חברת זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה -3.04%  , לשעבר זוז פאוור שעסקה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה, עברה בשנה האחרונה שינוי פעילות משמעותי. החברה הפכה ממפתחת מערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. השינוי הזה לווה בהבטחות גדולות, גיוסי עתק, וגם בפרמיה מופרזת שהשוק העניק לה, עד שהבועה התפוצצה.

המניה של זוז החלה לעלות עוד לפני השינוי הרשמי בפעילות, בלי שהחברה סיפקה כל בשורה עסקית שתצדיק את הראלי. היא הפכה לחלק מגל ספקולטיבי רחב של מניות קטנות בוול סטריט ובתל אביב, מניות שמזנקות על בסיס סנטימנט בלבד. בתוך שבועות ספורים עלתה זוז ביותר מ-300% והגיעה לשיא של כמעט 4.5 דולר, בזמן ששווי השוק שלה קפץ בלי שינוי אמיתי בעסקי החברה, אך העליות רק העצימו את העניין סביב הנייר. כבר אז כתבנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי.

על הרקע הזה, ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון עצום ביחס לשווי השוק של החברה, בהיקף של עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של למעלה מ-70% לעומת מחיר השוק באותו מועד. בהנפקה השתתפו גופים זרים מתחום הקריפטו, קרנות כמו Pantera ו-FalconX, והמשקיעים הקטנים גילו לפתע כי החברה שבה הם מחזיקים תדולל משמעותית. ולא רק הקטנים,  גופים מוסדיים כמו מור והפניקס כבר היו אז בין המחזיקים, ויום לאחר ההודעה המניה צנחה בכ-45%. מאז המניה עוד הספיקה לעלות, הפעם על רקע הכרזת החברה על רכישות ביטקוין חדשות. המהלך נבנה כסיפור על “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, חברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין כעוגן פיננסי, כמה שנותן למשקיעים ערך ופרמיה.

זוז לאחרונה הודיעה כי השלימה רכישה של 1,036 ביטקוין, בעלות כוללת של כ-110 מיליון דולר, והציגה עצמה כראשונה בישראל שמחזיקה בנכס דיגיטלי בהיקף כזה, המאפשרת למשקיעים חשיפה בשקלים לנכס הקריפטוגפי. עם זאת שווי השוק של החברה זינק אך לא בהתאם לשווי הנכסים, ועמד עד לאחרונה על קרוב למיליארד שקל, פי שניים ויותר משווי הביטקוין שבידיה בפועל. במילים אחרות, השוק תימחר את זוז בפרמיה גבוהה מאוד, שנבעה בעיקר מההייפ סביב המטבע, ולא מתוצאות עסקיות. על הכל כתבנו כאן בזמן אמת - הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלא שהפרמיה הזו לא החזיקה זמן רב. על פי הערכות, בתחילת נובמבר הסתיימה תקופת החסימה למשקיעים הזרים שקיבלו מניות במחיר של דולר אחד. הם החלו למכור במהירות כדי לנעול את הרווחים שנוצרו, מה שהוביל ל"מירוץ" מכירות, מי יספיק לממש לפני האחר. בתוך יום מסחר אחד המניה צנחה בכמעט 50%, ושווי החברה צמצם את הפער עם שווי אחזקות הביטקוין שלה, שעומד נכון להבוקר על כ-356 מיליון שקל.

לאחר הצלילה, החברה הכריזה על תוכנית רכישה עצמית (buyback) של עד 50 מיליון דולר, שנועדה, “להעניק גמישות ולמקסם ערך לבעלי המניות”. ככל הנראה, מדובר באותם כספים שהחברה גייסה כדי לרכוש ביטקוין, וכעת משמשים לרכישת מניות החברה, שכן עד היום השתמשה החברה בכ-110 מיליון דולר מתוך ה-160 שגייסה. כלומר, במקום להשקיע בנכס שהוגדר כליבת האסטרטגיה, זוז מנסה לתמוך במחיר המניה, מה שמעורר שאלות על סדרי העדיפויות האמיתיים. הבעיה מתחדדת כאשר לוקחים בחשבון שאם אותם הגופים שקיבלו מניות בהנפקה מוכרים, במה שנראה כמו הבעת אי אמון משמעותית, למה החברה צריכה לרכוש מניות ו"לחלץ" אותם על חשבון האסטרטגיה העסקית שלה והסיבה שלשמה המשקיעים רכשו מניות?

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• קסטרו-הודיס מצרפת את טננגרופ להשקעה ברדיקסיס בהיקף של 4.5 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

בשורה התחתונה

זוז הציגה סיפור של שינוי כיוון, מחברה טכנולוגית מדשדשת ל”שחקנית ביטקוין” ייחודית, אבל מאחורי הסיפור עומדת מציאות פשוטה יותר: גיוס בדיסקאונט עמוק, פרמיה מנופחת, מימוש מהיר מצד המשקיעים הגדולים ונפילה חדה ששוב השאירה את המשקיעים הקטנים עם ההפסד. המקרה של זוז ממחיש איך קל למכור סיפור של חדשנות וחזון למהלך פיננסי קצר טווח, ועד כמה מסוכן לרדוף אחרי הייפ והבטחות בלי לבחון את הבסיס העסקי. בשוק שבו סנטימנט מתחלף במהירות ופרמיות יכולות להיעלם ביום אחד, מי שנכנס מאוחר מדי הוא בדרך כלל זה שמשלם את המחיר.