מניית חנן מור התרסקה? זה עוד לא הכל
מניית חנן מור צנחה בימים האחרונים בעשרות אחוזים ושוויה של החברה בבורסה הצטמק לכ-26 מיליון שקל. זאת על רקע מכירות של בעלי השליטה בחברה חנן מור ואבי מאור וקשיים באישור הסדר החוב של החברה. הבוקר המניה "מתקנת" קצת עם עלייה של כ-5%. אבל יש לנו מסר חשוב למשקיעים - סיכוי טוב שהמניה תמשיך ליפול.
זאת גם הסיבה שחנן מור האיש מוכר מניות של חנן מור. חנן מור יישאר עם שברירי אחוזים בחברה אחרי שהנושים יקבלו מניות חדשות. הדילול הזה יהיה ענק. המחיר של המניה בבורסה מבטא אומנם שווי של 26 מיליון שקל, אבל עם כל המניות שיקבלו הנושים, השווי יהיה קרוב ל-600 מיליון שקל.
חנן מור החדשה, תהיה חברה טובה, עם פוטנציאל, אבל 600 מיליון שקל היא לא שווה. כשמנטרלים את שדה דב ופרויקטים נוספים שיצאו ומסתכלים על מה שנשאר, אפשר להעריך שהשוק ייתן לה שווי של כמה מאות, אולי 300, בהגזמה אולי 400 מיליון שקל.
התרחיש ההגיוני הוא המשך נפילה במחיר המניה. לכן "המבינים" מוכרים. כך או אחרת, הדיון בבית המשפט בנוגע לאישור הסדר החוב של החברה, שהיה אמור להתקיים בשבוע הבא, נדחה ליום 19 במאי. זאת על רקע התנגדות של חלק מבעלי האג"ח של החברה לבקשת אישור הסדר החוב שלה. שלשום הורה שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, להגיש התנגדויות להסדר, שהוגש בידי המנהל המיוחד עו"ד אהוד גינדס, עד ל-25 באפריל אולם לאחר שבעלי שתי סדרות האג"ח המובטחות ט' ו־ט"ו, התנגדו להסכם, ביקש גינדס לדחות את הדיון ל-19 במאי.
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- בעלי השליטה בביטוח לא נופלים מהבנקים: כמה הרוויחו בשנה האחרונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה היה צפוי. למרות שרוב הנושים מעוניינים בהסדר, יש מחזיקי חוב שמרגישים שהם מקופחים. כולם השביחו את ההשקעה רגע לפני, אבל אלו שמראש היו מובטחים לא קיבלו את ה"בונוס" שציפו לו.
אבל, זה רק שיפורים של הרגע האחרון, אם בכלל יהיו שיפורים. ההסדר הזה ייסגר, הבנקים בעדו, המוסדיים בעדו. דוד זבידה הצליח למצוא מבחינתו את שביל הזהב, אבל ההסדר הזה לא טוב.
הוא לא מעריך נכון את שדה דב ואת האופציה לעשות שם השבחה. הכל עניין של טיימינג, וחנן מור נפלה בגלל שהצמידו לה אקדח לרכה, אבל אם היו מחכים כנראה שהיו רואים שהקרקע בשדה דב לא תוביל את החברה למשבר ענק. הבעיה שאי אפשר לקחת סיכון כזה, ובנק לאומי החליט שהוא חותך הפסדים. הוא כנראה לא באמת יפסיד. הוא ודיסקונט והפניקס ומיטב נתנו הלוואה של 1.3 מיליארד שקל וקיבלו ערבויות מקבוצת חנן מור. הערבויות האלו יתורגמו למניות ששוות מעל 100 מיליון שקל, ואת הקרקע ימכרו ככל הנראה במעל 1.2 מיליארד שקל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
במילים אחרות, הנושים יצאו עם כל הכסף, וזה מחזק את הטענה של חנן מור בתחילת הקריסה שכל מה שצריך זה זמן. אנחנו לא מרחמים על חנן מור, הוא הביא את המצב הזה, אבל מי שהופקר אלה בעלי המניות האחרים. החברה היתה יכולה להבריא, המניות היו יכולות להיות שוות משהו, אבל בעלי מניות בהגדרה נמצאים בסוף התור כמתחילים בהסדר, וזבידה פשוט מחק אותם.
