
המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
מה זה מס רכוש, מי ייפגע ממנו ומי דווקא ירוויח ממנו?
מס הרכוש חוזר. 26 שנה לאחר שמס רכוש על קרקעות ריקות בוטל, הוא חוזר אלינו או ליתר דיוק למי ששי לו קרקע. מנהל רשות המסים הודיע על כוונה להחזיר את מס הרכוש, כאשר הוא יושת בגובה של בין 0.5% ל-2%. קרקע ששווה 2 מיליון שקלים יושת עליה מס בגובה של עד 40 אלף שקל.
הסכום הזה יצטבר עד ל-8 מיליארד שקלים, מה שלא בהכרח יפתור לנו את כל הבעיות אבל זו בהחלט תרומה מכובדת לתקציב מאנשים שיושבים על קרקע ריקה ולא עושים בה שום דבר.
איך זה ישפיע על מחירי הדירות? היומרה מאחורי התכנית היא שבעלי קרקעות יבינו שהם כבר לא יכולים לשבת רגל על רגל ולראות איך המחיר הקרקע שלהם עולה ועולה ובלי לשלם על כך מחיר. כעת הם יידרשו להחליט מה הם רוצים לעשות בקרקע. אם ברצונם להימנע מלשלם את המס החדש-ישן, תהיה להם בחירה בין פיתוח הקרקע או מכירה שלה.
הגורמים המקצועיים ברשות המסים ובאוצר סבורים שכך יותר קרקעות ריקות יהפכו לבנייני מגורים מה שיכול להגדיל את היצע הדירות בשוק.
- האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם כל הכוונות הטובות צריך גם לתת מקום יותר למציאות ופחות לפנטזיות. אולי מס רכוש ישפיע על המחירים, אבל מהיכרותנו על בעלי קרקעות, הרבה פעמים מיסים או עליית מחירי חומרי הגלם או כל תהליך אחר בסוף מגולגל אל רוכשי הדירות שכבר זקוקים ל-170-180 משכורות בשביל לקנות דירה ממוצעת (לדירה במרכז צריך מעל 250 משכורות).
מעבר לכך - האם 2% וזה המקסימום (מדברים על בין 0.5% ל-2%) ישפיעו על מחירי הדירות? האם הם יניעו את בעלי הקרקע לבנות עליה? וגם אם כן, הם יכולים להתחיל לבנות ואז לחכות. איפה האוצר דואג שזמן הבנייה יהיה סביר? ומעבר לכ, למהלך הזה יש השפעה לאורך זמן. זו לא השפעה מידית.
כך שהשאלה האם תהיה למהלך הזה השפעה אמיתית על מחירי הדירות היא פתוחה לגמרי. ברור שכל צעד כזה יכול לעזור להגדיל את ההיצע ו"להילחם" במחירי הדירות, אבל זה תלוי בהרבה פרמטרים נוספים.
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
נראה שרק תוכנית מלאה עם מספר סעיפים ועם פתרון למצוקת הדיור לצעירים תפתור את הבעיה ותוביל לדיור במחיר סביר ועכשיו.
- 4.קובי 11/11/2025 11:10הגב לתגובה זווכשכולם ימכרו מחירי הקרקע ירדו מ46 מיליון לדונם באזור הקריות... לכ0.51 מיליון של לקרקע...לא מכיר הרבה אנשים פרטיים שיעדיפו לשלם כל שנה 50100 אלף שקל מס על הקרקע.... ובטח לא חברות בניה שלא ירצו עוד הוצאות מעבר לריבית...בקיצור תכינו מזומנים מחירי הדירות ירדו ביותר מחצי תוך 5 שנים.
- 3.אנונימי 04/11/2025 18:46הגב לתגובה זוהיחידים שיעשו כסף הם הלוביסטים של הקבלנים מס רכוש לא יקרה וגם אם יעבור יצא בגירסא מרוככת עם המון אותיות קטנות שבפועל יגרמו לכך שהקרקעות לא ימוסו והיחידים שישלמו הם יזמים קטנים שאינם קרובים לצלחת בדיוק כמו חוק הרווחים הכלואים
- 2.בבר מהממד 04/11/2025 18:29הגב לתגובה זומשלמים על תוכניות לקרקע
- 1.אביטל 04/11/2025 18:26הגב לתגובה זוהממשלה לא יודעת להקטין את עצמה אז היא תמשיך ותגדיל את גזל האזרחים עד שנתקומם ונעלה עליה.

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
