
בעלי השליטה בביטוח לא נופלים מהבנקים: כמה הרוויחו בשנה האחרונה
המניות של הראל, מנורה ומגדל זינקו בשיעורים חדים בשנה האחרונה, והביאו את המבורגר, גריפל-גורביץ' ואליהו לרווחי עתק של מיליארדים, כמעט כמו עופר, ורטהיים ובינו שנהנו מהזינוק במניות הבנקים; ומה עם בעלי השליטה בבתי ההשקעות?
בעלי השליטה בבנקים נהנים כבר זמן רב מחגיגת רווחים, דיבידנדים ותוספות שווי אדירות, אבל בשנה האחרונה הם לא לבד. אחד הסקטורים שהרבה משקיעים התייחסו אליו בביטול עד לפני כשנה הפתיע בגדול. מניות הביטוח הובילו את העליות בתל אביב בשנה החולפת, והפכו את בעלי
השליטה בהם למי שנהנים מתוספת הון שלא מביישת אפילו את בעלי הבנקים הגדולים.
על פי הנתונים העדכניים, מניית הראל השקעות ההראל השקעות 0.87% זינקה בכ-232% בשנה האחרונה, מניית מנורה מבטחיםמנורה מב החז בכ-212% ומניית, הפניקס הפניקס -0.44% ב-205%, כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח 3.31% ב-190% ומגדל מגדל ביטוח 0.44% ב-120%. זה לא סתם עוד ראלי, אלא גל עליות שמשנה את ההון האישי של בעלי השליטה.
משפחת המבורגר, ששולטת בהראל דרך חברת ג.י.ן ייעוץ, מחזיקה כ-46.2% מהחברה. השווי של החזקותיהם טיפס בתוך שנה מכ-2.7 מיליארד שקל לכ-8.8 מיליארד שקל, תוספת של יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה אחת. במנורה, תחת שליטת טלי גריפל וניבה גורביץ' דרך החברות הזרות
Palamas ו-Najaden, השווי קפץ מכ-3.4 מיליארד לכ-10.5 מיליארד שקל, זינוק של יותר מ-7 מיליארד שקל. במהלך השנה ניצלה משפחת המבורגר את הזינוק במניה גם למכירת מניות בהיקף של כ-250 מיליון שקל, תוך שמירה על שליטה בחברה.
מגדל, שם מחזיק שלמה אליהו כיום
בכ-48.6% (לאחר שמכר כ-14% מהחזקותיו בשנה האחרונה תמורת קרוב למיליארד שקל, לצורך פירעון חובות), רשמה גם היא עלייה נאה של כ-120% במניה בשנה החולפת. אך בעקבות המימושים של אליהו, ההשפעה על הונו האישי מתונה יותר עם עלייה של "רק" 2.6 מיליארד שקל.
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- בלעדי לביזפורטל: מי קנה מניות פלסטופיל בפרמיה על מחיר השוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל,
בעלי השליטה בבנקים, משפחות עופר וורטהיים שמחזיקות כ-41.3% ממזרחי טפחות, וצדיק בינו שמחזיק כ-48.4% בבנק הבינלאומי, המשיכו לראות את ההון שלהם תופח בקצב מרשים. מניית מזרחי טפחות עלתה בכ-77% בשנה האחרונה, והחזקות בעלי השליטה עלו בשווי מכ-13.3 מיליארד שקל לכ-23.5
מיליארד שקל. בבינלאומי נרשמה עלייה דומה של כ-78%, מה שהזניק את החזקותיו של בינו מכ-6.6 מיליארד שקל לכ-11.7 מיליארד.
ומה עם הפניקס וכלל?
לא כל חברות הביטוח רשמו באותה תקופה רווחי עתק עבור בעל שליטה יחיד. דווקא בשתי חברות הביטוח הגדולות
האחרות, הפניקס וכלל ביטוח אין כיום גרעין שליטה. בהפניקס, קרנות סנטרברידג’ וגלאטין פוינט שהחזיקו בעבר בכ-31%, התחילו לממש מניות באופן מדורג, כך שהחברה נותרה למעשה עם החזקה מבוזרת בעיקרה בידי מוסדיים וציבור. בכלל ביטוח, מאז שיצאה מידי אדוארדו אלשטיין לפני מספר
שנים, לא נותר גרעין שליטה ממשי, גם כאן עיקר המניות בידי גופים מוסדיים והציבור.
כך, בעוד מניות הפניקס וכלל נהנו גם הן מעליות מרשימות בשנה האחרונה, הרווחים והעלייה בשווי ההון לא זרמו לכיסו של בעל שליטה יחיד, אלא פוזרו בין קופות, קרנות פנסיה ומשקיעים פרטיים. זו נקודת הבדל חשובה: כשמדובר בחברות עם גרעין שליטה, הזינוק במניה הופך מידית לתוספת עושר ברורה לכמה משפחות בודדות, בעוד שבחברות כמו הפניקס וכלל, הרווח נשאר בעיקר אצל הציבור והמוסדיים.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
ומה לגבי בתי ההשקעות?