אגב, אנחנו לא יודעים כמה זבידה ומנהלי ההסדר מקבלים עבור עבודתם. דודו זבידה מסתיר את השכר של דודו זבידה. גם לא ברור מה יהיה במהשך, נראה שזבידה מאוד ירצה להיות המנכ"ל של החברה במיוחד כי הוא עשוי להיות שליט על - זו חברה בלי בעלי שליטה.
במסגרת הדוחות השנתיים שפרסמה החברה לפני כ-10 ימים ביצע השמאי ארז אבידן הערכה מחדש של שווי הקרקע. הוא קבע כי לא חל שינוי מהותי לעומת הערכה קודמת שלו מלפני מספר חודשים. כלומר - הקרקע של החברה בשדה דב שווה כ-1.3-1.4 מיליארד שקל. החברה רשמה אשתקד הפסד עצום של כ-860 מיליון שקל, בעיקר עקב ירידת שווי קרקעות ונכסים שבבעלותה. על הקרקע בשדה דב היא הפחיתה שווי בהיקף של כ-480 מיליון שקל.
הפחתות שווי משמעותיות נוספות נרשמו בפרויקטים של החברה ברמת גן (כ-80 מיליון שקל) ובגבעתיים (34 מיליון שקל) וועל סך הנכסים של החברה נרשמה ירידת שווי של כ-680 מיליון שקל. בסך הכל השווי בספרים של הקרקעות, המבנים ושאר הנכסים של החברה עמד בסוף 2023 על כ-1.8 מיליארד שקל.
אז איך ייראה הסדר החוב? ראשית, בחברה ניסו להעלות את הריבית של סדרה ט' וט"ו, כך שתעמוד על 5.1% לשנה, במקום ריביות נמוכות יותר. למחזיקי הסדרות האחרות שאינן מובטחות הובטחו אחוזים מסוימים ממניות החברה החדשה, כשאת עיקר המניות יקבלו הנושים העיקריים - הבנקים לאומי ודיסקונט וכן הפניקס, מיטב הראל וקרן ריאליטי.
לפי ההסדר שהתגבש בהתחלה היו אמורים בעלי המניות הקיימים להישאר עם כ-4% בלבד מהמניות, כבעלי השליטה חנן מור ואבי מאור יחזיקו ב-2% בלבד. כלומר, אם החברה נסחרת כיום בשווי של כ-25 מיליון שקל לאחר ההסדר השווי שלה אמור לזנק לכ-600 מיליון שקל. שווי גבוה מאוד ואף מופרך על רקע חובות העתק של החברה.
בשורה התחתונה החשבון הוא פשוט: גם אחרי ההתעוררות של החודשים האחרונים בשוק הנדל"ן (בעיקר נדל"ן למגורים) ועליות מחירים עדיין החובות של חנן מור גבוהים בעשרות אחוזים משווי הנכסים שלה (פער של קרוב למיליארד שקל). לפיכך, שווי החברה בבורסה, ומחיר המניה, צריכים כנראה עוד לרדת, שכן הנושים קודמים כמובן לבעלי המניות.
- 13.יעלי 22/04/2024 09:44הגב לתגובה זובשדה דב המחיר למטר 40 אלף שקל והמחיר ממשיך להתרסק.
- 12.ירדן 20/04/2024 07:15הגב לתגובה זווימשיכו להתרסק בחמש השנים הבאות. בשדה דב המחיר למטר הוא 40 אלף שקל וימשיך ליפול.
