העליון הכריע: ניתן לגבש הסדר חוב גם אחרי שניתן צו שיקום כלכלי?

בפסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון, קבעו השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ כי ניתן לגבש הסדר חוב עם נושים בכל שלב של הליך חדלות הפירעון - גם לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בפרשנות של סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההליך החל לאחר ששני חייבים, בני זוג לשעבר, שהיו נתונים בצו לשיקום כלכלי הגישו בקשה בנושא. השניים ביקשו לשנות את תוכנית הפירעון שנקבעה להם, לאחר שהגיעו למסקנה כי אינם יכולים לעמוד בה עוד בעקבות פרידתם. הם פנו לבית המשפט בבקשה לגבש הסדר חוב חדש, שבמסגרתו ביקשו לשלם סכום מופחת במקום התשלומים החודשיים שנקבעו להם, תוך הסכמה עם הנושים. 97% מהנושים תמכו בהסדר החוב החדש צילום: ביזפורטל בבקשה הראשונה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה הצעתם בטענה כי הבקשה אינה ברורה וכי לא הוצג שינוי נסיבות מהותי שמצדיק שינוי בתוכנית הפירעון. למרות הדחייה, המבקשים לא ויתרו ופנו שוב, הפעם עם תמיכה מצד 97% מהנושים והסכמה מצד הנאמנת, שביקשו לאשר את ההסדר החדש. בית משפט השלום דחה גם את הבקשה השנייה, כשהוא מתבסס על פרשנות שלפיה לא ניתן לאשר הסדר חוב לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי.

המחוזי: סעיף 185 לחוק חדלות פירעון לא מאפשר את הבקשה

הבקשה לערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחתה אף היא, כשהשופטת איריס לושי-עבודי קבעה כי סעיף 185 לחוק חדלות פירעון אינו מאפשר הצעת הסדר חוב לאחר אישור תוכנית פירעון וצו שיקום כלכלי. הקביעה היתה כי הסדר שכזה אפשרי רק עד למועד של אישור תוכנית הפירעון - ולא לאחר מכן. המבקשים לא השלימו עם הפסיקה והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן על ידי השופט מינץ, לצד השופטים שטיין וכנפי-שטייניץ, נבחנו השאלות המשפטיות סביב סעיף 185 לחוק חדלות פירעון. השופטים קבעו כי החוק מאפשר לחייב להציע הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליך, כולל לאחר שניתן צו שיקום כלכלי. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "החוק אינו מצביע על הגבלה ואין סיבה להוסיף כבילה מקום בו היא לא קיימת". כלומר, החוק לא קובע מגבלה מתי ניתן להציע הסדר חוב, ולכן גם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי, עדיין עומדת לחייב הזכות להציע הסדר לנושיו. השופט מינץ הוסיף כי המגמה הכללית בהליכי חדלות פירעון היא לעודד הסדרי חוב ככלי לסיום ההליך במהירות וביעילות, כשהסדר חוב טוב יותר עבור הנושים מהליך חדלות הפירעון המסורתי. בפסק הדין הדגישו שופטי העליון את החשיבות של הסכמת הנושים בהליך זה. בפסק הדין צוין כי "הנושים תופסים שוב את מעמד הבכורה" במקרה של הצעת הסדר, ויש לכבד את עמדתם כשהם מסכימים להסדר מוצע. השופט מינץ כתב כי יש לתת לעמדת הנושים "בכורה כמצוות המחוקק", והוסיף כי אין מדובר בהליך טכני בלבד, אלא בהחלטה מהותית שיש לה משמעות כלכלית ומשפטית רבה.

הפסיקה מעניקה גמישות לחייבים ולנושים

ההחלטה הזו של בית המשפט העליון עשויה להשפיע על התנהלות הליכי חדלות הפירעון בישראל בעתיד. הקביעה שלפיה ניתן לגבש הסדר חוב גם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי מעניקה לחייבים ולנושים גמישות רבה יותר במציאת פתרונות יצירתיים להחזר החובות. השופט מינץ אף ציין כי "אין מקום לחסום את האפשרות לגיבוש הסדר מצד החייב עם נושיו אשר יש בו כדי להביא לנושים תועלת רבה יותר מזו שמניב ההליך". ההכרה בכך שניתן לגבש הסדר חוב בכל שלב של ההליך מייצגת גישה גמישה ופרקטית יותר, שמתאימה למציאות המורכבת של הליכי חדלות פירעון. מעבר לכך, פסק הדין מדגיש את החשיבות שבשיתוף פעולה בין הנושים לחייבים, תוך שמירה על זכויות הנושים והבטחת החזר החובות בצורה הוגנת ומיטבית. פסק הדין מהווה צעד חשוב בקידום הגמישות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל. ההכרה באפשרות להציע הסדר חוב בכל שלב של ההליך, כולל לאחר מתן צו שיקום כלכלי, מעניקה לחייבים כלים נוספים לניהול החובות שלהם ומקדמת את מטרות החוק של שיקום כלכלי וחלוקת נכסים בצורה יעילה ושוויונית. במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בירושלים במרץ האחרון לגבי אדם שהוגדר חייב, ואף רכש ג'יפ חדש זמן קצר לפני כניסתו להליך, סביב הוצאת צו שיקום כלכלי עבורו. הסיפור החל כשבסוף 2021 פנה החייב לבית המשפט וביקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא טען אז שהוא נשוי ואב לחמישה - אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, ועובד בתפקיד אחזקה עם משכורת חודשית של כ-7,000 שקל. בנוסף, הוא מקבל קצבת ילדים בסך 880 שקל בחודש, ובת זוגו לא עובדת. הוא טען כי הסיבה להיווצרות החובות היא הוצאות המחיה של המשפחה, שהן גבוהות מההכנסות. בתחילת ההליך נקבע כי החייב ישלם 150 שקל בחודש לנושים, ובהמשך הסכום עלה ל-850 שקל לחודש. בדיון שהתקיים באחרונה בתיק, הסכימו הצדדים כי צריך לתת צו שיקום לחייב, אך היתה מחלוקת על פרטי הצו, בשל התנהלותו הכלכלית.