בעלי השליטה בבנקים נהנים כבר זמן רב מחגיגת רווחים, דיבידנדים ותוספות שווי אדירות, אבל בשנה האחרונה הם לא לבד. אחד הסקטורים שהרבה משקיעים התייחסו אליו בביטול עד לפני כשנה הפתיע בגדול. מניות הביטוח הובילו את העליות בתל אביב בשנה החולפת, והפכו את בעלי השליטה בהם למי שנהנים מתוספת הון שלא מביישת אפילו את בעלי הבנקים הגדולים.

על פי הנתונים העדכניים, מניית הראל השקעות ההראל השקעות 2.73%   זינקה בכ-232% בשנה האחרונה, מניית מנורה מבטחיםמנורה מב החז  בכ-212% ומניית, הפניקס הפניקס -1.46%   ב-205%, כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח 3.47%   ב-190% ומגדל מגדל ביטוח 5.31%   ב-120%. זה לא סתם עוד ראלי, אלא גל עליות שמשנה את ההון האישי של בעלי השליטה. 

משפחת המבורגר, ששולטת בהראל דרך חברת ג.י.ן ייעוץ, מחזיקה כ-46.2% מהחברה. השווי של החזקותיהם טיפס בתוך שנה מכ-2.7 מיליארד שקל לכ-8.8 מיליארד שקל, תוספת של יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה אחת. במנורה, תחת שליטת טלי גריפל וניבה גורביץ' דרך החברות הזרות Palamas ו-Najaden, השווי קפץ מכ-3.4 מיליארד לכ-10.5 מיליארד שקל, זינוק של יותר מ-7 מיליארד שקל. במהלך השנה ניצלה משפחת המבורגר את הזינוק במניה גם למכירת מניות בהיקף של כ-250 מיליון שקל, תוך שמירה על שליטה בחברה.

מגדל, שם מחזיק שלמה אליהו כיום בכ-48.6% (לאחר שמכר כ-14% מהחזקותיו בשנה האחרונה תמורת קרוב למיליארד שקל, לצורך פירעון חובות), רשמה גם היא עלייה נאה של כ-120% במניה בשנה החולפת. אך בעקבות המימושים של אליהו, ההשפעה על הונו האישי מתונה יותר עם עלייה של "רק" 2.6 מיליארד שקל.

• בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
• בלעדי לביזפורטל: מי קנה מניות פלסטופיל בפרמיה על מחיר השוק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, בעלי השליטה בבנקים, משפחות עופר וורטהיים שמחזיקות כ-41.3% ממזרחי טפחות, וצדיק בינו שמחזיק כ-48.4% בבנק הבינלאומי, המשיכו לראות את ההון שלהם תופח בקצב מרשים. מניית מזרחי טפחות עלתה בכ-77% בשנה האחרונה, והחזקות בעלי השליטה עלו בשווי מכ-13.3 מיליארד שקל לכ-23.5 מיליארד שקל. בבינלאומי נרשמה עלייה דומה של כ-78%, מה שהזניק את החזקותיו של בינו מכ-6.6 מיליארד שקל לכ-11.7 מיליארד.

ומה עם הפניקס וכלל?

לא כל חברות הביטוח רשמו באותה תקופה רווחי עתק עבור בעל שליטה יחיד. דווקא בשתי חברות הביטוח הגדולות האחרות, הפניקס וכלל ביטוח אין כיום גרעין שליטה. בהפניקס, קרנות סנטרברידג’ וגלאטין פוינט שהחזיקו בעבר בכ-31%, התחילו לממש מניות באופן מדורג, כך שהחברה נותרה למעשה עם החזקה מבוזרת בעיקרה בידי מוסדיים וציבור. בכלל ביטוח, מאז שיצאה מידי אדוארדו אלשטיין לפני מספר שנים, לא נותר גרעין שליטה ממשי, גם כאן עיקר המניות בידי גופים מוסדיים והציבור.

כך, בעוד מניות הפניקס וכלל נהנו גם הן מעליות מרשימות בשנה האחרונה, הרווחים והעלייה בשווי ההון לא זרמו לכיסו של בעל שליטה יחיד, אלא פוזרו בין קופות, קרנות פנסיה ומשקיעים פרטיים. זו נקודת הבדל חשובה: כשמדובר בחברות עם גרעין שליטה, הזינוק במניה הופך מידית לתוספת עושר ברורה לכמה משפחות בודדות, בעוד שבחברות כמו הפניקס וכלל, הרווח נשאר בעיקר אצל הציבור והמוסדיים.

• מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
• מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

ומה לגבי בתי ההשקעות?

