חדלות פירעון הסדר חובהעליון הכריע: ניתן לגבש הסדר חוב גם אחרי שניתן צו שיקום כלכלי?
בפסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון, קבעו השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ כי ניתן לגבש הסדר חוב עם נושים בכל שלב של הליך חדלות הפירעון - גם לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דין של
בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בפרשנות של סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההליך החל לאחר ששני חייבים, בני זוג לשעבר, שהיו נתונים בצו לשיקום כלכלי הגישו בקשה בנושא. השניים ביקשו לשנות את תוכנית הפירעון שנקבעה להם, לאחר שהגיעו למסקנה כי אינם יכולים
לעמוד בה עוד בעקבות פרידתם. הם פנו לבית המשפט בבקשה לגבש הסדר חוב חדש, שבמסגרתו ביקשו לשלם סכום מופחת במקום התשלומים החודשיים שנקבעו להם, תוך הסכמה עם הנושים. 
style="border-width1: 2px; border-style: solid;" /> 97% מהנושים תמכו בהסדר החוב החדש צילום: ביזפורטל בבקשה הראשונה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה הצעתם בטענה כי הבקשה אינה ברורה וכי לא הוצג שינוי נסיבות מהותי שמצדיק שינוי
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוכנית הפירעון. למרות הדחייה, המבקשים לא ויתרו ופנו שוב, הפעם עם תמיכה מצד 97% מהנושים והסכמה מצד הנאמנת, שביקשו לאשר את ההסדר החדש. בית משפט השלום דחה גם את הבקשה השנייה, כשהוא מתבסס על פרשנות שלפיה לא ניתן לאשר הסדר חוב לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי.
המחוזי:
משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזביםאתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר? סעיף 185 לחוק חדלות פירעון לא מאפשר את הבקשה
הבקשה לערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחתה אף היא, כשהשופטת איריס לושי-עבודי קבעה כי סעיף 185 לחוק חדלות פירעון אינו מאפשר הצעת הסדר חוב לאחר אישור תוכנית פירעון וצו שיקום כלכלי. הקביעה היתה
כי הסדר שכזה אפשרי רק עד למועד של אישור תוכנית הפירעון - ולא לאחר מכן. המבקשים לא השלימו עם הפסיקה והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן על ידי השופט מינץ, לצד השופטים שטיין וכנפי-שטייניץ, נבחנו השאלות המשפטיות סביב סעיף 185 לחוק חדלות
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
פירעון. השופטים קבעו כי החוק מאפשר לחייב להציע הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליך, כולל לאחר שניתן צו שיקום כלכלי. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "החוק אינו מצביע על הגבלה ואין סיבה להוסיף כבילה מקום בו היא לא קיימת". כלומר, החוק לא קובע מגבלה מתי ניתן להציע הסדר
חוב, ולכן גם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי, עדיין עומדת לחייב הזכות להציע הסדר לנושיו. השופט מינץ הוסיף כי המגמה הכללית בהליכי חדלות פירעון היא לעודד הסדרי חוב ככלי לסיום ההליך במהירות וביעילות, כשהסדר חוב טוב יותר עבור הנושים מהליך חדלות הפירעון המסורתי. בפסק
הדין הדגישו שופטי העליון את החשיבות של הסכמת הנושים בהליך זה. בפסק הדין צוין כי "הנושים תופסים שוב את מעמד הבכורה" במקרה של הצעת הסדר, ויש לכבד את עמדתם כשהם מסכימים להסדר מוצע. השופט מינץ כתב כי יש לתת לעמדת הנושים "בכורה כמצוות המחוקק", והוסיף כי אין מדובר
בהליך טכני בלבד, אלא בהחלטה מהותית שיש לה משמעות כלכלית ומשפטית רבה.
הפסיקה מעניקה גמישות לחייבים ולנושים
ההחלטה הזו של בית המשפט העליון עשויה להשפיע על התנהלות הליכי חדלות הפירעון בישראל בעתיד. הקביעה שלפיה ניתן לגבש הסדר חוב גםלאחר מתן צו לשיקום כלכלי מעניקה לחייבים ולנושים גמישות רבה יותר במציאת פתרונות יצירתיים להחזר החובות. השופט מינץ אף ציין כי "אין מקום לחסום את האפשרות לגיבוש הסדר מצד החייב עם נושיו אשר יש בו כדי להביא לנושים תועלת רבה יותר מזו שמניב ההליך". ההכרה בכך שניתן
לגבש הסדר חוב בכל שלב של ההליך מייצגת גישה גמישה ופרקטית יותר, שמתאימה למציאות המורכבת של הליכי חדלות פירעון. מעבר לכך, פסק הדין מדגיש את החשיבות שבשיתוף פעולה בין הנושים לחייבים, תוך שמירה על זכויות הנושים והבטחת החזר החובות בצורה הוגנת ומיטבית. פסק הדין
מהווה צעד חשוב בקידום הגמישות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל. ההכרה באפשרות להציע הסדר חוב בכל שלב של ההליך, כולל לאחר מתן צו שיקום כלכלי, מעניקה לחייבים כלים נוספים לניהול החובות שלהם ומקדמת את מטרות החוק של שיקום כלכלי וחלוקת נכסים בצורה יעילה ושוויונית.
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בירושלים במרץ האחרון לגבי אדם שהוגדר חייב, ואף רכש ג'יפ חדש זמן קצר לפני כניסתו להליך, סביב הוצאת צו שיקום כלכלי עבורו. הסיפור החל כשבסוף 2021
פנה החייב לבית המשפט וביקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא טען אז שהוא נשוי ואב לחמישה - אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, ועובד בתפקיד אחזקה עם משכורת חודשית של כ-7,000 שקל. בנוסף, הוא מקבל קצבת ילדים בסך 880 שקל בחודש, ובת זוגו לא עובדת. הוא טען כי
הסיבה להיווצרות החובות היא הוצאות המחיה של המשפחה, שהן גבוהות מההכנסות. בתחילת ההליך נקבע כי החייב ישלם 150 שקל בחודש לנושים, ובהמשך הסכום עלה ל-850 שקל לחודש. בדיון שהתקיים באחרונה בתיק, הסכימו הצדדים כי צריך לתת צו שיקום לחייב, אך היתה מחלוקת על פרטי הצו,
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