גם בעלי השליטה בבתי ההשקעות
רשמו תוספת עושר מרשימה לא פחות מבעלי השליטה בבנקים ובביטוח. במור השקעות, שמנייתה קפצה בכ-266% לשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל, משפחת מאירוב שמחזיקה בכ-29% נהנתה מתוספת שווי של כ-430 מיליון שקל בשנה אחת בלבד. במיטב, שנסחרת כבר סביב שווי של 6 מיליארד שקל אחרי זינוק
של כ-387%, משפחת ברקת (ברמ פיננסים) וסטפק (מאיה החזקות) שמחזיקים יחד כ-56% רשמו תוספת עושר של יותר מ-3.3 מיליארד שקל. באנליסט, שעלתה בכ-196% לשווי של כ-1.3 מיליארד שקל, לב שמואל ואהוד שילוני שמחזיקים יחד כ-61% הוסיפו לכיסם על הנייר קרוב ל-480 מיליון שקל. באלטשולר
שחם, שעלתה בכ-33% לשווי של כ-657 מיליון שקל, גילעד אלטשולר (כ-43%) ראה את ההון שלו גדל בכ-70 מיליון שקל וקלמן שחם (כ-28%) בכ-45 מיליון שקל, בעוד יאיר לוינשטיין (כ-15%) הרוויח כ-24 מיליון שקל.
גם דב ילין ויאיר לפידות, צמד המייסדים והבעלים של בית
ההשקעות ילין לפידות, רשמו השנה רווח נאה. השניים מחזיקים ב-50% מבית ההשקעות באופן ישיר, בעוד ה-50% הנותרים מוחזקים על ידי אטראו שוקי הון שבשליטת קבוצת לידר. מניית אטראו זינקה בכ-95% בשנה האחרונה לשווי של כ-1.4 מיליארד שקל, שמשקף למעשה את שווי מחצית הפעילות
של ילין לפידות. התוצאה היא תוספת שווי של כ-680 מיליון שקל על הנייר בשנה החולפת, שהעמידה את דב ילין ויאיר לפידות בשורה אחת עם בעלי השליטה במור, מיטב ואנליסט שנהנו גם הם מהראלי המרשים בשוקי ההון.
המגמה שמפתיעה את השוק
כיום, שווי השוק של הראל עומד על כ-19 מיליארד שקל, מנורה נסחרת סביב 16.5 מיליארד שקל, ומגדל בכ-9.8 מיליארד שקל, רמות שיא היסטוריות עבור שלושתן. הזינוק החד במניות דחף גם את מכפילי ההון של חברות הביטוח לרמות גבוהות מהממוצע בבנקים, כאשר הראל במכפיל
הון של כ-1.9, מנורה סביב 2.1, ומגדל בכ-1.2. לשם השוואה, בנק לאומי והפועלים, שני הבנקים הגדולים בישראל, נסחרים במכפיל של כ-1.4–1.45. זה מדגיש עד כמה המשקיעים מתמחרים כעת את העתיד של חברות הביטוח באופטימיות לעומת הבנקים.
בעוד שהבנקים נהנים
כבר זמן מה מעליות בעיקר בזכות סביבת ריבית גבוהה שהזניקה את ההכנסות מהלוואות, לצד גידול בתיקי האשראי והמשך קפיצות בעמלות ניירות ערך, לא מעט פסחו על מניות הביטוח. החששות מפני שוק הוני תנודתי, לצד פגיעות אפשרית בעסקי הליבה וגם בתיקי ההשקעות, הובילו את המשקיעים
לחשוב שמניות הביטוח פחות אטרקטיביות. אלא שחברות הביטוח הציגו התאוששות חזקה, גידול בפרמיות והפתיעו עם רווחיות גבוהה ותשואות מרשימות על ההון.
ברקע כל אלה, ציבור המשקיעים בבורסה נהנה רק באופן חלקי. אמנם קרנות נאמנות, תיקי גמל ופנסיה מחזיקים בחלקים נכבדים מהמניות הללו, אבל עיקר הרווח נשאר אצל בעלי השליטה. בבנקים זה בא לידי ביטוי בדיבידנדים: מאז תחילת גל העלאות הריבית ב-2022 חילקו חמשת הבנקים הגדולים כ-27 מיליארד שקל, ובעלי השליטה בבנקים שבהם יש גרעין שליטה מהותי, מזרחי טפחות והבינלאומי, קיבלו לבדם בשלוש השנים האחרונות כ-3.4 מיליארד שקל דיבידנדים.
בשורה התחתונה
שנה אחת של ראלי חריג במניות הביטוח הספיקה כדי לקרב את רווחי ההון של משפחת המבורגר (הראל) ושל גריפל-גורביץ' (מנורה) לאלה של משפחות עופר וורטהיים וצדיק בינו בבנקים. כך בזמן שהציבור מתמקד
ברווחי הבנקים ובריבית הגבוהה שממשיכה להזרים להם מיליארדים, בשקט בשקט בעלי השליטה בביטוח עשו בשנה החולפת קופה אדירה.
- 5.גדעון חרב 07/07/2025 17:31הגב לתגובה זועשירים זה בסדר אבל כל כך הרבה עניים זה ממש לא. הפערים בישראל תולדה של עדר סתומים החושבים שטוב להם גם כשרע בגלל האמונה שתמיד יכול להיות גרוע יותר ....
- 4.אנונימי 01/07/2025 15:07הגב לתגובה זועל איילון ביטוח שאשכרה עושה שינוי מבני מדהים ובאופן כנה משפרת כל בורג במכונה לא כתבתם שום מילה.12 חודשים אחורה כבר מעל 300%!ככה זה שיש אינטרס גם לכתבים
- 3.ועדת בכל של ביבי נתניהו עשתה את הנזק הכי גדול למבוטחים והעשירה רק את החברים הון שלטון כרגיל. (ל"ת)רונן 01/07/2025 13:49הגב לתגובה זו
- 2.אייל 01/07/2025 13:49הגב לתגובה זוהתשה.
- 1.זו הרצת מניות (ל"ת)אנונימי 01/07/2025 12:25הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