גם בעלי השליטה בבתי ההשקעות רשמו תוספת עושר מרשימה לא פחות מבעלי השליטה בבנקים ובביטוח. במור השקעות, שמנייתה קפצה בכ-266% לשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל, משפחת מאירוב שמחזיקה בכ-29% נהנתה מתוספת שווי של כ-430 מיליון שקל בשנה אחת בלבד. במיטב, שנסחרת כבר סביב שווי של 6 מיליארד שקל אחרי זינוק של כ-387%, משפחת ברקת (ברמ פיננסים) וסטפק (מאיה החזקות) שמחזיקים יחד כ-56% רשמו תוספת עושר של יותר מ-3.3 מיליארד שקל. באנליסט, שעלתה בכ-196% לשווי של כ-1.3 מיליארד שקל, לב שמואל ואהוד שילוני שמחזיקים יחד כ-61% הוסיפו לכיסם על הנייר קרוב ל-480 מיליון שקל. באלטשולר שחם, שעלתה בכ-33% לשווי של כ-657 מיליון שקל, גילעד אלטשולר (כ-43%) ראה את ההון שלו גדל בכ-70 מיליון שקל וקלמן שחם (כ-28%) בכ-45 מיליון שקל, בעוד יאיר לוינשטיין (כ-15%) הרוויח כ-24 מיליון שקל. 

גם דב ילין ויאיר לפידות, צמד המייסדים והבעלים של בית ההשקעות ילין לפידות, רשמו השנה רווח נאה. השניים מחזיקים ב-50% מבית ההשקעות באופן ישיר, בעוד ה-50% הנותרים מוחזקים על ידי אטראו שוקי הון שבשליטת קבוצת לידר. מניית אטראו זינקה בכ-95% בשנה האחרונה לשווי של כ-1.4 מיליארד שקל, שמשקף למעשה את שווי מחצית הפעילות של ילין לפידות. התוצאה היא תוספת שווי של כ-680 מיליון שקל על הנייר בשנה החולפת, שהעמידה את דב ילין ויאיר לפידות בשורה אחת עם בעלי השליטה במור, מיטב ואנליסט שנהנו גם הם מהראלי המרשים בשוקי ההון.

המגמה שמפתיעה את השוק

כיום, שווי השוק של הראל עומד על כ-19 מיליארד שקל, מנורה נסחרת סביב 16.5 מיליארד שקל, ומגדל בכ-9.8 מיליארד שקל, רמות שיא היסטוריות עבור שלושתן. הזינוק החד במניות דחף גם את מכפילי ההון של חברות הביטוח לרמות גבוהות מהממוצע בבנקים, כאשר הראל במכפיל הון של כ-1.9, מנורה סביב 2.1, ומגדל בכ-1.2. לשם השוואה, בנק לאומי והפועלים, שני הבנקים הגדולים בישראל, נסחרים במכפיל של כ-1.4–1.45. זה מדגיש עד כמה המשקיעים מתמחרים כעת את העתיד של חברות הביטוח באופטימיות לעומת הבנקים.

בעוד שהבנקים נהנים כבר זמן מה מעליות בעיקר בזכות סביבת ריבית גבוהה שהזניקה את ההכנסות מהלוואות, לצד גידול בתיקי האשראי והמשך קפיצות בעמלות ניירות ערך, לא מעט פסחו על מניות הביטוח. החששות מפני שוק הוני תנודתי, לצד פגיעות אפשרית בעסקי הליבה וגם בתיקי ההשקעות, הובילו את המשקיעים לחשוב שמניות הביטוח פחות אטרקטיביות. אלא שחברות הביטוח הציגו התאוששות חזקה, גידול בפרמיות והפתיעו עם רווחיות גבוהה ותשואות מרשימות על ההון.

ברקע כל אלה, ציבור המשקיעים בבורסה נהנה רק באופן חלקי. אמנם קרנות נאמנות, תיקי גמל ופנסיה מחזיקים בחלקים נכבדים מהמניות הללו, אבל עיקר הרווח נשאר אצל בעלי השליטה. בבנקים זה בא לידי ביטוי בדיבידנדים: מאז תחילת גל העלאות הריבית ב-2022 חילקו חמשת הבנקים הגדולים כ-27 מיליארד שקל, ובעלי השליטה בבנקים שבהם יש גרעין שליטה מהותי, מזרחי טפחות והבינלאומי, קיבלו לבדם בשלוש השנים האחרונות כ-3.4 מיליארד שקל דיבידנדים.

בשורה התחתונה

שנה אחת של ראלי חריג במניות הביטוח הספיקה כדי לקרב את רווחי ההון של משפחת המבורגר (הראל) ושל גריפל-גורביץ' (מנורה) לאלה של משפחות עופר וורטהיים וצדיק בינו בבנקים. כך בזמן שהציבור מתמקד ברווחי הבנקים ובריבית הגבוהה שממשיכה להזרים להם מיליארדים, בשקט בשקט בעלי השליטה בביטוח עשו בשנה החולפת קופה אדירה.