- 11.החיים 18/04/2024 13:28הגב לתגובה זוהחברה פשטה רגל בצדק ובעלי המניות בצדק בסוף התור הכתב אמנם "יודע" מה יהיה בעתיד... אבל האם היה מוכן לשים כסף ולסכן אותם על תחזיות....
- 10.הוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עז 18/04/2024 12:54הגב לתגובה זוהוא קרא לעצמו מור. כי התבייש עם מועלם אבל זה לא עזר לוהיהצריך להחליף את שמו לפישמן
- 9.קימחי 18/04/2024 12:32הגב לתגובה זוזה המצב של בועות בכל נושא נופלים לתקופה של עליהום בלי מחשבה ומנפחים ומנפחים ומטבע הדברים החוטךפים ובורחים עושים יופי של קופה וכמגיע הנבוט ומכה בראש ואז מתעוררים מהחלומות אז מגיע יום הדין והלך הכסף זה חוזר על עצמו מידי פעם ורק החכמים והמנוסים ינצלו ממנו בזמןג
- 8.משה 18/04/2024 12:21הגב לתגובה זולמכור את המניה ולהציל את מה שנשאר
- 7.יאיר 18/04/2024 12:20הגב לתגובה זוהאם תוכל להסביר יותר לעומק מדוע חברה שנסחרת היום ב-26 מיליון תגיע לשווי של 600 מיליון ש"ח לאחר דילול? לא כל כך מובן.
- המסביר 18/04/2024 17:34הגב לתגובה זושווי הנכסים כנראה 600 מיליון אבל יש התחייבויות לבעלי האג"ח שמקזזות את שווי החברה הכולל ולמעשה מאפסות אותו. לאחר ההסדר לא יהיו התחייבויות כי הנושים יקבלו מניות במקום אג"ח ולכן השווי של החברה 'החדשה' יהיה שווי נכסיה. כנראה 600 מיליון.
- ג'וני 18/04/2024 13:12הגב לתגובה זושווי החברה בשוק מחושב על ידי - מחיר מניה *כמות מניות רשומות - אם מבוצע דילול -כמות המניות הרשומות גדלה באופן משמעותי - וכדי ששווי החברה יהיה הגיוני בהתאם לכך מחיר המנייה צפוי לרדת באופן חד
- לא נכון 18/04/2024 13:32אחרי שינכרו נכסים ויחזירו חלק מהחוב יקטינו את יתרת החוב עם פיצוי במניות בהנחה שישארו נכסים שמאפשרים שירות החוב לחברה יהיה שויי שמוערך בכמה מאות מליוני שקלים השווי הזה יקבע עלידי השוק במסחר במניה
- 6.כאשר בעלי עניין מוכרים במצב הזה אין טעם לקנות גם בשקל! (ל"ת)צופה מהצד 18/04/2024 12:12הגב לתגובה זו
- 5.קוסמים יש רק בקרקס ... לא בעולם העסקים/ בפוליטיקה (ל"ת)יניב בן מוחא 18/04/2024 12:11הגב לתגובה זו
- 4.מחלק מונה במכנה 18/04/2024 11:40הגב לתגובה זוצא ולמד מה יהיה המחיר למניה
- 3.שני תותחים (ל"ת)ביביסט גאה 18/04/2024 11:36הגב לתגובה זו
- 2.שאלה 18/04/2024 11:34הגב לתגובה זוומה אם בסוף הקרקע בשדה דב תימכר ביותר מ-1.6 מיליארד שקל ? ומה אם בימים ובחודשים הקרובים יהיו עליות בנדל"ן ? מה שברור הוא שהמוסדיים ובעלי החוב רוצים לטרוף את חנן לא שהוא צדיק גדול
- 1.דן 18/04/2024 11:32הגב לתגובה זואנחנו העירקים עומדים במילה שלנו ולא משאירים חוב
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
