרי שהנושים יקבלו מניות חדשות. הדילול הזה יהיה ענק. המחיר של המניה בבורסה מבטא אומנם שווי של 26 מיליון שקל, אבל עם כל המניות שיקבלו הנושים, השווי יהיה קרוב ל-600 מיליון שקל.

חנן מור החדשה, תהיה חברה טובה, עם פוטנציאל, אבל 600 מיליון שקל היא לא שווה. כשמנטרלים את שדה דב ופרויקטים נוספים שיצאו ומסתכלים על מה שנשאר, אפשר להעריך שהשוק ייתן לה שווי של כמה מאות, אולי 300, בהגזמה אולי 400 מיליון שקל. 

התרחיש ההגיוני הוא המשך נפילה במחיר המניה.  לכן "המבינים" מוכרים. כך או אחרת, הדיון בבית המשפט בנוגע לאישור הסדר החוב של החברה, שהיה אמור להתקיים בשבוע הבא, נדחה ליום 19 במאי. זאת על רקע התנגדות של חלק מבעלי האג"ח של החברה לבקשת אישור הסדר החוב שלה. שלשום הורה שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, להגיש התנגדויות להסדר, שהוגש בידי המנהל המיוחד עו"ד אהוד גינדס, עד ל-25 באפריל אולם לאחר שבעלי שתי סדרות האג"ח המובטחות ט' ו־ט"ו, התנגדו להסכם, ביקש גינדס לדחות את הדיון ל-19 במאי. 

זה היה צפוי. למרות שרוב הנושים מעוניינים בהסדר, יש מחזיקי חוב שמרגישים שהם מקופחים. כולם השביחו את ההשקעה רגע לפני, אבל אלו שמראש היו מובטחים לא קיבלו את ה"בונוס" שציפו לו.

אבל, זה רק שיפורים של הרגע האחרון, אם בכלל יהיו שיפורים. ההסדר הזה ייסגר, הבנקים בעדו, המוסדיים בעדו. דוד זבידה הצליח למצוא מבחינתו את שביל הזהב, אבל ההסדר הזה לא טוב. 

הוא לא מעריך נכון את שדה דב ואת האופציה לעשות שם השבחה. הכל עניין של טיימינג, וחנן מור נפלה בגלל שהצמידו לה אקדח לרכה, אבל אם היו מחכים כנראה שהיו רואים שהקרקע בשדה דב לא תוביל את החברה למשבר ענק. הבעיה שאי אפשר לקחת סיכון כזה, ובנק לאומי החליט שהוא חותך הפסדים. הוא כנראה לא באמת יפסיד. הוא ודיסקונט והפניקס ומיטב נתנו הלוואה של 1.3 מיליארד שקל וקיבלו ערבויות מקבוצת חנן מור. הערבויות האלו יתורגמו למניות ששוות מעל 100 מיליון שקל, ואת הקרקע ימכרו ככל הנראה במעל 1.2 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במילים אחרות, הנושים יצאו עם כל הכסף, וזה מחזק את הטענה של חנן מור בתחילת הקריסה שכל מה שצריך זה זמן. אנחנו לא מרחמים על חנן מור, הוא הביא את המצב הזה, אבל מי שהופקר אלה בעלי המניות האחרים. החברה היתה יכולה להבריא, המניות היו יכולות להיות שוות משהו, אבל בעלי מניות בהגדרה נמצאים בסוף התור כמתחילים בהסדר, וזבידה פשוט מחק אותם.

אגב, אנחנו לא יודעים כמה זבידה ומנהלי ההסדר מקבלים עבור עבודתם. דודו זבידה מסתיר את השכר של דודו זבידה. גם לא ברור מה יהיה במהשך, נראה שזבידה מאוד ירצה להיות המנכ"ל של החברה במיוחד כי הוא עשוי להיות שליט על - זו חברה בלי בעלי שליטה. 

במסגרת הדוחות השנתיים שפרסמה החברה לפני כ-10 ימים ביצע השמאי ארז אבידן הערכה מחדש של שווי הקרקע. הוא קבע כי לא חל שינוי מהותי לעומת הערכה קודמת שלו מלפני מספר חודשים. כלומר - הקרקע של החברה בשדה דב שווה כ-1.3-1.4 מיליארד שקל. החברה רשמה אשתקד הפסד עצום של כ-860 מיליון שקל, בעיקר עקב ירידת שווי קרקעות ונכסים שבבעלותה. על הקרקע בשדה דב היא הפחיתה שווי בהיקף של כ-480 מיליון שקל. 

הפחתות שווי משמעותיות נוספות נרשמו בפרויקטים של החברה ברמת גן (כ-80 מיליון שקל) ובגבעתיים (34 מיליון שקל) וועל סך הנכסים של החברה נרשמה ירידת שווי של כ-680 מיליון שקל. בסך הכל השווי בספרים של הקרקעות, המבנים ושאר הנכסים של החברה עמד בסוף 2023 על כ-1.8 מיליארד שקל. 

