אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־10%
קרן ההשקעות אפולו נסוגה מהצעת הרכישה של רשת הפיצות, שהוערכה ב־64 דולר למניה. ההחלטה מגיעה ימים לפני פרסום הדוחות, שצפויים להצביע על ירידה ברווחיות
פאפא ג'ונס מניית פאפא ג'ונס Papa Johns International Inc -9.98% צונחת ב־10% לאחר שהתברר שהחברה איבדה את הקונה הפוטנציאלי שלה. קרן ההשקעות הפרטיות Apollo Global Management משכה את הצעת הרכישה, שעמדה על 64 דולר למניה. זו הירידה החדה ביותר של החברה מאז מרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה.
הכול התחיל ביוני, כשפורסם ש־Apollo וקרן קטארית בשם Irth Capital בחנו את רכישת השליטה בפאפא ג'ונס במחיר קרוב לשווי השוק הנוכחי. ההודעה העלתה את המניה ב־7.4% ביום אחד - העלייה היומית החדה ביותר שלה באותו החודש והמשקיעים קיוו שמישהו מוכן לשלם פרמיה נאה על החברה. לפי הדיווחים, Apollo הודיעה על נסיגתה כבר לפני כשבוע, אך המידע דלף לשוק רק כעת. המשמעות היא שהחברה ניסתה לשמור את המהלך בסוד, אולי מתוך תקווה שימצא קונה אחר. כשזה לא קרה, המציאות תפסה את המשקיעים בהפתעה. Apollo לא סיפקה נימוק רשמי לנסיגה, אך מקובל שקרנות השקעה אינן מפרטות את שיקוליהן כשהן מוותרות על עסקה.
פאפא ג'ונס צפויה לפרסם את תוצאותיה הרבעוניות ביום חמישי, והתחזיות מצביעות על ירידה של כ־5% ברווח הנקי המתואם לעומת השנה שעברה. סביר ש־Apollo נחשפה לנתונים מוקדמים שלא אהבה. קרנות השקעה שבוחנות רכישות מקבלות גישה למידע פיננסי מדויק בהרבה מזה שזמין לציבור, וכשהן נסוגות, הרבה פעמים זה סימן מוקדם לבעיות.
התמונה בענף הפיצה לא מעודדת. ביום שלישי הודיעה חברת Yum! Brands, הבעלים של רשת פיצה האט, כי היא בוחנת אפשרות למכור את הרשת במסגרת בדיקה אסטרטגית רחבה. פאפא ג'ונס עצמה נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי תחת מנכ"ל חדש, טוד פנגור, שנכנס לתפקיד לפני פחות משנה. הוא ניסה לשדר ביטחון בכנס משקיעים ואמר כי החברה מתמקדת בעסקי הליבה ורואה שיפור במכירות. אך לפי תגובת השוק, המשקיעים עדיין לא השתכנעו שהמהלך מצליח.
Irth Capital, הקרן הקטארית ששיתפה פעולה עם Apollo, ניסתה בעבר לרכוש את פאפא ג'ונס לבדה אך לא הצליחה להשלים את העסקה. הפעם, נראה שהיא לא מעוניינת להמשיך לבד.
פאפא ג'ונס
נסחרת כעת לפי שווי של 1.3 מיליארדד דולר, לאחר שמנייתה ירדה ב-2% מתחילת השנה ו-28% ב-12 החודשים האחרונים.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
amdAMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7% הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.
ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.
החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.
AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.