אז איך ייראה הסדר החוב? ראשית, בחברה ניסו להעלות את הריבית של סדרה ט' וט"ו, כך שתעמוד על 5.1% לשנה, במקום ריביות נמוכות יותר. למחזיקי הסדרות האחרות שאינן מובטחות הובטחו אחוזים מסוימים ממניות החברה החדשה, כשאת עיקר המניות יקבלו הנושים העיקריים - הבנקים לאומי ודיסקונט וכן הפניקס, מיטב הראל וקרן ריאליטי.

לפי ההסדר שהתגבש בהתחלה היו אמורים בעלי המניות הקיימים להישאר עם כ-4% בלבד מהמניות, כבעלי השליטה חנן מור ואבי מאור יחזיקו ב-2% בלבד. כלומר, אם החברה נסחרת כיום בשווי של כ-25 מיליון שקל לאחר ההסדר השווי שלה אמור לזנק לכ-600 מיליון שקל. שווי גבוה מאוד ואף מופרך על רקע חובות העתק של החברה.

בשורה התחתונה החשבון הוא פשוט: גם אחרי ההתעוררות של החודשים האחרונים בשוק הנדל"ן (בעיקר נדל"ן למגורים) ועליות מחירים עדיין החובות של חנן מור גבוהים בעשרות אחוזים משווי הנכסים שלה (פער של קרוב למיליארד שקל). לפיכך, שווי החברה בבורסה, ומחיר המניה, צריכים כנראה עוד לרדת, שכן הנושים קודמים כמובן לבעלי המניות. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יעלי 22/04/2024 09:44
    הגב לתגובה זו
    בשדה דב המחיר למטר 40 אלף שקל והמחיר ממשיך להתרסק.
  • 12.
    ירדן 20/04/2024 07:15
    הגב לתגובה זו
    וימשיכו להתרסק בחמש השנים הבאות. בשדה דב המחיר למטר הוא 40 אלף שקל וימשיך ליפול.
  • 11.
    החיים 18/04/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    החברה פשטה רגל בצדק ובעלי המניות בצדק בסוף התור הכתב אמנם "יודע" מה יהיה בעתיד... אבל האם היה מוכן לשים כסף ולסכן אותם על תחזיות....
  • 10.
    הוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עז 18/04/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
    הוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עזר לוהיהצריך להחליף את שמו לפישמן
  • 9.
    קימחי 18/04/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    זה המצב של בועות בכל נושא נופלים לתקופה של עליהום בלי מחשבה ומנפחים ומנפחים ומטבע הדברים החוטךפים ובורחים עושים יופי של קופה וכמגיע הנבוט ומכה בראש ואז מתעוררים מהחלומות אז מגיע יום הדין והלך הכסף זה חוזר על עצמו מידי פעם ורק החכמים והמנוסים ינצלו ממנו בזמןג
  • 8.
    משה 18/04/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    למכור את המניה ולהציל את מה שנשאר
  • 7.
    יאיר 18/04/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להסביר יותר לעומק מדוע חברה שנסחרת היום ב-26 מיליון תגיע לשווי של 600 מיליון ש"ח לאחר דילול? לא כל כך מובן.
  • המסביר 18/04/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    שווי הנכסים כנראה 600 מיליון אבל יש התחייבויות לבעלי האג"ח שמקזזות את שווי החברה הכולל ולמעשה מאפסות אותו. לאחר ההסדר לא יהיו התחייבויות כי הנושים יקבלו מניות במקום אג"ח ולכן השווי של החברה 'החדשה' יהיה שווי נכסיה. כנראה 600 מיליון.
  • ג'וני 18/04/2024 13:12
    הגב לתגובה זו
    שווי החברה בשוק מחושב על ידי - מחיר מניה *כמות מניות רשומות - אם מבוצע דילול -כמות המניות הרשומות גדלה באופן משמעותי - וכדי ששווי החברה יהיה הגיוני בהתאם לכך מחיר המנייה צפוי לרדת באופן חד
  • לא נכון 18/04/2024 13:32
    אחרי שינכרו נכסים ויחזירו חלק מהחוב יקטינו את יתרת החוב עם פיצוי במניות בהנחה שישארו נכסים שמאפשרים שירות החוב לחברה יהיה שויי שמוערך בכמה מאות מליוני שקלים השווי הזה יקבע עלידי השוק במסחר במניה
  • 6.
    כאשר בעלי עניין מוכרים במצב הזה אין טעם לקנות גם בשקל! (ל"ת)
    צופה מהצד 18/04/2024 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קוסמים יש רק בקרקס ... לא בעולם העסקים/ בפוליטיקה (ל"ת)
    יניב בן מוחא 18/04/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מחלק מונה במכנה 18/04/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    צא ולמד מה יהיה המחיר למניה
  • 3.
    שני תותחים (ל"ת)
    ביביסט גאה 18/04/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאלה 18/04/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    ומה אם בסוף הקרקע בשדה דב תימכר ביותר מ-1.6 מיליארד שקל ? ומה אם בימים ובחודשים הקרובים יהיו עליות בנדל"ן ? מה שברור הוא שהמוסדיים ובעלי החוב רוצים לטרוף את חנן לא שהוא צדיק גדול
  • 1.
    דן 18/04/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    אנחנו העירקים עומדים במילה שלנו ולא משאירים חוב
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים